עריכת הדף "
אילת השחר/זבחים/ד/ב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דף ד' ע"ב'''}}}} '''ואע"ג דתרתי לאו דוקא כו' מ"ש שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי כו'.''' צ"ב מעיקרא מאי קסבר הא תרויי' אינם אלא פסול מחשבה, ואולי הו"א דשאני זה מזה דשינוי בעלים המחשבה היא על הבעלים ושינוי קודש המחשבה היא על הקרבן. אך א"כ צ"ב מה הדחי' דתרויי' מחשבה בעלמא, הא מ"מ יש חילוק ביניהם. '''וי"ל''' דמתחילה קסבר דשינוי קדש הרי הוא משנה בגוף הקרבן דשוחט עולה לשם שלמים משא"כ שינוי בעלים אינו משנה בגוף הקרבן, ודחי דהא שינוי בעלים נמי אם הי' שייך שישנה בפועל את הבעלים שיעבור מראובן לשמעון באמצע העבודות לא הי' מועיל לראובן, אלא מאי דמחשבה בעלמא היא ולא הועילה לשנות הקרבן, וא"כ שינוי קדש נמי הרי אינו רק מחשבה. '''אלא כיון דאחשבה פסלה ה"נ כיון דאחשבה פסלה.''' יל"ע אם כונת הגמ' לומר דהואיל ואחשבה הוי תרוייהו פסולו בגופו, או דבאמת נשארה הסברא דשינוי בעלים אי"ז פסולו בגופו, ובפסחים משמע דתרוייהו הוו פסולו בגופו, ועי' תוס'. '''ולרב פנחס ברי' דרב מרי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה וכו'.''' הק' החזו"א דמשכחת לה בגר שמת דשינוי בעלים ליכא רק שינוי קודש, ולקמן [[אילת השחר/זבחים/ו/א|דף ו' ע"א]] ד"ה מקופיא מכפרא [הג'] נתבאר מה שי"ל בזה. '''אלא אמר רב אשי אמר קרא ונרצה לו לכפר עליו ולא על חבירו.''' ב{{ממק|פנים מאירות}} הק' דמשמע דעד עכשיו לא ידענו דרשא זו וא"כ מנלן דבשוחט לשם עכו"ם אינו פוסל משום דאינו מחוייב כפרה כמותו, כמ"ש תוס' בע"א ד"ה וישנו בציבור, אמנם לפי משנ"ת לעיל בדברי התוס' דלשם עכו"ם גרע מכל אינו מחוייב כפרה כמותו כיון דאין בו כפרת קרבן כלל והוי כמחשב שתתכפר בו בהמה, י"ל דבלאו קרא דונרצה לו לכפר ג"כ ידענו דאי"ז נחשב שינוי בעלים, ומה שנקטו תוס' הטעם משום דבעינן חבירו דומיא דידי', לישנא בעלמא נקטו כלשון הגמ' במחוייב כפרה כמותו, אבל אין כונתם דצריך ללמוד מהאי קרא. '''עוד''' הק' הפנים מאירות מנין ידענו דשינוי בעלים אינו שייך אלא במחשב על הזריקה כל זמן שלא למדנו מונרצה לו לכפר, ואפשר דמסברא ידענו כן משום דשינוי בעלים הוא על הכפרה וכפרה היא רק בזריקה, וכמ"ש תוס' בד"ה מחשבה. '''ונרצה לו לכפר עליו ר' שמעון אומר את שעליו חייב באחריותו.''' צ"ב למאי איצטריך קרא דהא ודאי דהאומר הרי עלי להפריש עולה, אם מתה אחרי שהפריש אינו חייב באחריות, ואם אומר הרי עלי להקריב, בודאי חייב באחריות עד שיקריב, וזה ידענו גם בלי פסוק, וכל מה שיש לדון הוא באומר סתם הרי עלי עולה, אם דעתו שיהיה מחוייב עד שיקרב כדין, ולזה מייתי מקרא דמוטל עליו, אך ק"ק דלא משמע דקרא אתי לאשמועינן אומדנא דהאומר סתם הרי עלי, כונתו לומר הרי עלי להקריב. '''ואפשר''' דאי לאו קרא הוה אמינא דבאומר הרי עלי קרבן, כל הנדר הוא רק שיקדישו לקרבן אבל מה יעשו בו אחרי שהקדישו כבר אינו ברשותו ואינו בעלים לומר מה לעשות בו, וכמו שאם יאמר דמקדיש עולה ורוצה שיעשו בו איזה דבר שאין דינו לעשות כן בעולה, אין בדבריו כלום, ה"נ הו"א דנדרו כבר קויים בזה שהקדיש בהמה לעולה או לשלמים ואין בכח נדרו יותר מלהקדיש כיון שאינו