עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/מ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{חלקי}}

{{מרכז|'''סימן מ'''}}

==סעיף א==

===א===

סימן מ (א) '''אעפ"י שנתאכלו המעות.''' ר"פ האומר והני זוזי לא למלוה דמי ולא לפקדון דמי למלוה לא דמי דלהוצא' ניתנה ולפקדון לא דמי דהא זוזו ברשותה דידה קא מתאכלי. וכתב הר"ן ומיהו משמע שאם הוא חוזר בו אינה חייבת להחזיר דאל"כ במאי מקדשי הרי אינם קנוים לו עד לסוף שלשים יום והרי נתאכלו בנתיים וע"ש. ובחידושי מוהרי"ט העלה דגם הכסף הוא ברשות המקדש עד שלשים ואם הוא חוזר תוך שלשים צריכה להחזיר הכסף וע"ש. ובריטב"א קידושין דף ו' גבי המקדש במלוה ז"ל איכא דקשי' לי' מ"ש מקדש במלוה שאינה מקודשת מאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים בכסף זה שאם לא חזרה בתוך שלשים מקודשת לאחר ל' בכסף זה ואעפ"י שנתאכלו המעות והא התם הנך מעות עד שלשים בתורת מלוה המה ברשותה ואע"ג דליתנהו בעת חלות הקידושין מיקדשי' בי'. ואיכא למימר דשאני התם דכיון שלתור' קידושין יהבי' ניהלי' הרי הוא כאלו פי' בפירוש שתתקדש לו בהם בהנאה שלוה לה ונפטרת מהם דודאי להכי אקדמינהו ניהלי' ויהיב לה רשות לאפקונין שתהנה מהם ותתקדש בהנאה זו אבל הכא שבתורת מלוה הגיע לידה ושלה הם לגמרי והוא בא לקדשה בממון שלה אינה מקודשת עכ"ל, וכ"כ בפ' האומר ז"ל רב ושמואל דאמרי תרוויוהו אעפ"י שנתאכלו המעות ומ"ט גבי גט בעינן שיהי' בעין וגבי קידושין לא בעינן שיהי' בעין. דמידי דאית לה לאשה הנאה בגוויהו מכי יהבינהו כבר נהנית מהם שהיא רשאה לעשות מהם רצונה אבל גבי גט דלאו מידי דהנאה אלא גט הפוטר ואם אינו בעין בעת שהיא מתגרשת אינו כלום עכ"ל:

ונראה מדברי הריטב"א דטעמא דמהני נתאכלו המעות משום דמקדשה בהאי הנאה שניהנית מהם שרשאה לעשות בהם כרצונה ויהיב לה רשות להוציאן וקשה לי נהי דבשעת נתינה אית לה הנאה מכל מקום בשעת קידושין כבר כלתה הנאה זו והאומר משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום לא קנה ומשו' דכבר כלת' משיכה וה"נ כבר כלתה הנאה שהי' לה בשעת קידושין ואפשר לפי מ"ש הר"ן בפ' הכותב גבי משוך פרה ולא תקנה אלא לאחר שלשים ע"ש שהעל' דהיכא שעומד הפרה>>>

<!--כאן חסרים 4 עמודים, סט.-סט:-ע.-ע:-->

===ב===

(ב) '''שנתאכלו המעות.''' ונראה דוקא >>>

===ג===

(ג) ואם חזר בו >>>

===ד===

(ד) נקרע או נאבד >>>

===ה===

(ה) המקדש אשה >>>

==סעיף ב==

===ו===

(ו) אבל אם מת השני >>>

==סעיף ד==

===ז===

(ז) מעכשיו ולאחר >>>

===ח===

(ח) קידושי כולם >>>

===ט===

(ט) כולם תופסין >>>

===י===

(י) וצריכה גט >>>

==סעיף ז==

===יא===

(יא) הנותן שתי פרוטות >>>

==סעיף ח==

===יב===

(יב) והוכר העובר >>>

>>> שהי' יולדת אם הי' ולד נקיבה כשירה ובזה מפרש לה ר' יצחק מסיפונט בהא דפליגי' ר' אליעזר ורבנן רפ"ב דפרה ר' אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשירה וחכמים פוסלין דהא דפליגי גבי פרה מעוברת לאו באם מיירי אלא בעובר אם כשר לפר' משום דכתיב ויקחו אליך פרה דבעינן פרה בשעת לקיח' לאפוקי האי דעובר היא והובא בתוס' פ"ב דבבא מציעא דף ל' ד"ה אף עובר דניחא לי' ע"ש ומבואר להדיא דמהני קדושת עובר לפרה אדומה ופרה אינו אלא קדושת בדק הבי' ואפי' רבנן דפסלי אינו אלא משו' דבעי' פרה בשע' לקיח' ואפי' אח' שיולד ל"מ משו' דבעי פרה בשע' לקיח' הא ל"ה הי' מועיל אפי' בעובר ועיין בפר' פרה מתני' ו' דקי"ל פרה קדושת בדק הבית ומוכח דאפי' היכא דליכא קדושת הגוף חייל בעובר ובקצה"ח הוכחנו מכמ' משני' דעוב' קדו' ע"ש:

===יג===

(יג) '''הבת מקודשת.''' בפר' האומר דף ס"ב בהא דתנן אם ילדה אשתך נקיבה תהא מקודשת לי לא אמר כלום אמר ר' חנינא ל"ש אלא שאין אשתו מעוברת כו' ומייתי נמי הא דתניא יתר על כן אמר ר"א בן יעקוב הי' לו פירות מחוברים ואמר פירות אלו יהי' תרומה על אלו לכשיבאו שליש כו' אמר רבא ל"ש אלא בשחת אבל באגם לא ורב יוסף אמר אפילו באגם כמאן אזלא הא דתניא אם ילדה אשתך נקיבה כו' אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אעפ"י שלא הוכר עוברה ולכן דעת הרמב"ם דהוכר עוברה מקודשת:

אבל הר"ן חולק בזה ומשום דקי"ל כרבנן דסברי אפי' הוכר עוברה אינה מקודשת וכן דעת הראב"ד וע"ש. והנה הרמ"א בח"מ סימן ר"ט סעיף א' פסק אם חנטו הפירות מיקרי בא לעולם ע"ש. ובספר בני יעקב תמה על דברי הרמ"א הא כיון דבהוכר עוברה דעת הראב"ד דאינה מקודש' וכן דעת הר"ן ואף הרב בעל המפה באע"ה סי' ט' כתב מחלוקת בזה יש סוברים דאינה מקודשת ואיך כתב כאן לדבר פשוט דאם חנטו הפירות הוי דבר שבא לעולם כו'. וכיון שכן יש להפליא הפלא ופלא על הרב בעל המפה כו' ומה שמחלק הסמ"ע בין הוכר עובר לחנטו הפירות ומשום דעובר מכסיא והוי לי' דשבל"ע אבל חנטו הפירות מגליין ה"ל בא לעולם ע"ש הרי בש"ס מדמה אהדדי דהא אמרו כמאן אזלא הא דתניא אם ילדה אשתך נקיבה כו' אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אעפ"י שלא הוכר והרי מדמה עובר לפירות לא אמרינן עובר מכסיא פירות מגליין ע"ש שהאריך. והנה מ"ש בני יעקב ואף הרב בעל המפה באה"ע סי' מ' כתב מחלוקת בזה דיש סוברים דאינה מקודשת דבר זה לא הוזכר ברמ"א ובטור בשם הרמ"ה הוא שכתב דאפי' הוכר עוברה אינה מקודשת:

ובעיקר הקושי' כתבנו בקצה"ח [[קצות החושן/חושן משפט/רט#ב|סי' ר"ט סק"ב]] והוא דמ"ש הסמ"ע לחלק בין עובר דמכסיא לפירות דמגליין הוא מוכרח דהא חזינן בעובר לדעת הפוסקים דמוכר עובר פרתו לא קנה ואפי' הוכר עוברה מוכח דאפי' אותו המיעוט שכבר נתהוו אינו נקנה מדכתבו תוס' והרא"ש רפ"ק דבכורות גבי מכירת עובר לאפקועי מבכורה דצריך למכור פרה לעוברה דאל"כ הוי לי' דשלבל"ע. ואי נימא דיכול למכור את העובר במה שבא לעולם קצתו א"כ ה"ל שותפות נכרי ופוטר וע"כ צ"ל דעובר ליתא כלל במכירה ואפי' במה שבא כבר לעולם ואלו בחנטו פירות ודאי מה שחנט איתא במכירה מה שגדל דיהי' מה שיהי' מה דאי' בעולם איתא במכירה אלא דנוכל לומר דבחנטו הפירות אינו במכירה מה שיגדל אח"כ. כיון דאינו אומר דקל לפירות הוי לי' המותר מה דאתי ורבו אח"כ מהאילן דגופו של מוכר וכהאי דאמרינן בפ' י"נ דף קל"ט גבי מת האב והניח פירות מחוברין ע"ש ובטור וש"ע ח"מ סי' רנ"ז וה"נ יתן המוכר ללוקח את הדמי' כפי מה שהי' שוין הפירות בשעת חנטה ועכ"פ מה שגדל כבר לפנינו מוכרחין אנו לחלק בין עובר לפירות והוא דבמה שכבר גדל בעובר לא מהני ובפירו' חונטין מהני ומה דהוי הוי לא יהא אלא עלין בעלמ' אותנהו במכיר' וא"כ ממילא מוכרח לחלק בין עובר לפירות דעובר מכסיא והני מגליין. וא"כ מה"ט נמי הוא דמחלקין גם במה דאתי ורבי אחר כך והוא דכיון דחנטו הפירות עכ"פ מה דאיתנהי בעולם איתא במכירה וחשיב בא לעולם מהני ליה לגמרי גם למאי דאתי ויגדיל אחר כך ותו לא הוי דבר שלא בא לעולם. אבל עובר כיון דאפילו למה שכבר בא לעולם לא מהני ומשום דמכסיא מכ"ש דלא מהני למה שיגדיל אחר כך ולפי"ז ניחא הא דבש"ס מדמה עובר לחנטו הפירות דהתם בתרומה כיון דכל זמן שלא הביא שליש ליתי' כלל בדין תרומה אפילו מה דבא לעולם ואפ"ה ס"ל לר' אליעזר בן יעקב דמהני לכשיבא שליש וע"כ משום דס"ל כיון דמינכר קצת תו לא הוי דשבל"ע אע"ג דהשתא לא חזי מידי לתרומה אפי' מה דאי' בעולם וכיון דאינו אלא משום דמינכר א"כ מה"ט עובר נמי חשיב בא לעולם כל דמינכר העובר אבל לדידן טעמא דחנטו הפירות הוי משום דאיתנהו עכשיו במכיר' עכ"פ במה שגדל ומש"ה . חשיב לי' כדבר שבא לעולם ומהני אף למה שיגדל אח"כ אבל בעובר כיון דמכסי' וליתא במכירה אף במה דכבר בא לעולם א"כ ה"ל השתא לא בא לעולם כלל וליתנהו במכירה אע"ג דמינכר דלדידן לית לן כראב"י דס"ל מינכר מהני דהא גבי תרומה קודם שהביא שליש לאו כלום הוא אפי' מה דכבר גדל וכיון דס"ל דמינכר מהני לדבר שלבל"ע א"כ ה"ה בעובר כיון דמינכר מקודשת אבל אנן לא ס"ל כראב"י וכמ"ש הר"ן וא"כ מינכר לא מהני ובתרומה נמי לא מהני קודם שהביאו שליש אלא במכיר' שפיר מהני חנטו ומשום דכיון דמהני מכירה למה שכבר גדל כיון דישנו בעולם מהני מכירה לגמרי אפי' למה שיגדל אח"כ ובעובר לא מהני מכירה אפי' למה שגדל משום דמכסיא וכמ"ש הסמ"ע ועיין בס' קצה"ח בזה באורך.

אמנם בעיקר הדין שכתב הרמ"א בח"מ סי' ר"ט דאם חנטו הפירות הוי בא לעולם והוא מפי' רש"י בפ' איזהו נשך דף ס"ו שכתב בפלוגתא דרב הונא ורב נחמן במוכר פירות דקל דהיינו קודם שחנטו ומשמע דאחר שחנטו הוי בא לעולם וכעת מצאתי דעדיין מידי ספיקא לא נפקא דאינו נראה כן מדברי הריטב"א בחידושיו פרק האיש מקדש דף נ"ז שם הבמ"ע דיהי' לי' כשהו' סמדר ולא כר"י דאמ' סמדר אסו' בערל' מפני שהו' פרי וכ' עלה הריטב"א ז"ל וכ"ת ולוקמי' אפי' כר"י ובדיהי' לה מקמי דליהוי סמדר איכא למימר דבעינן לאוקמי כרבנן דהלכתא כוותיהו א"נ מקמי סמדר לא חשיבי מידי וכפירות שלא בא לעולם חשיב ולא מצי קני להו לרבנן ואע"ג דהא ר' מאיר היא לא בא לאוקמי שהאי פלוגתי' דלית הלכתי' כר"מ כן נראה לי עכ"ל ומבואר דמקמי סמדר אעפ"י שחנטו ה"ל דשלבל"ע וכ"כ בתוס' רי"ד ז"ל כגון דיהיב לה כשהי' סמדר ולא כר' יוסי פי' ואין לומר דיהיב לה קודם סמדר שעדיין לא בא לעולם ואין לומר דיהיב הגפנים גופייהו דא"כ היינו בין שהוא משלו עכ"ל, ובחידושי הרשב"א שם ז"ל הבמ"ע בדיהיב לה כשהוא סמדר ודלא כר"י ופי' רש"י בלשון ראשון דמש"ה לא אמר בדיהב לה מקמי דלהוי סמדר דבא לאשמועינן אגב אורח' דליתי' לדר' יוסי ובלשון שני פי' רש"י ומקמי דלהוי סמדר אי אפשר לאוקמי' דאפי' ר"מ דאמר אדם מקנה דשבל"ע לא אמר אלא היכא דודאי אתי אבל הכא מי יימר דאתי ותמיהא לי דהא מוכר פירות דקל ואפי' קודם חנטה לר"מ קנה וקרי לי' עבידי דאתו דממילא קא אתי וכ"ש הכא דלאחר חנטה קודם שהגיע לסמדר דעבידי דאתו ולר"מ קנה כו' ומסתברא דלשון ראשון עיקר עכ"ל ומדכ' דלאחר חנטה קוד' שהגי' לסמדר דעבידי דאתו דלר' מאיר קנה ומשמע אבל לרבנן לא קנה קודם סמדר וכיון דלהרשב"א והריטב"א ותו' רי"ד אחר חנטה לא מהני מאן ספין ומאן רקע להוציא מן המוכר מחזקת ממון דידי' ולכן דברי רמ"א בח"מ צ"ע:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>