עריכת הדף "אור החיים (מיכל)/1209"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>1209</big> '''רבינו שמואל ב"ר מאיר''' מרומרוג הנקרא רשב"ם. בן בתו ותלמידו של רש"י וכבר הגיע להוראה בימיו. כנראה במרדכי סנהדרין [[מרדכי/סנהדרין/תשב|סי' תש"ב]] פסק רשב"ם בפני זקנו רש"י. וכן בתשובות מיימוניות לספר קנין סי' ט'. והיה גדול בשנים מן שני אחיו {{ממ|[[שו"ת תשב"ץ/ג/רמו|תשובות רשב"ץ חלק ג' ססי' רמ"ו]]}} ואחיו רבינו יעקב בספר הישר הפליג מגודל פלפולו ומעומק לבו וחסיד גדול היה עד שמרוב חסידותו לא הגביה עיניו ומתוך זה רצה לעלות בקרון אשר סוס ופרד משכו בו ולא הרגיש. אתרחיש ליה ניסא. נזדמן אחיו רבינו תם שם אמר ליה אל תהי צדיק הרבה שא מרום עיניך והנה סוס ופרד לקראתך ונמנע ולא עלה {{ממ|הגהמ"ר עירובין סי' תקכ"ה}} ועוד רצה לעשות אחרת ע"ש והדר ביה ולא עשה שאין הקב"ה מביא תקלה על ידי הצדיקים {{ממ|ועי' הגהות מרדכי שבת סס"י תנ"ב}}.

ובזמנו היה רבינו שמואל החסיד ודבר עמו כנראה בפירושו לערבי פסחים {{ממ|[[רשב"ם/פסחים/קט/א|דף ק"ט ע"א]]}}. ובנו היה רבינו יוסף פורת אשר קבל גם ממנו. ועוד קבלו ממנו רבינו יעקב אחיו ורבינו יוסף דונברט ורבינו יצחק בר אשר בא לשמש לפניו ושב למקומו {{ממ|[[שו"ת מהרש"ל/כט|תשובות מהרש"ל סי' כ"ט]]}}, ושנת פטירתו של צדיק זה לא נודע לנו בבירור (כי מ"ש בספר יוחסין {{ממ|דף קל"א ע"א}} שנפטר שנת תתקל"ה, מלבד כי אז צריך לומר שהפליג מאוד בזקנה והגיע קרוב למאה כי כבר הגיע להוראה בימי זקנו רש"י אשר מת בשנת תס"ה ואף אם היה אז רק בן כ"ה שנה יהיו שנותיו צ"ה וזה רחוק מאוד יען שלא מצינו שנקרא גם במקום אחד הישיש כמו שקראו לרבינו שמריה, הנה סותר את עצמו כי אין ספק כי מת קודם אחיו רבינו יעקב והוא מת בשנת תתק"ל לדברי היוחסין לכן נשתקע הדבר ולא נאמר) אבל לדעתי בזה אין ספק כי בשנת תתק"ט אשר חבר אחיו ספר הישר כבר היתה מנוחתו כבוד כנראה מלשונותיו המובאים {{ממ|בסי' ל"א}}.

והוא חיבר:

'''א. פירוש על התלמוד''' {{ממ|תשובת רשב"ץ שם}} ויש אתנו בדפוס אצל התלמוד מפירושיו [[רשב"ם/פסחים|פירוש פרק ערבי פסחים]] ו[[רשב"ם/בבא בתרא|פירוש מסכת בבא בתרא]] מדף כ"ט ואילך.

'''ב. [[רשב"ם על התורה|פי' על התורה]]''' על דרך הפשט ולא סר ממנו גם במקומות אשר ינגדו לפירושי דברי רז"ל ונדפס בברלין ובאמ"ד אצל החומש{{הערה|ד"ר ראזין הוציא לאור מחדש את הפירוש רשב"ם עם קונים הרבה והקדמה ארוכה בשנת תרמ"ב{{צבע גופן|אפור|. הערות ותקונים ממני {{מונחון|א"ב|אברהם ברלינר}} הנדפסות בסוף הספר}} (ושם בטעות נכתב 1208). ואחריו שב והוציאו הרב אברהם יצחק ברומברג בשנת תשכ"ה ושוב בתשכ"ט.}}.

'''ג. הגהות והוספות''' על ספר רב אלפס והתחיל כ"פ אני שמואל מוסיף כמובא בהגהות מיימוניות על סדר התפלה [[הגהות מיימוניות/סדר התפילה|בסופו]] ובהלכות מכירה [[הגהות מיימוניות/מכירה/יג#ה|פרק י"ג הלכה ה']], ו[[הגהות מיימוניות/טוען ונטען/ז#ה|פ"ז הלכה ה']] מהלכות טוען ונטען.

'''ד. הלכות בדיקה''' מובא בספר המכריע {{ממ|[[ספר המכריע/יח|סי' י"ח]]}}: גם רבינו שמואל זצוק"ל כתב בהלכות בדיקה שחבר.

'''ה. פסקים''' מובאים בהגה"מ הל' הגעלה שבסוף הל' חמץ ומצה.

והשיב תשובות כנראה בספר ראב"ן {{ממ|עיין [[אור החיים (מיכל)/26|אות א' סי' כ"ו]]}} ובספר התרומה [[ספר התרומה/עג|סי' ע"ג]].
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:רשב"ם]]