בעלים יותר, קמ"ל דעד שנרצה לו אכתי רכיב אכתפי' ולא נתקיים נדרו עדיין. '''מיהו''' הלשון דכמאן דטעון לי' אכתפי', אינו מובן כ"כ מה מוסיף בזה, וכי בלא"ה לא ידענו דעליו היינו שהוא חייב באחריות [ועי' רש"י חולין [[רש"י/חולין/קלט/א|דף קל"ט א']] ד"ה דמיחסר דכשאומר הרי עלי ה"ק עלי להביאו לעזרה, וצ"ב למה יתפרש נדרו רק להביא לעזרה, הרי אמר הרי עלי עולה ועולה קריבה למזבח וצ"ב]. '''תוד"ה מחשבה בעלמא. וי"ל דכיון דלא מיפסל אלא מפני שאין יכול לאכול כזית וכו'.''' אפשר לבאר כונתם דבמחשבת שינוי קודש ושינוי בעלים הפסול הוא מחמת שחישב לשם קרבן אחר ולשם אדם אחר, ונמצא שיש כאן מחשבה חיובית הפוסלת מש"ה קרי ליה פסולו בגופו, משא"כ שלא לאוכליו דהפסול הוא רק מחמת העדר דחישב שלא לאוכליו ונמצא שאין מי שיאכל, וזה לא מקרי פסולו בגופו. '''וזה''' שייך גם אם נפרש דשלא לשמה הפסול הוא מחמת עקירת הלשמה מהקרבן, דמ"מ כיון שזה חל רק ע"י שמתפיס הקרבן לשם קרבן אחר או לשם בעלים אחרים, הוי ליה פסולו בגופו דחל כאן דבר הפוסל, אמנם לשון תוס' לא משמע כ"כ כפירוש זה. '''כללא קמא עשיות ותו לא.''' ופירש"י עבודות המיוחדות שחיטה וכו' כל ד' עבודות לאפוקי הקטרת אימורים ושפיכת שיריים. צריך להבין מ"ט מיקרי הני עבודות בשם עשייה יותר משפיכת שיריים והקטרת אימורין, והרי לא נזכר שהחילוק הוא בזה דלא מעכבי כפרה רק דלא מיקרי עשיות, וצ"ב מ"ש. '''שפיכת שיריים והקטרת אימורין.''' הנה פשוט דשינוי בעלים לא שייך אחרי הזריקה כיון דכל הענין דשינוי בעלים הוא רק על הזריקה, וכמ"ש תוס' בריש מכילתין להדיא, וא"כ כאן דאיירינן לענין שינוי בעלים קשה איך שייך לומר דבא לרבות שפיכת שיריים והקטרת אימורין [ואין לפרש כונת הגמ' דהכלל האחרון ירבה שינוי קודש, דא"כ לא צריך להקשות מטעם דלא דמי, אלא דכיון דכללא בתרא קאי ע"כ על שינוי קודש ממילא לשינוי בעלים יש רק כלל ופרט]. '''ואפי' שפיכת שיריים והקטרת אימורין.''' ומסיק דלא ילפי' אלא עבודה, ומשמע דדוקא שפיכת שיריים נתמעטו למסקנא אבל ג' מתנות שבחטאת וכן מתנה שני' בשאר קרבנות, צריכין ליעשות לשם הבעלים, ויל"ע מנ"ל דהא כיון שאינן מעכבין כבר נתכפרו הבעלים והיאך שייך בהם שינוי בעלים, ובטהרת הקודש [על רש"י] עמד בזה, ומש"כ שם דמ"מ לכתחילה צריך לשמה צ"ב. '''הא תנא דבי ר' ישמעאל וכו' דריש כי האי גוונא.''' משמע דרק ר' ישמעאל ס"ל הכי, וא"כ צ"ב לאידך תנאי האיך נדרוש כאן דין על כל הד' עבודות דבעינן לשמה. '''כלל ופרט וכלל וכו' מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן.''' הנה בכל מקום כלל ופרט וכלל בא ללמד באופן אחר מאילו היה רק הכלל הראשון לחוד, כיון שהפרט ממעט מהכלל הראשון וכלל השני מרבה הכל, ונשאר שצריך כעין הפרט, אבל כאן הרי ע"י הכלל הראשון לבד כבר ידענו עשיות דהיינו ד' עבודות, וגם אחרי הכלל ופרט וכלל נשאר ג"כ דילפי' רק ד' עבודות, וא"כ מה צריך לכלל ופרט וכלל, הרי במאי דכתיב יעשה סגי כדי שנלמד מזה עשיות. '''אי מה הפרט מפורש עבודה וחייבין עליה בחוץ וכו' שחיטה וזריקה אין קבלה והולכה לא.''' יל"ע דלכאו' מיירי הכא על המצוה לעשות לשמה, ורק אחרי שנתחדש דיש מצוה אמרי' דכשלא נעשו כמצותן נפסלו, וא"כ ק"ק מה הפירכא ממה