עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רצח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''מאורי וכו'.'''  דאם אמר מאור לא יצא (ב"ח), והטעם בברכות דהרבה מאורות יש באור שלהבת אדומה לבנה וירקרקות ולא דמי לסימן קס"ז וקפ"ז ודלא כמגן אברהם ודו"ק. כתב עולת תמיד בשם משפט צדק מי שהיה בדעתו לברך מאורי אש או שאמר מאורי אש ונזכר וסיים על הבשמים יצא ידי בשמים וחוזר ומברך מאורי האש, עד כאן, וצריך עיון בסימן ר"ט:

==ב==

[ב] '''[לבוש] ביום ראשון וכו'.'''  ליתא דזה אור יום הוא אבל אור זה נברא במוצאי שבת על ידי אדם הראשון כדאיתא בפסחים דף נ"ב וכן כתב הוא גופיה סימן תרכ"ד:

==ג==

[ג] '''[לבוש] דאי משום הנאת וכו'.'''  ומה דבאמת אין מברכין כמו בשאר הנאות משום דאין גופו נהנה והא דמברכין על אור השמש הייינו משום שמתחדש בכל יום (תוס' פסחים דף נ"ג), אבל בכלבו סימן מ"א כתב דברכת יוצר אור פוטרת נמי אור זה ועוד תירץ דסומכין על ברכת מוצאי שבת בכל השבוע לפי שאין הפסק להנאתו שכל היום צריך לאפות ולבשל בו ולחמם כנגדו:

==ד==

[ד] '''[לבוש] על הנר וכו'.'''  וכן בבשמים (רמ"א) והלבוש השמיטו וגם בטור ליתא ואפשר דפשוט הוא כדי להשיב נפש ועיין סימן רצ"ט סעיף ו' ועוד דכברכת הנהנין הוא:

==ה==

[ה] '''[לבוש] שאורו וכו'.'''  ובכלבו כתב כיון דמברכין מאורי לשון רבים לכך צריך אבוקה שנראין בה מאורות הרבה, עד כאן, ועיין סק"א. אין מברכין על עצי דמשחין שקורין קי"ן משום שריחן רע (ספר חסידים):

==ו==

[ו] '''חוץ מן הנר וכו'.'''  משמע דלא יצרף נר זה עם נר המיוחד בבית לעשותן אבוקה אלא מבדילין על נר יחידי זה לבד וכן כתב פסקי תוס', אבל במגן אברהם משמע דצריך לדבקן בפסחים דף (ק"ה) [ק"ג] קם שמעיה אדליק אבוקה משרגא אמרו לו למה לך כולי האי הא מנחא שרגא אמר ליה שמעא מדעתיה דנפשיה אמרו לו אי לא שמיע ליה מיניה דמר לא הוי עביד אמר לו לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר, והקשה הגהות מרדכי הוה ליה למימר לו מיד האמת ותירץ דאם כבר נר מונח לפניו אין צריך לחזור אחר אבוקה וכו', והוא לא הבין וכו', וצריך לומר שמעיה הבין הקושיא כך אבל באמת קושיתו היה שלא ידע כלל הא דאבוקה מצוה וכו', גם נראה לי שהשיב לו שמעא אדעתא וכו' רמז לו שהוא אדם חשוב ונר לכבודו הוא כדלקמן סעיף י"א ודו"ק. והקשה מגן אברהם דאם כן הוה ליה לפוסקים לכתוב דין זה כשמונח נר אין צריך להדליק אבוקה, עד כאן, ונראה לי דגם הגהות מרדכי מודים דצריך להדליק אלא שאין צריך להדר אחריו וזה כבר כתבו הפוסקים בסעיף א' דאין צריך לחזור אחריו ואף דאפילו כשאין נר אין צריך להדר מכל מקום ודאי מצוה איכא ובזה שיש נר אין צריך כלל. ומה שתירץ מגן אברהם שקושיתו כיון שיש נר הוה ליה להדליק עוד נר ויהיה אבוקה, צריך עיון ליישב במה שמקשה אחר כך אי לא שמיעא וכו'. ואין להקשות מסימן רצ"ו סעיף א' דמכבין נר הבדלה אם כן מאי פריך הא מנחא שרגא, יש לומר דלאו חיובא הוא לכבות:

==ז==

[ז] '''לכפוף וכו'.'''  ולא יראה פני האצבעות שבפנים (רמ"א), והלבוש שהשמיטו נראה לי משום שכתב בהג"ה דאחר כך פושטין וכו' ואם כן רואה בפנים, ובפסקי תוס' כתב יש לכוף הד' אצבעות של ימין לתוך הכף של אגודל כנגד הנר ויראה הצפרנים עם הכף בבת אחת ולא יפשוט אחר כך אצבעות לראות פניהם ויכוין שכשם שהוא מכיר בין הצפרנים שהם חלקים לכף היד שהוא מצויר כן יוכל להכיר בין מטבע וכו' ולא סגי לראות היכר שבין הצפרנים לבשר האצבעות:

==ח==

[ח] '''גם הצפרנים וכו'.'''  ובאגדה שיצא אור מבין צפרניו של אדם הראשון ובאגדה אחרת שהקיש שני רעפים זו בזו ויצא מהן אור ונסתכל בגופו וראה עצמו ערום לבד הצפרנים (כלבו):

==ט==

[ט] '''ואין מברכין וכו'.'''  נראה אפילו בדיעבד לא יצא כמו שכתב סימן רצ"ז סעיף ב' וכן כתב מגן אברהם. כותי שהדליק וכו' או שהטה אותה (מהר"י) ולשון ברטנורה פרק אלו דברים שכותי עשה מלאכה לאורו:

==י==

[י] '''לחיה ולחולה וכו'.'''  אם אין בהם סכנה דוקא על ידי כותי ואם יש בו סכנה אפילו על ידי ישראל {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}, וכן משמעות בתשובת מנחם עזריה סימן י"ח, ולא נהירא לעניות דעתי דאם אין סכנה איסור גמור שלא שבת ממלאכת עבירה מיקרי אף שמותר לישראל לצוות לכותי מכל מקום לישראל עצמו אסור ודמי לנר שהדליק כותי בשביל עצמו בשבת דאסור אף שמותר לישראל להשתמש בשבת וכן משמע מדכתב הלבוש שאפילו ישראל היה יכול לעשותו, עד כאן, הא באין סכנה שאין ישראל יכול לעשותו אסור, וכן משמע קצת מתלמידי הרבינו יונה פרק אלו דברים (ל"ט ע"א), כתב בתשובת מנחם עזריה ואם הדליק כותי ממדורה שלו לחיה או לחולה אין מברכין עליו דהא אפילו מדליקו במוצאי שבת גזרו עליו משום כותי ראשון ועמוד ראשון, עד כאן. ולעניות דעתי נראה דמברכין עליו דלא גזרו אלא כשהוא במוצאי שבת ביד כותי וכן משמע בתוס' ברכות נ"ג וכן משמע בתוספות הרבינו יונה שם שכתב שמאחר שהוא דלוק מבעוד יום וכו' ודו"ק:

==יא==

[יא] '''או ישראל מכותי וכו'.'''  הנה הט"ז האריך ותמה על מה שכתב המגיד דבמסיבה אסור משום עבודה זרה אמאי נימא דמברך אתוספת היתר של ישראל ומכל שכן למה שכתב הבית יוסף דאפילו שלא במסיבה אסור, ועוד תמה כמה תמיהות בזה ומסיק להקל שלא במסיבה ולהחמיר במסיבה כיון שיצא מפיו של המגיד עד כאן דבריו, ותימא נפלאה על המחבר שכמותו שטעה טעות גדול שלא כתב המגיד בית יוסף לאסור משום עבודה זרה אלא בכותי שהדליק מישראל שאסור במסיבה דעכשיו הוא כמסיבת כותי וכמו שכתב הלבוש לקמן אבל בישראל שהדליק אפילו מנר של עבודה זרה ממש שרי והוא ברור:

==יב==

[יב] '''אבל כותי וכו'.'''  ונראה לי דבדיעבד יצא בזה כיון דאינו אלא גזירה {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}:

==יג==

[יג] '''[לבוש] נראה לי כשחזר וכו'.'''  ולעניות דעתי מסתבר דהוי נר ביד כותי שהדליק מנר שלא שבת וזה הוא חדא גזירה, גם נראה לי ראיה ממה שכתב תוספות הרבינו יונה שם על הא דתנא הדליק כותי מישראל מותר זה לשונו, לא היה צריך לומר שכיון שעמוד ראשון של היתר שהיה של ישראל ולא עשו מלאכה בשבת וכו' אלא לאשמועינן משמע דאעמוד ראשון של איסור אסור, ועוד דאי מותר דילמא הא קא משמע לן ודו"ק:

==יד==

[יד] '''[לבוש] ועוד אפשר וכו'.'''  זה כבר מבואר בבית יוסף גם הוא יותר מסתבר להיות מהא דלעיל כיון שהוא ביד ישראל:

==טו==

[טו] '''[לבוש] אבל אם יושב במסיבה וכו'.'''  צריך עיון דאין ספק הא דפסק כן היינו לפי מה שהבין הבית יוסף דעת המגיד דכולי עלמא מודים בזה אבל האמת דעת המגיד שהרי"ף מתיר גם במסיבה ואין איסור אלא בידוע שהדליק לשם עבודה זרה וכן פירשו הב"ח וט"ז ונחלת צבי אף דמכל מקום החמיר הב"ח כרמב"ם והט"ז והנחלת צבי חלקו על המגיד דגם הרי"ף פסק כרמב"ם מכל מקום לא נהירין לי דבריהם כלל אלא משמע ברי"ף בהבנת המגיד, וגדולה מזו מוכח לי בפירוש משנה להרמב"ם פרק אלו דברים גופיה הכי דוקא בבשמים אסרינן במסיבה שכל ענינה לשם עבודה זרה אבל לא בנר וכן מבואר בברטנורא וכן משמע בהרא"ש וטור וכ' הפוסקים:

==טז==

[טז] '''וראה אור וכו'.'''  ויכול להשתמש לאורו כמו שכתב סעיף ד' (מגיד פרק כ"ט):

==יז==

[יז] '''אם רובן וכו'.'''  צריך עיון נימא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואפשר דמיירי שראה איש אחד הולך ונר בידו דכל דפריש מרובה פריש אבל בש"ס לא משמע כן ואפשר דזה לא מיקרי קבוע דהאור פירש וכן ריח בשמים בסימן רי"ז סעיף ז' {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}, ויותר נראה דכיון דבמחצה גופיה משום ספק מותר וכשרואה אור ספק נמי שמא פירש ולא מקילין משום שני ספיקות. אך צריך עיון שראיתי בירושלמי פרק אלו דברים ר' אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו כותים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין, עד כאן. ותימא שיסתור לגמרי ש"ס דילן שהוא מימרא מפורשת בברכות דף נ"ג אלא צריך לומר דש"ס דילן מיירי בראינו שפירש, עוד יש לומר דמחצה על מחצה הוא הדין אפילו ישראל אחד אלא כיון דטעמו משום דהוי כמחצה וכו' נקט הש"ס מחצה עיין שם ודו"ק וצריך עיון, אך קשה אמאי מקילין במחצה הא בספק ברכות קיימא לן לחומרא, ואפשר דמכל מקום הברכה אינו לבטלה, ועיין סימן רצ"ז ס"ק ו':

==יח==

[יח] '''היוצא וכו'.'''  ואם הוציא כותים במוצאי שבת אין מברכין אבל אם הדליק הכותים ממנו נר אחר שרי (תשובת מנחם עזריה שם ומגן אברהם). ולעניות דעתי דלא גזרו אלא בנר הנמצא ביד כותי דגזרינן אטו נר הדלוק בשבת ובזה לא שייך גזירה וכן משמעות הפוסקים, ועוד דאם כן למה אמר הש"ס דין כותים שהדליק מעכו"ם לאשמעינן דין זה שהוא רבותא טפי שאין עמוד ראשון מן האיסור, ויותר מסתבר לאיסור כשהדליק נר אחר מנר שהוציאו דמי יחלק בין הודלק מנר זה מנר אחר:

==יט==

[יט] '''ויום כיפור וכו'.'''  שחל בחול אבל כשחל בשבת מברכין עליו:

==כ==

[כ] '''של כבשן וכו'.'''  ושל תנור ושל כירים (רמב"ם פרק כ"ט) ועוד מגיד שם וכן הוא בש"ס ובעל הלכות גדולות:

==כא==

[כא] '''של בית הכנסת וכו'.'''  הרא"ש מסיק דהאידנא אין מברכין עליו כיון שביום מדליקין בבית הכנסת גם כן כדבסעיף דלקמן והטור ושולחן ערוך השמיטו וצריך עיון דהא טעמא דמסתבר הוא (מלבושי יום טוב), וכן כתב מעדני מלך וכן נראה עיקר וכן כתב רבינו ירוחם דף ק"ב ותוספות הרבינו יונה פרק אלו דברים, ומכל מקום אם מכבה אותה וחוזר ומדליקו מברכין עליו. אם יש שם אדם חשוב וכו', והוא הדין אם עשוי בבית לכבוד אדם חשוב לפיכך נהגו ליחד נר לצורך הבדלה (ראב"ן סימן קפ"ח) ועיין לעיל ס"ק ו':

==כב==

[כב] '''של מתים וכו'.'''  והוא הדין נר של חתנים {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}:

==כג==

[כג] '''סומא וכו'.'''  ודין מברך לאחרים נראה דינו כדין מי שאינו מריח בסוף סימן דלעיל וצריך עיון:

==כד==

[כד] '''[לבוש] על הנר וכו'.'''  אבל שאר הבדלה אומר {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}:

==כה==

[כה] '''ואינו משתמש וכו'.'''  כגון שעומד מרחוק. ואינה רואה וכו' כגון שעומד בקרן זויות. אספקלריא של זכוכית מיקרי רואה שלהבת ומשתמש לאורה ושל ברזל לא {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}