עריכת הדף "אגדת בראשית/יז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|פרק י"ז{{ש}}'''נביאים.'''}}

==א==

[א] כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לג#כה|ירמיה לג כה]]}}. זש"ה הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עד#כ|תהלים עד כ]]}}. הבט לברית אעפ"י שאין לישראל מעשים טובים הקב"ה גואלן בזכות המילה. הבט לברית כשהיו ישראל במצרים היו משתחווים לע"ז, שנאמר ואומר (אל אבותיכם בארץ מצרים) [אליהם] איש שקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כ#ז|יחזקאל כ ז]]}}, ולא גאלן אלא בזכות מילה, שנאמר וגם אני שמעתי את נאקת וגו' [ואזכור את בריתי] {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ו#ה|שמות ו ה]]}}, וכתיב וישמע אלהים את נאקתם [ויזכור אלהים את בריתו] {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#כד|שם ב כד]]}} יצאו ממצרים ובאו לים והיו ממרים, שנאמר וימרו על ים בים סוף וגו' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#ז|תהלים קו ז]]}}, וביקש הים לחונקן, שנאמר והמים להם חומה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#כב|שמות יד כב]]}}, שנתמלא עליהם חימה ובקשו לחונקן, כיון שהגיעו המים לבגדיהם תלו בגדיהם מן המים, כיון שראה המים את המילה ברח, שנאמר הים ראה וינס וגו' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיד#ג|תהלים קיד ג]]}}, ומה ראה הים מילה וברח, ולא נקרע אלא בזכות מילה, שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלו#יג|שם קלו יג]]}}. באו למדבר ובטלו את המילה ארבעים שנה, שנאמר כי מולים היו כל העם היוצאים וגו' כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר וגו' ואת בניהם הקים וגו' {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ה#ה|יהושע ה ה-ו-ז]]}}, כל ישראל בטלו את המילה ארבעים שנה, חוץ משבטו של לוי, שהן היו מלים את בניהם, שנאמר ובריתך ינצורו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ט|דברים לג ט]]}}, זה ברית מילה, באו ישראל לעבור בירדן והיו ערלים ושבטו של לוי מהולין, והיו סובלין את הארון, ובקשו מי הירדן לחנוק את ישראל, מפני שהיו ערלים, מיד עשה להן הקב"ה נסים, באותה שעה כינס הקב"ה ששים ריבוא בין שני בדי ארון אצל הלוים, כדי שיראו מי הירדן מילה ויברחו, שנאמר הירדן יסב לאחור, אמר להן יהושע הנה (הארון) [ארון] הברית אדון כל וגו' {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ג#יא|יהושע ג יא]]}}, והיו ששים ריבוא עומדים בין שני בדי ארון כביכול היו מעקצין את הארון בערלותם, והיכן פירושו של דבר, בירמיה שנא' הלוך וקנית לך אזור פשתים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יג#א|ירמיה יג א]]}} שלא נינער פשתן שלו אלא עם הקוצים שלו, ושמתו על מתניך {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יג#א|שם שם]]}}, והיה מעקץ לירמיהו אמר לפניו רבונו של עולם קוצים יש בו והן מעקצין אותי ואני מצטער, אמר לו הקב"ה ולא כך עשו בני בירדן כשהכנסתי אותם בין שני בדי ארון, והיו מעקצין את הארון בערלתם כקוצים, שנאמר כי כאשר ידבק האזור וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יג#יא|שם שם יא]]}}, ומנין שערלה נקראת קוצים, שנאמר כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלים נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ד#ג|ירמיה ד ג]]}}, וכתיב המולו לה' והסירו ערלת לבבכם וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ד#ד|שם שם ד]]}}, הרי שהוא כקוצים, ראה מה ערלה שנואה לפני הקב"ה, משה גדול הנביאים וחכמים וצדיקים על שעכב שעה אחת את המילה בקש הקב"ה להרגו, שנאמר ויהי בדרך במלון [וגו' ויבקש המיתו] {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#כד|שמות ד כד]]}}. ישראל אם יבטלו את המילה אין העולם חרב מיד, לכך נאמר אם לא בריתי יומם ולילה.

==ב==

[ב] ד"א אם לא בריתי. שאל אגריפס המלך את ר' אליעזר הגדול אמר לו ואם חביבה מילה לפני הקב"ה, למה לא כתובה במתן תורה עם עשרת הדברות, הרי הזהיר על ע"א, ועל שבועת השם, ועל השבת, ועל כיבוד אב ואם, ועל הרוצח, ועל ניאוף, ועל גנבה, ועל עדות שקר, ועל חימוד, על כל אלו מזהיר, אבל על המילה לא הזהיר. אמר לו ר' אליעזר אתה אמרת לי שאתה יודע לקרות את התורה, והרי אין אתה יודע, אמרו לו טול והסתכל שעד שלא נתן הקב"ה את התורה נתן להם את המילה, ומניין שנאמר בחדש השלישי וגו', ומשה עלה וגו', אתם ראיתם וגו', ועתה אם שמוע וגו', ושמרתם את בריתי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#א|שמות יט א-ב-ג-ד-ה]]}}, זו ברית מילה, וכן שנה ר' אליעזר ושמרתם את בריתי, זו ברית מילה, ורבי עקיבא אומר זו שבת, לכך נאמר אם לא בריתי יומם ולילה.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>