עריכת הדף "
אילת השחר/קידושין/ס/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דף ס' ע"א'''}}}} '''מהו דתימא האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה ותיבעי גיטא מכל חד וחד קמ"ל.''' וכתב הרשב"א דאין הכונה דחז"ל ירדו לדעת בן אדם דאין מתכוין אלא או לתנאי או לחזרה, אלא דחכמים דנים על הלשון ולא מתחשבין עם מה שא' יאמר לזה נתכוונתי. ולכאורה הא לעיל אמרינן צריכותא משום דלקרובה קאתי הוי תנאי, הרי דמתחשבין עם מה שיש להניח בכונתו, וצ"ל דבאמת הא דמפרשינן כונת הלשון היינו משום הענין אבל אין הכרעה דאין שום אדם שמכוין אחרת. והנה בתוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/קידושין/מט/ב#|דף מ"ט ע"ב]]}} כתבו דהיכא דיש אומדנא לא בעי תנאי כפול, ויש לעיין היכא דע"י אומדנא אנו מפרשים כונת לשונו, ומעצם לשונו אין לשון מבואר ממש, אלא מתוך הענין מפרשים דזה נכנס בלשונו, אם מקרי מחמת אומדנא ולא צריך לדיני התנאי, או דרק אומדנא שלא צריך להועיל על הלשון, אומדנא כזאת לא בעי תנאי כפול, אבל היכא דרק ע"י אומדנא נעשה לשון תנאי אז לא עדיף מכל לשון תנאי דצריך כפול, ואם נימא כהצד הראשון יתורץ קושית הגרע"א ז"ל דהק' דמה שייך להסתפק אם זה תנאי או חזרה דע"כ בדלא כפלי' מיירי, וכיון שכן להפוסקים דגם במעכשיו בעי משפטי התנאים, וכאן כיון דלא כפלי' איך יועיל בתור תנאי, ולהנ"ל ניחא דכיון דע"י אומדנא מהענין מתפרש לשונו הו"ל כע"י אומדנא שזה הוא רוצה לומר ואינו צריך למשפטי התנאים. והיינו משום דכל מה דבעינן תנאי כפול משום דבל"ז אין ראי' דמקפיד דוקא כן, וכדמשמע בנדרים [[בבלי/נדרים/יא/א|דף י"א]] דכללא דמכלל לאו אתה שומע הן הוא נוגע לכל דיני התורה, ולר"מ לא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן בשום מקום, וכן משמע קצת בסוגיא לקמן [[בבלי/קידושין/סב/א|דף ס"ב]], לכן באומדנא דזהו רצונו ממש לא ע"י דיבורו לא בעי כפול, וה"נ אם ע"י דאנו מבינים רצונו אנו מפרשים הלשון דכונתו כן, הרי משום דאנו מבינים דכך הוא רוצה באמת וע"ז לא צריך תנאי כפול, וצ"ע. '''שם. מהו דתימא האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה ותיבעי גיטא מכל חד וחד.''' הנה ידוע שיטת המרדכי {{ממ|הובא בבית שמואל [[בית שמואל/אבן העזר/ל#ט|אהע"ז ס' ל' סק"ט]]}} דבעדים שראו קידושין וספק להם אם זה קרוב לה או קרוב לו הוי כמקדש בלא עדים דאינה מקודשת כלל, ונתבאר בדברינו באילה"ש גיטין [[אילת השחר/גיטין/עג/ב|ע"ג ב']] דהיכא שרואין דבר שזה ספק לא על האיש או על המקרה הזה, אלא אם דבר כזה הוי קידושין או לא, אז הם מודים שזה יהי' ספק קידושין, כיון דדבר כזה שהם רואים הוא ספק, הרי הם רואים ומעידים ספק קידושין, ומ"מ אם ספק ברצון של האיש הזה אז הוי כמקדש בלי עדים. ולפי"ז