שחייבין עליהן בחוץ, הרי על מצוה לכאו' לא שייך לומר דכיון דחמירי במה שחייבין עליהן בחוץ יהא בהם גם מצוה. '''שקולין הן ויבואו שניהם לישנא אחרינא כל חדא וחדא תיקו במילתא.''' לכאו' ב' הלשונות הם דבר אחד ומאי בין האי לישנא להאי לישנא. '''והנה''' הולכה פרש"י דידענו משום דלא תפקה מכלל קבלה, ויל"ע דלכאורה הולכה בכלל קבלה שייך לומר היכא שנאמרה קבלה בתורה בלשון והקריבו דבזה נכלל גם הולכה, אבל כשלמדין קבלה ע"י אחד מי"ג מדות מנ"ל דהולכה בכלל, הרי בי"ג מדות לא שייך לילך אחר הלשון וילפינן רק את הדין וממילא יהא רק בקבלה לחוד וצ"ב. '''מה לאיל נזיר שכן יש עמהם דמים אחרים.''' הנה פשוט דגם לפי פירכא זו לא הוי ילפינן למקום שמביא כמה קרבנות יחד עם שלמים שיהא דין לשמה, ורק בנזיר חשיב מעלה לשלמים כיון שחייבתו תורה להביא עם השלמים עוד קרבנות, וא"כ למה לי סברא זו שיש עמו דמים אחרים לימא מה לנזיר שכן חייב להביא, משא"כ שאר שלמים דאין חיוב להביאן. '''רש"י ד"ה מדרב אשי. וכלל ופרט לאיתויי קבלה דאי לזריקה לא איצטריך.''' ש"מ דכלל ופרט נמי דרשא היא וכיון דמייתרא ילפינן מינה דבר אחר באם אינו ענין. '''תוד"ה שקולים הם. והקשה הרב רבי חיים דהשתא משמע וכו' וכן בריש ב"ק דמרבי מושלח שן ורגל וכו'.''' הנה התוס' דימו מה דמרבינן בב"ק שן ורגל משום דשקולין הן וכן בכמה מקומות, ולכאו' עדיפא מהנך, דבשן ורגל וכן כולם הוי ריבוי לחוד, ובזה אמרי' דכיון דשקולין נינהו מרבינן תרוייהו, אבל כאן שזה כלל ופרט וכלל, הרי כלל ופרט וכלל יש בו גם ריבוי לרבות כל שכעין הפרט וגם בא למעט מי שאינו כעין הפרט, וא"כ בזה הקושיא יותר מנלן לרבות תרוייהו דילמא אדרבה שניהם נתמעטו דאינם כעין הפרט, כיון דשקולין הן ואין ידוע מה בא הפרט למעט. '''בא"ד. ותירץ דהיכא דאיכא משמעות בריבוי וכו'.''' אפשר דכונתם דכשנאמר מן למעט הרי אפילו נמעט רובע, מ"מ אין במשמעות של מן למעט רובע או נוגח, אלא דכיון שזה בא למעט משהו ממעטינן אחד, ולכן כששקולין לא נמעט שניהם, אבל במשמעות דזבח הרי משמע כל כעין זביחה, וכיון דשניהם אפשר לומר דהוו כעין זביחה ושניהם שקולים ע"כ שניהם נכללים בזביחה, וכן בקרא דושלח דזה שייך בשן וברגל, כיון דשקולין הן מפרשינן המשמעות על שניהם, וכן בנפשות, משא"כ בתיבת מן דאין משמעות לא על נוגח ולא רובע מיעוט על משהו, לכן כשאין אנו יודעים מה בא למעט, כיון דשקולין הן לא נמעט כלל. '''ובשטמ"ק''' בב"ק [[שיטה מקובצת/בבא קמא/ג/א|דף ג' ע"א]] הביא מתוס' הרא"ש דיש חילוק בין לרבות ובין למעט, ואולי זה ג"כ כונת התוס' כאן דריבוי משמע לעולם לרבות הכל ומיעוט לא משמע למעט הרבה. '''והנה''' הרשב"א שם הק' על מאי דמרבי שן ורגל משום דשקולין הם, דאדרבה נימא הי מינייהו עיילת והמוציא מחבירו עליו הראי', ותירץ דאם אתה פוטר את שניהם א"כ למה כתבינהו קרא, אלא ע"כ כיון דתרוייהו משתמעי מינייהו וליכא דעדיף מחברתה ע"כ לא מפקת חד מינייהו, ולפי סברתו תשאר קושית תוס' כאן דה"נ ברובע ונרבע אם לא נמעט תרוייהו ממילא לא נמעט כלל ולמאי מעטיה קרא, וע"כ דתרוייהו ממעטינן, ולמאי איצטריך תרי קראי. '''בא"ד. דזבח משמע לרבויי כעין זביחה כל שהיא עבודה.''' קשה דהא זבח הוא חלק מהכלל ופרט וכלל, וכיון