עריכת הדף "אגדת בראשית/מו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|פרק (מ"ה) [מ"ו]{{ש}}'''תורה'''.}}

==א==

[א] ויצא יעקב מבאר שבע {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#י|בראשית כח י]]}} זש"ה דרך אויל ישר בעיניו [ושומע לעצה חכם] {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יב#טו|משלי יב טו]]}}. זה עשו שכתוב בו וירא עשו כי רעות וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#ח|בראשית כח ח-ט]]}}. הוסיף צרה על צרה. דרך אויל ישר בעיניו, ושומע לעצה חכם {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יב#טו|משלי שם]]}}, זה יעקב, שנאמר ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה וגו' [מתנחם לך להרגך] {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כז#מב|בראשית כז מב]]}}. ועד מתי הוא מתנחם, כשיהרוג אותך, ועתה בני שמע בקולי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כז#מג|שם שם מג]]}}. אמרה לו כבר שמעת לי ונטלת את הברכות, אף עכשיו שמע לי שתחיה, אמר לה יעקב, וכך היא הדרך שאצא חוץ מדעת אבא, ויאמר לי אף הוא [ואעשה] מיד, ויקרא יצחק אל יעקב וגו' קום לך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#א|שם כח א-ב]]}}. כיון ששמע יעקב אמר לו תן אכסיטורין (פי' ברכה) אמר לו ואל שדי יברך אותך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#ג|שם שם ג]]}}. מיד וישמע יעקב וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#ז|שם שם ז]]}} ויצא יעקב ויפגע במקום {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#י|שם שם י]]}}, לכך נאמ' ושומע לעצה חכם.

==ב==

[ב] ד"א ויצא יעקב. זש"ה בהתהלכך תנחה אותך {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ו#כב|משלי ו כב]]}}. בשעה שאדם יגע בתורה בחייו. בשכבך תשמור עליך {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ו#כב|שם שם]]}}, שהיא משמרת אותו מן רימה ותולעה. והקיצות היא תשיחך {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ו#כב|שם שם]]}}, כשיעמדו הכל לדין, היא סניגור שלו ומלמדת עליו זכות. ד"א בהתהלכך זה יעקב, שהיה עוסק בתורה כשיצא מבית אביו. בשכבך תשמור עליך, אימתי ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#יא|בראשית כח יא]]}}. היה הוא שוכב והיתה היא משמרתו. והקיצות היא תשיחך. אימתי וייקץ יעקב משנתו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#טז|שם שם טז]]}}.

==ג==

[ג] ד"א ויצא יעקב. זש"ה רגלי חסידיו ישמור {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ט|ש"א ב ט]]}} זה אברהם שרדף אחר המלכים, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#ב|ישעיה מא ב]]}}. ורשעים בחשך ידמו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ט|ש"א שם]]}}, אלו ששה עשר מלכים שהרג [בחשך], שנאמר ויחלק עליהם לילה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#טו|בראשית יד טו]]}}. ד"א רגלי חסידיו ישמור. זה יעקב כשיצא לילך לחרן, שכן הב"ה אומר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#טו|שם כח טו]]}} ורשעים בחושך ידמו זה עשו, דכתיב כל חשך טמון לצפוניו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כ#כו|איוב כ כו]]}} והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש {{ממ|[[תנ"ך/עובדיה/א#יח|עובדיה א יח]]}} ורשעים בחשך ידמו. שיצא לרדוף אחר יעקב בעשר שעות, והכניס הב"ה את השמש, ועשה את היום עשר שעות, שנאמר ויפגע וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#יא|בראשית כח יא]]}} והיה עשו עומד בחשך ודומם, ואינו יודע להיכן לילך, למה כי לא בכח יגבר איש {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ט|ש"א ב ט]]}}, אמר לו הקב"ה, שמא גבור את, אף לעתיד לבוא כך הוא עושה לישראל, שנאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ד#יח|משלי ד יח-יט]]}}. ואם אתה תמיה על הדבר, הרי בעולם הזה היה כבר. שנאמר לא ראו איש את אחיו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/י#כג|שמות י כג]]}}. ד"א רגלי חסידיו ישמר. כיון שיצא יעקב מבית אביו לא הוציא בידו אלא מקלו. שנא' כי במקלי וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#יא|בראשית לב יא]]}}, אמר הב"ה ליצחק כך עשה לך אברהם אביך, לא נתן לך כל מה שהיה לו, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#ה|שם כה ה]]}}, וכן ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#ב|שם כד ב]]}}. מהו המושל, אמר רב שמואל בר רב יצחק שהשליטו על כל מה שיש לו, ואמר לו אפילו אתה מאבד מה שיש לי, וקח אשה לבני משם, מיד ויקח העבד עשרה וגו' וכל טוב אדניו בידו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#י|שם שם י]]}}, זה דייתקי שהלכה בידו, (ויתן אברהם את כל אשר לו וגו') {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#ה|שם כה ה]]}}, ולא עוד אלא התחיל העבד מחלק. לזו קטלאות. ולזו טבעות, ושלמה צווח יש מפזר ונוסף עוד {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יא#כד|משלי יא כד]]}}, שברכו הקב"ה, שנא' ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#יא|בראשית כה יא]]}}. ראה כמה עשה אברהם ליצחק, ויצחק לא עשה כן ליעקב, אלא הוציאו ריקן, אמר לו הקב"ה חשכת מן המסכן הזה למחסור לך, שנאמר וחשך מיושר אך למחסור {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יא#כד|משלי שם]]}}. ומה היה לו נסתלקה הימנו שכינה. ואין את מוצא שנדבר עמו אלא בשעה שמת. בא וראה מה עשה עשו ליעקב, ראה אותו ריקם, ולא נתרחם עליו, אלא אמר הריני קודמו לדרך, ואינו יכול לעבור בדרך, ושם אני הורגו, שנאמר כה אמר ה' על שלשה וגו' על רדפו בחרב אחיו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/א#יא|עמוס א יא]]}}, ידע יעקב ותלה עיניו להקב"ה, ועשה לו הקב"ה נסים, ונתן מקלו במים, ונקרע הירדן ועבר, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#יא|בראשית לב יא]]}}. המתין עשו בדרך, ולא עבר משם יעקב, והרגיש שעבר הירדן, מה עשה רדף אחריו, שוב קדמו למערה מקום במרחץ. אמר יעקב לא פת ולא דבר יש בידי. נכנס אני ומחמם את גופי במרחץ הזה. בא עשו והקיף את המרחץ הזה. בשביל שלא יצא יעקב משם, אלא אמר שהוא מת, אמר לו הקב"ה רשע כנגדי את מזדווג. אני אמרתי לו הנה אנכי עמך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#טו|בראשית כח טו]]}}. אמר לו יעקב באותה שעה כך עשית לי על שמך אני בטוח. ויצא יעקב וגו'. ויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר ואתה אל תתפלל וגו' ואל תפגע בי {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ז#טז|ירמיה ז טז]]}}. אמר דוד הנה לא ינום וגו' ה' ישמור צאתך ובואך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קכא#ד|תהלים קכא ד וח]]}}.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>