עריכת הדף "אגדת בראשית/כט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|פרק כ"ט{{ש}}'''נביאים'''.}}

==א==

[א] כי פקד ה' את חנה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#כא|ש"א ב' כ"א]]}}. זש"ה האני אשביר ולא אוליד {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#ט|ישעיה סו ט]]}}, זו חנה, שנאמר עד עקרה ילדה שבעה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ה|ש"א ב ה]]}}. [אם אני המוליד ועצרתי] {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#ט|ישעיה שם]]}}. אם אני המוליד לשרה ועצרתי לבית אבימלך, [שנאמר] כי עצר עצר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כ#יח|בראשית כ יח]]}}. ד"א אם אני המוליד לישראל, שנאמר העמוסים מני בטן וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מו#ג|ישעיה מו ג]]}}, ועצרתי לא"ה, שנאמר כל הגוים כאין נגדו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#יז|שם מ יז]]}}, שכך כתיב והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאום ה' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#כב|שם יד כב]]}}. שם זה מטבע שלה. שאר ולא יהיה שריד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/עובדיה/א#יח|עובדיה א יח]]}}, ונין זה מלכות, ונכד זה אלוף. ד"א אם אני המוליד לציון, שנאמר כי חלה גם ילדה ציון את בניה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#ח|ישעיה סו ח]]}}. ועצרתי זה סדום. ויושביה כמו כן ימותון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#ו|שם נא ו]]}}. זו סדום, שנאמר אלה בני שעיר החורי [יושבי הארץ] {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לו#כ|בראשית לו כ]]}}, אבל לישראל וישועתי לעולם תהיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#ו|ישעיה שם]]}}.

==ב==

[ב] ד"א כי פקד ה' את חנה. זש"ה זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתיך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#ד|תהלים קו ד]]}}. אשרי אדם שנמצא לו שעה של רצון, כך דוד אומר ואני תפלתי לך ה' עת רצון {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סט#יד|שם סט יד]]}}, א"ל דוד רבש"ע כל שעה שאני מתפלל לפניך, עשה אותו עת רצון. כך חנה כיון שעלתה לרגלים עם כל ישראל, שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/א#ג|ש"א א ג]]}}. זו הפסח, שנא' ושמרת את החקה הזאת [למועדה מימים ימימה] {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#י|שמות יג י]]}}. כיון שראתה חנה את כל ישראל אמרה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים הרי שעה שתתרצה לי, זכרני ה' ברצון עמך [פקדני בישועתך], ושני דברים שאמרה עשה הקב"ה שתיהן, היא אמרה זכרני ה' ועשה שנאמר ויזכרה ה' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/א#יט|ש"א א יט]]}}. היא אמרה פקדני בישועתיך. ועשה, שנאמר כי פקד ה' את חנה.

==ג==

[ג] ד"א כי פקד ה'. זש"ה וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כד|יחזקאל יז כד]]}}, זה פרעה הראשון, שנאמר וינגע ה' את פרעה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#יז|בראשית יב יז]]}}. והגבהתי עץ שפל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כד|יחזקאל שם]]}}, זה אברהם שנתגדל. שנאמר שמעני אדוני וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כג#ו|בראשית כג ו]]}}. הובשתי עץ לח {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כד|יחזקאל שם]]}}, זה אבימלך, [שנאמר] כי עצר עצר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כ#יח|בראשית כ יח]]}}. הפרחתי עץ יבש {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כד|יחזקאל שם]]}}, זו שרה. אני ה' דברתי ועשיתי {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כד|שם שם]]}}. וה' פקד את שרה. ד"א וידעו כל עצי השדה. זה שמואל, שנאמר וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ג#כ|ש"א ג כ]]}}. השפלתי עץ גבוה אלו בני עלי, שנאמר ביום אחד ימותו שניהם {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#לד|שם ב לד]]}}. הגבהתי עץ שפל זה שמואל, שנאמר והנער שמואל משרת את ה' וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ג#א|שם ג א]]}}. וכן והנער שמואל הולך וגדל וטוב {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#כו|שם ב כו]]}}. עליו נאמר ומצא חן ושכל טוב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#ד|משלי ג ד]]}}. ד"א הגבהתי עץ שפל זו חנה. הובשתי עץ לח זו פנינה, דכתיב ורבת בנים אומללה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ה|ש"א ב ה]]}}. הפרחתי עץ יבש זו חנה. כי פקד ה' את חנה וגו'. ויגדל הנער שמואל עם ה' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#כא|שם ב כא]]}}. אמר דוד גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לד#ד|תהלים לד ד]]}}.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>