בשלמא אליבא דאמת דלשון זה הוי או תנאי או חזרה הוי שפיר קידושי ספק, אבל אי האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה ועל כל א' יש ספק אם רוצים לקדש כעת או לאחר ל' דהיינו דאינו מקדשה כעת, א"כ לפי"ז אין כאן קידושין כלל, ואיך ס"ד דתיבעי גיטא לכל חד, וצ"ע. '''אמנם''' לפמש"כ שם בקהלת יעקב [לבעל החוו"ד] דהיכא דכה"ג אם היו באים ומעידים שיודעים רק שהי' קרוב לה ולא יודעים שזה הי' קידושין או גט לא הי' חסרון משום חצי דבר, דראו כל מה שהי' שייך לראות מקרי שפיר עדות המועילה, והמרדכי יודה דבכה"ג הוי ספק קידושין, ה"נ כאן כיון דהעדים ראו כל מה ששייך לראות. וצ"ע דברשב"א לעיל [[רשב"א/קידושין/ה/ב|דף ה' ע"ב]] כתב דבאמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לך לא יועיל אא"כ יאמר הבעל אח"כ הרי את מקודשת לי במנה זו שאני נותן לזה, דאל"ה אע"פ שאנו מבינים שע"ד כן הוא נותן כיון שבכ"ז אפשר שנותן לשם מתנה אין כאן עדות שמיעה ולא עדות ראי' אלא שהם דנין כונת הלב ואין כאן עדות, ואמאי הא רואין כל מה ששייך לראות אז, ולפמשנ"ת בדברינו דהיכא דיש ספק ברצון לקדש או להתקדש הוי כמקדש בלי עדים א"ש דברי הרשב"א. '''ותיבעי גיטא מכל חד וחד.''' הנה לכאורה יש להתירה בלי גט מהשלישי מחמת דאיכא תרי ספיקי שלא להצריכה גט משלישי, דאפשר דהראשון עשה תנאי, ומקודשת אליו, ואת"ל דהוא התכוין לחזרה אולי השני עשה תנאי וממילא קידושי שלישי לא חלו כלל. אמנם בדרך זה יש להתירה גם בלי גט מהשני, דאולי הראשון חזר ממעכשיו וכן השני חזר ומקודשת לאחר ל', ונמצאת שכשנתקדשה לשלישי ביטלה קידושי שני, וכיון שכן נמצא דזה תרתי דסתרי דמהשני אנו מתירין אותה בלי גט מחמת צד שהתכוין לחזרה, ומהשלישי נתיר אותה בלי גט מחמת דאפשר דהשני נתכוין לתנאי, וכה"ג הא כתבו תוס' בב"ק [[תוספות/בבא קמא/יא/א|דף י"א]] דלא מהני ספק ספיקא, ואע"ג דרק על ספק א' יהי' תרתי דסתרי, ובכלל יש כמה אחרונים דס"ל דבספק א"א החמורה לא מתירין ע"י ספק ספיקא [עי' אחיעזר [[אחיעזר/ג/כה|ח"ג סי' כ"ה]] בשם השאג"א]. '''עולא אמר ר' יוחנן אפי' קידושי מאה תופסין בה.''' מבואר ברשב"א דהיא מקודשת בתור ודאי, ומאי דקאמר במשנתינו מקודשת ואינה מקודשת, היינו לא משום ספק אלא דאינה של א' בלבד אלא של שניהם, ונפק"מ דאם הראשון אינו כהן והשני כהן לא תאכל בתרומה. חזינן מכאן דמה דאשת זר אינה אוכלת אינו מפני שחסר לה דין אשת כהן אלא משום שיש לה דין אשת זר, דהא כאן היא אשת כהן ומה איכפת לן מה דהיא גם אשת זר, וע"כ דכמו שיש דין דכהן מאכיל כן מה שהיא אשת זר אוסר אותה מלאכול, והיינו משום דבקרא כתיב ובת כהן כי תהי' לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל, הרי דנאמר דמה דהיא אשת זר פוסלה לא משום דחסר בה דין כהונה. '''עיין''' בחזון