דכלל ופרט וכלל בא למעט שנלמד רק מי שכעין הפרט, האיך אפשר לרבות כל עבודה מכח תיבת זבח. '''אם כמה שנדרת עשית וכו'.''' יל"ע מנ"ל לשינוי בעלים, דהא הפסוק מדבר במי שלא עשה כמו שנדר, וזה שייך בשינוי קודש כגון שנדר עולה ועשאו לשם שלמים, אבל כששינה את שם הבעלים במה שינה מנדרו הרי לא נדר שיביא קרבן לשמו שלו, דלא אמר אלא הרי עלי עולה והיכן מונח בנדרו שיהא נעשה לשמו, ואפילו שיש לימוד דבעי לשם בעליו, מ"מ אם לא עשה כן למה מקרי לא כמו שנדר, ואם משום שלא עשה כדיני הקרבן, א"כ כל דין לכתחילה שיש בקרבן יהא סיבה שלא ירצה עליו דאי"ז כמו שנדרת, וע"כ דלא מקרי שעשה לא כמו שנדר רק כששינה מהנדר, וא"כ שינוי בעלים שלא הוזכר בנדר מ"ט מקרי דשינה ממה שנדר [ועי' תוס']. '''ולקמן''' [[בבלי/זבחים/כו/ב#אמר|דף כ"ו ע"ב]] ד"ה אמר שמואל ביארנו דהיות שכשהבעלים מפריש קרבן הוא מפריש כדי שיהא קרבנו, דאם רוצה שיהא לאדם אחר הוא אומר בפירוש כדי שיתכפר פלוני, נמצא דכשאומר סתם הוי כמפרש שיהא נעשה לשמו. '''אם כמה שנדרת עשית וכו'.''' מבואר דמה שעושה שלא לשמה חשיב שינוי ממה שנדר, ובספר זכרון שאול מסתפק אם כשהבעלים עצמם ישחטו את הקרבן שלא לשמו יעברו בזה משום בל יחל מלבד איסור לא יחשב, וכונתו להא דמבואר בנדה [[בבלי/נדה/מו/א|דף מ"ו א']] דהמקדיש ואכלו לוקה משום בל יחל. '''ונראה''' בזה דהנה הגמ' שם לא מביאה פסוק ע"ז שעובר בבל יחל, ולכאו' הא בנדרים [[בבלי/נדרים/ד/ב|דף ד' ע"ב]] ילפינן מקרא דמה נדרים עובר בבל יחל ובל תאחר אף נזירות כן, ולמה צריך פסוק הא קיבל על עצמו נזירות וכשעושה דבר שאסור לנזיר הרי הוא מיחל דבריו, ועכצ"ל דחילול הדיבור הוא רק כשעושה לא כמו שמשמע בדיבורו, אבל כשעושה דינים שאסרה תורה בנזיר ואינם מפורשים בדיבורו אינו בכלל בל יחל, ומש"ה איצטריך קרא לרבות דגם נזירות בבל יחל. '''והנה''' כשאומר שיהא הקדש פירוש הדבר הוא שלא ליהנות מזה ורק יהי' להקדש, ולכן בזה לא צריך קרא שעובר בבל יחל אם נהנה כיון שזה הנדר עצמו, אבל כשמקדיש קרבן הרי אינו אומר בנדרו שיעשו בו כל דיני קרבן אלא נודר עולה או שאר קרבנות והתורה קבעה דינים מה לעשות עם כל קרבן, והרי זה דומה לנזירות שצריך פסוק מיוחד לרבות שעובר בבל יחל ובלי זה א"א לחדש איסור בל יחל. '''תוד"ה אימא. אימר תרוייהו בשינוי קודש ולעכב.''' והיינו שיפסלו לגמרי ולא רק שלא יעלו לבעלים לשם חובה, ואין להקשות מ"ט לא נימא דשנה הכתוב לעכב היינו לומר שלא עלו לחובה, משום דלולא הפסוק מוצא שפתיך וגו' לא ידענו שיש כזה קרבן שהוא כשר ואינו עולה לבעלים לחובתו. '''בא"ד. ומיהו לא דמי וכו'.''' ביאור דבריהם דר"ל דהקשה משני הצדדין שפיר ניחא דהיינו קושיתו דירצה ואת"ל דאינו מרצה לפסול לגמרי, אבל כשרוצים לשאול צד א' א"א להתחיל שיהא פסול כל זמן שאין פסוק לפסול, כיון דבעינן שנה הכתוב לעכב. {{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:אילהש
(
עריכה
)
תבנית:אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:בורר תנך בבלי
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממק
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/אילת השחר
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף