עריכת הדף "אבני נזר/אורח חיים/תקטו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן תקטו'''}}

==א==

א) במרדכי בשם מהר"ם דבזמן הזה מותר בהספד ותענית בראשון כיון דבטלה מגילת תענית רק חנוכה ופורים דמפורסם ניסא פורים על ידי מקרא מגילה אבל אדר ראשון דלית בי' מקרא מגילה לא עדיף משאר מגילת תענית דבטלה עד כאן דברי מהר"ם ז"ל ואינו מובן דמגילת תענית דפורים היינו לאסור של זה בזה. אבל כל חד ביומי' ממגילת אסתר שנאמרה ברוח הקודש למדנו כדאיתא בגמרא (דף ה':) ופירש"י שם. ומה ראי' ממגילת תענית:

==ב==

ב) ונראה דמהר"ם סבירא לי' דהא דלענין הספד ותענית זה וזה שוין ושניא דין הספד ותענית משאר מצוות היום. היינו דשאר מצוות היום קום ועשה נינהו ואין צריך לעשותם רק פעם אחת בשנה פשוטה. הוא הדין בשנה מעוברת בפעם אחת באדר שני יוצא. מה שאין כן הספד ותענית דאיסורא הוא ואיסורא כל היום. הוא הדין בשני אדרין האיסור כל שני הימים כאילו הי' יומא אריכתא [וביומא אריכתא ממש דראש השנה דצריך לתקוע גם בשני. חדא דלענין תקיעה לא הוי יומא אריכתא כיון דמפסקי לילות מימים כדאיתא פרק ד' דביצה לענין לולב. ועוד דהא לפי מנהגא דב"ד יום שני עיקר]:

==ג==

ג) והשתא בקרא דכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה. הנה המצוה בקום ועשה והאיסור שלא לבטל המצוה וכיון שהמצוה רק בשני כמו שאר מצוות היום. ממילא ליכא איסורא בראשון מקרא והאיסור בראשון רק מחמת מגילת תענית. דשל זה בזה הא אין חיוב משתה ושמחה. ואף על פי כן אסור הוא הדין באדר ראשון אף דמצוה לית בי'. איסורא דהספד ותענית אית בי'. ובזמן הזה הא בטלה מגילת תענית. ומעיקר חיוב דמגילה לא נאסר אדר ראשון דחיוב דמגילה רק קום ועשה שאינו בראשון כנ"ל וצריך עיון:

==ד==

ד) שוב ראיתי דלא קשה מידי על מהר"ם ז"ל. שהרי בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יח/ב|דף י"ח:]]}} יליף דבטלה מגילת תענית מד' צומות דבזמן הבית היו מועדים טובים ובחורבן בית המקדש בטלו. והרי הני הי' מועדים טובים מדברי קבלה. ואף על פי כן בטלו. הוא הדין ימי פורים אף שדברי קבלה הם אי לאו דמפרסם ניסא הי' בטלים בחרבן בית המקדש:

==ה==

ה) אך מטעם אחר יש להקשות על מהר"ם דהתם (דף י"ט.) מקשה למאן דאמר בטלה מגילת תענית ממה שכתוב במגילת תענית יום טוב אחד שנעשה בזמן שאין בית המקדש קיים. ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית קמייתא בטיל אחרנייתא מוסיפין. ומשני תנאי הוא והאי תנא סבר לא בטלה מגילת תענית. ממילא פורים שנתקן בזמן שאין בית המקדש קיים. אי אפשר שיתבטל בחורבן בית המקדש. דאם כן כל שכן שלא הי' נתקן בזמן שאין בית המקדש קיים:

==ו==

ו) ואין לומר דמאחר שמצינו שהתחילו לבנות הבית בימי כורש הראשון ומאז התחילו להקריב קרבנות אף שאחר כך נתבטל הבנין סוף ימי כורש ובימי אחשורוש כדכתיב ובתחילת מלכות אחשורוש כתבו שטנה וגו' מכל מקום לא מצינו שמיחו מלהקריב קרבנות על ידי הקלעים שכבר נעשו. ועל כן הי' הדין אז כמו בזמן שבית המקדש קיים. דליתא. שהרי בגמרא מגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/טז/א|דף ט"ז.]]}} אמר להו המן במה עסקיתו אמרו לי' בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלא קומצא ומכפר לי'. ומדקאמר בזמן שבית המקדש קיים משמע דאז לא הי' מקריבין קרבנות. וכן כתב מהרש"א שם להדיא. ודוחק לומר משום שהיסודות היו קיימים שכבר נבנו בימי כורש הראשון ועדיין הי' קיימים כהא דמגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יא/א|דף י"א.]]}} נבוכדנצר החריב אחשורוש ביקש להחריב פירש"י היסוד שיסד זרובבל בבית המקדש בימי כורש שלפני אחשורוש. הנה שבאמת לא החריבו חשיב לי' כבית המקדש קיים. דוחק גדול לומר כן:

==ז==

ז) ועל כרחין הא דאיכא מאן דאמר גם בפורים בטלה מגילת תענית היינו שיתבטל של זה בזה שנתקן אחר כך בזמן שנבנה המקדש והדרה קושיא לדוכתא. שוב ראיתי בטורי אבן שם כתב כן דהיינו לענין של זה בזה. ומהאי טעמא דפרישית. משום שפורים ניתקן בזמן שאין בית המקדש קיים:

==ח==

ח) ואפשר סבירא לי' למהר"ם קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא. ולדידי' יש לומר אם הי' קדושה לעתיד לבוא הי' חשיב בית המקדש קיים אף שאין מקריבין. ועל כן בימי מרדכי שהי' להם קלעים מכבר חשיב בית המקדש קיים אף שנמנעו מלהקריב. אך הא רוב פוסקים ס"ל קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא:

==ט==

ט) ומסתברא כפסק השלחן ערוך וכל הפוסקים שגם בזמן הזה אסור פורים קטן בהספד ותענית. ונראה דאפילו של זה בזה אסור. שהרי אף אם הטעם משום דמפורסם ניסא בקריאת המגילה. הא זה לבני זה לא מפרסם בקריאת מגילה. רק משום דמפורסם לבני בר יומא אף לאינך לא בטלה. כמו כן יש לומר בפורים קטן כיון דלכל חד ביומי' אסור מעיקר חיוב דמגילה דלא בטלה כנ"ל. גם לאינך לא בטלה. וכן פסק השלחן ערוך:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>