איש {{ממ|סי' קמ"א סק"ה}} דהביא התוס' גיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/מה/ב#מעוכב|דף מ"ה ע"ב]] ד"ה מעוכב}} דחצי עבד של כהן וחצי בן חורין שייך שיהי' לו דין בתרומה, אשר נתקשו האחרונים הא יש צד חירות דאסור ואיך שייך שיאכל תרומה, וביאר דלפי"מ דאמרינן בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/סח/א|דף ס"ח א']]}} בהיפר האב ולא היפר הבעל דאינו חייב באכילת כזית כיון דהנדר הופר קצת, ה"נ העבד לא יתחייב אם יאכל כזית א' כיון דמעורב בו קצת דין עבד כהן. '''ולהנתבאר''' יש לחלק דרק התם במה שלא הפר הבעל נשאר הנדר נמצא דחסר בהפרת כולו, כיון דרק קצת הוא מופר ושייך לומר דבזה שקצת הוא הופר אינו לוקה על אכילת כזית, אבל החצי בן חורין נותן לו דין זרות לא רק שחסר לו דין כהן, אלא דמה שהוא זר זה דבר האוסרו בתרומה ולא שחסר בו דין כהן, וא"כ יתחייב כמו זר אפי' באכילת כזית, וה"נ כאן דהיא אשת כהן ואשת זר תתחייב על אכילת כזית תרומה. '''שם. אפילו מאה תופסין בה.''' וכתב ה{{ממק|ריטב"א}} דאפשר דאם יבוא עליה א' מאלו שקידשוה חייב כרת. ויש לעיין אם יתן לה מתנה בעד הביאה, אם כיון דאיסור כרת רובץ על זה הו"ל אתנן זונה, או דכיון דהיא אשתו לא שייך שם אתנן על זה. '''שם. אפי' מאה תופסין בה.''' מבואר בתוס' דזה מתחיל היום ונגמר לאחר ל', ואם אז הוא מת דא"א לגמור לא חל כלל כמבואר בתוד"ה כל, וטפי מהכי מבואר בתוס' [[תוספות/קידושין/סג/א#לכשאקחך|דף ס"ג]] בד"ה לכשאקחך דאם ביום ל' נקרע השטר אינה מתקדשת, הרי דצריך שאם ביום ל' הי' יכול לעשות החלות קידושין או גירושין אז הוא דחל הקצת מעכשיו, ואם אז אינו יכול לעשות חלות אז לא חל כלל, וצריך טעם מ"ש אם בא אחר וקידשה קידושין גמורים נימא ג"כ דכשבא יום ל' הא אי אפשר להחלות של הראשון לחול, א"כ לא יחול כלל למפרע ותהי' מקודשת לגמרי לשני. '''ונראה''' דרק דבר שהחלות שלו גורם שלא יחול קידושי ראשון אמרינן דאין כח בחלות קידושי שני לבטל חלות קידושי ראשון, וע"כ שניהם חלין ואין חלות האחד מבטל חלות של השני, משא"כ דבר כגון קריעת השטר או מיתת המקדש, דאינו מחמת חלות של השני, כגון דנקרע השטר או שמת הבעל, לא הי' שייך שתתקדש או שתתגרש, לכן לא חל החלות דין שהי' חל לולא שנקרע או שמת. '''שם. עולא אמר ר' יוחנן אפי' מאה תופסין בה.''' וכתב ה{{ממק|ריטב"א}} וז"ל אמר מורי רבנו נר"ו דכי אמרינן דכל חד מינייהו רווחא לחבריה שביק היינו לקידושין אבל לזנות לא שביק רווחא [פי' דאסורה כבר כעת] דא"כ הרי מותרת בזנות לכל העולם תוך זמן זה ומה אישות יש כאן ומה הועיל מעכשיו שלו אלא ודאי כדאמרן, ואפי' לאותן שקידשו אותה אפשר דאסורה בביאה שאין אשה אחת ראוי' לכמה אנשים להשתמש זה בצד אישות של זה וכל מה דאפשר למבצר משיורא דידי' בצרינן הלכך הרי היא אסורה להם, ואתיא כאביי שאמר קידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין דהלכתא כוותי', והיינו לישנא דתופסין בה לומר דצריכה גט מכולן, לא שתהא מקודשת גמורה לכולן להיות מותרת להם, וכן פירש"י ז"ל תופסין בה לאסרה. '''וכבר''' תמהו איך חל קידושי השני הא מקדש אשה שהיא אסורה עליו באיסור כרת, עוד הקשו לשיטת רש"י ביבמות {{ממ|[[רש"י/יבמות/מט/ב|דף מ"ט ע"ב]]}} בהא דאמרינן דהכל מודין בבא על הנדה ועל הסוטה דאין הולד ממזר, סוטה נמי דהא תפסי בה קידושין, ופרש"י דהא אף לאחר שזינתה לא פקע מינה קידושיה, והוכיחו מזה לרש"י אם היתה נאסרת באיסור דלא תפסי קידושין הי' נפקע גם הקידושין הקודמים ומדלא נפקע הרי דתופס בה קידושין, א"כ גם קידושי הראשון צריך להפקיע כיון דכעת אסורה עליו באיסור אשת איש, וכבר הביא קושיא זו בקהלות יעקב יבמות {{ממ|סי' ל"ז}}. '''כן''' יש לעיין במש"כ דר' יוחנן אתי כאביי דס"ל דקידושין שאין מסורין לביאה הוו קידושין, דהנה התוס' לעיל [[תוספות/קידושין/נא/א|דף נ"א]] הקשו על רבא דס"ל דקידושין שאין מסורין לביאה לא הוי קידושין, דהא לדידן דלא פסקינן כר"ע תופס קידושין בחייבי לאוין אע"ג דאינה מסורה לביאה, ותירצו דרק אם ע"י הקידושין נאסרת לביאה הוא דלא מהני הקידושין לרבא, וא"כ למה הוצרך לומר דס"ל לר' יוחנן כאביי, הא כאן לא מחמת דקידשה הוא דנאסרה עליו דגם בלי זה היתה אסורה, וע"כ דלא ס"ל כהתוס' ויקשה עליו קושית התוס' דאיך רבא יתרץ מה דתופס קידושין בחייבי לאוין לדידן דלא ס"ל כר"ע. '''והנה''' על הקושיא הראשונה דהו"ל חייבי כריתות ואיך תופס בה קידושין של השני והשלישי, יש לומר דנהי דאסור לבוא מחמת דמשתשמש בצד אישות של הראשון, מ"מ מדיכול עדיין לקדש הרי דיש בה חלק דשייך לקדשה והיא כפנוי', ונמצא דיש לה קצת דין פנוי', ומצד זה היא באמת מותרת ואינה בחיוב כרת, אלא דכיון דיש בה גם דין שמקודשת, נמצא דלמעשה כיון דא"א לחלק ולומר דבא על אשה שיש לה דין פנוי', דהא בהכרח הוא בא על אשה שיש לה גם דין אשת איש לכן אסורה, אבל שפיר חל הקידושין דמה דמקדש הוא לדין הפנוי' שבה [ועי' מש"כ הרשב"א לעיל [[רשב"א/קידושין/ז/א|דף ז']] דלר' יוחנן נמצא דאשה חזיא לבי תרי]. '''ובזה''' יש ג"כ לתרץ מה שמקשים כאן וכן בכל קידושי חוץ למ"ד דחל קידושין של השני, כיון דאסורה משום אשת איש, א"כ יפקע הקידושין לשיטת רש"י דאפי' אם היא מקודשת אם כעת נאסרת באיסור דלא תפיס קידושין נפקעים הקידושין שכבר חלו, וי"ל ג"כ כיון דהיא בדין פנוי' שבה היא שפיר בת תפיסת קידושין, אלא דעדיין יש להקשות למאי דאמרינן לעיל דמקדש שתי אחיות לא חל, הא כל א' תהי' אסורה עליו באיסור אחות אשה וממילא יפקע קידושי כל א', וא"כ לכתחילה איך יחול כיון דאפי' אם נחשוב שקידושי אחת קדמו להשני' מ"מ יפקע. '''ואפשר''' לומר דבמקדש שתי אחיות נהי דיפקעו מ"מ יחולו הקידושין, ונפק"מ דאח"כ יהי' אסור בשניהם משום אחות אשתו כמו אחות גרושתו, כיון דבשתי אחיות או אשה ובתה שייך בכל א' מהן אישות, דהא אין בה מצד עצמה דין שאסורה ורק מכח שגם השניה היא אשתו, ואם נאמר דלכן יחולו קידושיה וקידושי אחותה, הא שוב יש לומר דיחול בה קידושיה כיון שקידושי אחותה גם לא חלו ובכה"ג לא נאמר דהיא לאו בת תפיסת קדושין ולכן חלו, ואה"נ דיפקעו תיכף ותיאסר משום אחות אשתו [ומה דהקשו התוס' מנדה דאע"פ דלא פקע אישות שיש עליה מ"מ צריך קרא לומר דתפסי קידושין בנדה, ואם איתא כרש"י למה צריך קרא, ואפשר דנדה אע"פ שזה בעצמותה מ"מ היא ראוי' להיות אשתו לכשתטהר לכן לא פקע, אבל בסוטה דזה איסור עולמית אי איתא דאינה ראוי' להיות אשתו הי' צריך לפקוע ומדלא פקע ע"כ דהיא בת תפיסת קידושין]. '''ובב"ב''' [[אילת השחר/בבא בתרא/מט/א|דף מ"ט]] באילה"ש הבאנו מה שחידש הגר"ש הכהן שקופ ז"ל, וכ"כ שם בקוב"ש, דחלות שאם יחול יפקע לא מתחיל לחוש, והבאנו לנטות קצת מדבריו, ואפשר דגם לדבריו רק אם שיחול ויפקע יהי' דינו כמו דלא חל כלל, כמו לענין שאר כסות ועונה או ע"מ שלא תנשאי לפלוני שיפקע למפרע, אבל כאן גם לדבריו יש לחול הקידושין ויפקע ויהי' אסורין משום אחות אשתו. '''והנה''' כבר הבאנו דחזינן מהריטב"א דלא ס"ל כמש"כ התוס' ועוד ראשונים דהא דלא חשיב קידושין שאין מסורין לביאה בחייבי לאוין משום דאין הקידושין גורמין האיסור, דהא כתב דגם כאן הוי קידושין שאין מסורין לביאה, וצ"ל להריטב"א דהא דבחייבי לאוין חל קידושין לרבא משום דרק אם האיסור מחמת חייבי כריתות דזה מידי דלא תפיס בה קידושין הוא דמקרי אין מסורין לביאה, אבל אם אינו אלא איסור דתופס קידושין לא מקרי אין מסורין, דהא צריך קרא דחייבי כריתות לא תפיס בהם קידושין, הרי דכ"ז דלא ידעינן זה לא הי' חסרון מחמת קידושין שאין מסורין לביאה, ורק אחרי דילפינן דחייבי כריתות לא תפיס בהו קידושין, אז כשמקדש א' משתי אחיות דאסורה משום לתא דאיסור דלא תפיס ביה קידושין, אז הוא דנתמעט דלא מהני הקידושין. '''והנה''' ברשב"א לעיל {{ממ|[[רשב"א/קידושין/נ/ב#|דף נ' ע"ב]]}} הקשה לאביי דס"ל קידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין, ומשמע דחולק על מה שחידש רבה דכל שאינו בזה אחר זה גם בב"א אינו, דהא מקשה עליו, הרי דלא ס"ל האי כללא, א"כ איך אמרינן דמתני' דבקידש שתי אחיות או אשה ובתה אינן מקודשות, דמצד קידושין שלא נמסרו לביאה הא לא איכפת לי', ומצד כל שאינו בזאח"ז גם בב"א אינו הא לא ס"ל, ומביא בשם תוס' לתרץ שאח"כ קיבל סברת רבה דאמרינן כל שאינו בזאח"ז אף בב"א אינו, ולפי"ז לס"ד דידי' יקשה באמת מתניתין, עוד תירץ דאביי מודה דקידושין שלא נמסרו לביאה באיסור ודאי לא מהני הקידושין, לכן בשתי אחיות דאינן מסורין לביאה באיסור ודאי לא חל הקידושין, ולהריטב"א ע"כ יתרץ כמו התירוץ הראשון, דהא כאן דקידושי מאה תופסין בה דמ"מ אסורה מתורת ודאי לכולן, אפ"ה קאמר דחלו הקידושי מאה משום דקי"ל כאביי דבקידושין דלא נמסרו לביאה מהני, הרי דלדידן דפסקינן כאביי מהני קידושין שלא נמסרו לביאה אפי' כשיש איסור ודאי, ויל"ע בקובץ הערות [[קובץ הערות/מב|סימן מ"ב]]. '''והנה''' באבנ"מ {{ממ|[[אבני מילואים/אבן העזר/מא#א|סי' מ"א סק"א]]}} הקשה מהא דמספק"ל בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/מג/א|דף מ"ג]]}} בחציו עבד וחציו בן חורין שקידש אם חל הקידושין, דאיך יחול הקידושין דהא הוי קידושין שלא נמסרו לביאה, דהא אמרינן ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/מה/א|דף מ"ה]]}} דאתי צד עבדות ומשתמש בצד אשת איש של הצד חירות, ואפילו למ"ד קידושין שלא נמסרו לביאה מהני, מ"מ הא כתב הרשב"א דהיכא דאסור מתורת ודאי לכו"ע לא חל הקידושין, ובתחילה רצה לדמות זה לחייבי לאוין כיון דגם בל"ז אסור בה, ולבסוף הקשה דמ"מ איסור זה נתווסף דהוי בא על אשת איש, דהא ודאי אם יקדש א' משתי אחיות שיש להם מלבד זה גם איסור חייבי לאוין, מ"מ לא תתקדש למ"ד קידושין שלא נמסרו לביאה לא הוי קידושין, וא"כ גם כאן הא כעת ע"י הקידושין נתוסף איסור משום דבא על אשת איש של הצד חירות, ואין לומר משום דזה שקידש אותה אינו נאסר רק צד עבדות והצד עבדות לא קידש, דהא גם בשתי אחיות או באחת משתי אחיות ג"כ אינו אסור מחמת שנתקדשה וכמו שיבואר לקמן [ובאבנ"מ כתב דבמסקנת הגמ' בפ' החולץ לא קאי הכי, וצ"ע דהתם נדחה רק מאי דקאמר דלכן הוי ממזר, אבל ודאי זה נשאר גם במסקנא דאסור לבוא מצד דאתי צד עבדות ומשתמש בצד אשת איש, וכן מבואר להדיא בתוס' ב"ב [[תוספות/בבא בתרא/יג/א|דף י"ג]] וגיטין [[תוספות/גיטין/מא/א|דף מ"א]]]. '''והנה''' לה{{ממק|ריטב"א}} דלא מחלק בקידושין שאין מסורין לביאה בין היכא דאסור בודאי או בספק, א"כ צ"ל דספיקת הגמ' דגיטין הוא אליבא דהלכתא דמהני קידושין שלא נמסרו לביאה, ואע"ג דגם רבא הוזכר שם, מ"מ הגמ' דנה לפי ההלכה דקידושין שלא נמסרו לביאה מהני, והקושיא בעיקר על אלה דס"ל דהאיסור ודאי כולם מודים דלא חל. '''והנה''' יש להסתפק מה דקידושין שלא נמסרו לביאה לא מהני, אם זה דין דלא יחול בה קידושין כיון דמה שחל בה קידושין אוסרין אותה, או דזה דין במעשה קידושין דלא יחול אם עושה מעשה שאוסר אותה, והנה בא' משתי אחיות הא מה דכ"א אסורה אינו משום דזאת דנתקדשה אסורה, דאדרבה אם היא נתקדשה הא היא מותרת, אלא מפני הספק שמא אחותה נתקדשה, וא"כ הא קידושין לא אסרוה, והוי כיש דבר מציאותי שלא נותן לבוא עליה בודאי זה לא נתמעט מקידושין, וע"כ שזה דין באם ע"י המעשה קידושין שעשה תיאסר, לא חל אע"פ שאין מה שנתקדשה אוסרה, והחסרון הוא דעשה מעשה המגרע להקידושין [ויתכן דבקידש א' הגדולה שבהן ואנחנו לא נוכל לברר מי היא הגדולה שבהן, דאע"ג דשתיהם אסורות מ"מ המעשה מצד עצמה הוא מעשה טוב, והוי כאילו יש מניעה צדדית דלא יגרע חלות הקידושין, וצ"ע בזה], ובקידש שתי אחיות דכתב הרשב"א דגם לאביי לא יועיל הקידושין מחמת דהוי קידושין שלא נמסרו לביאה בתורת ודאי, צ"ע יותר דהא מחמת מה שקידש אותה אינה נאסרת כלל אלא מה שעשה עוד מעשה שקידש גם את אחותה, א"כ למה זה מקרי קידושין שלא נמסרו לביאה, וע"כ צ"ל דכיון דקידש שתיהן ביחד הוי כמעשה קידושין חדא, וכיון דמעורב בזה קידושי אחותה שאוסרתה לא מקרי מעשה קידושין טוב. '''ולפי"ז''' לומר דבחצי עבד וחצי עבד בן חורין אם נדון מצד דהקידושין אוסרין הא הקידושין אין אוסרין אותו, דהצד בן חורין שקידש לא אוסר אותו אלא דבמציאות לא יוכל לבוא עליה, וכאן אין חסרון במעשה קידושין דהא לא עשה שום דבר בהקידושין אחרת מכל קידושין, א"כ הוי כסתם יש איזה סיבה המונעתו מלבוא עליה דזה הא לא נתמעט, לכן יוכל שפיר לחול ולא יהי' בזה משום קידושין שאין מסורין לביאה. '''רש"י ד"ה לרב יהודה. שהרי הראשון לא נתכוון לקדשה בפרוטה אלא במאתיים זוז.''' כבר תמה במהרש"א דהא הקידושין הם בהפרוטה רק התנה לתת מאתיים זוז, וביאר כונת רש"י דרוצה שלא יגמרו הקידושין אלא בהמאתיים זוז. '''ולפי"ז''' אפשר דרש"י פליג על מש"כ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/גירושין/ט#ה|פ"ט מגירושין הל' ה']]}} לחלק בין גירושין על תנאי אפילו שתתגרש רק אחרי קיום התנאי, מגירושין לאחר זמן, דלאחר זמן לא עשה מעשה גירושין עד לאחר הזמן, משא"כ על תנאי שכבר עשה מעשה גירושין אפילו שתתגרש רק אחרי קיום התנאי, דלפי"ד אין לקרוא לזה דלא נתכוין לקדשה בפרוטה אלא בהמאתיים זוז, דהא בשעת נתינת המאתים זוז אין חלות קידושין ולא מעשה קידושין, משמע דרש"י מפרש דאז נגמרו המעשה קידושין. '''ויש''' קצת לדקדק מלשון הגמ' בעמוד ב' דרצה לפשוט דע"כ לא פליגי אלא או לי וליורשי או לא ליורשי אבל דכו"ע תנאה הוי, אשר הלשון תמוה וכי לר' יהודה לא תנאה הוי, אבל אם נימא דלא כהרמב"ם יש לומר דהכונה תנאה דאם כוונתו מעכשיו הרי דכבר חל מעשה הקנין לגמרי, משא"כ בתנאי שיחול לאחר קיום התנאי הוי כמו לאחר זמן דבשניהם המעשה קידושין יגמרו לאחר זמן. {{ניווט כללי תחתון}} {{אילהש}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:אילהש
(
עריכה
)
תבנית:בורר תנך בבלי
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/תנ"ך ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממק
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/אילת השחר
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף