עריכת הדף "שיחה:בבלי/ברכות/ח/א" (פסקה)

== בגמ' רב ששת מהדר אפיה וגריס וכו' ==
;בגדר חובת שמיעת קריאת התורה
תוס' פירשו בג' אופנים איך שרי לר' ששת להמנע משמיעת קריאת התורה, א} דאיירי בלחש וע"כ שרי שאינו מפריע לאחרים, ב} דאיירי שהיה עשרה חוץ ממנו, ג} דשאני רב ששת שתורתו אומנתו, ותוס' מסיימים דהתירוץ האחרון מסתבר טפי. ולהעיר דלכאורה לפי ב' התירוצים הראשונים חזינן להדיא דאין חובה על כל יחיד ויחיד לשמוע קריאת התורה אלא זה רק חובת ציבור, דדוחק לומר דאיירי שרב ששת כבר שמע קריאת התורה, מדלא הוזכר כן בדברי התוס'. ויש לדון לפי תירוץ האחרון דתוס' שמי שאין תורתו אומנתו אסור ללמוד דבר אחר בעת קריאה"ת, [ובמשנ"ב הביא דהראשונים כתבו דבזמנינו אין מי שתורתו אומנתו לענין זה], האם זה משום ביזוי הספר תורה או שזה משום חובת קריאה, ונפק"מ לאחד שנאנס והתפלל ביחידות האם חייב אח"כ לחפש מנין לקריאת התורה, ויל"ע, והנה בשו"ע (סימן קמ"ו ס"ב) הובאו כל התירוצים של תוס' דיש מתירים בלחש ויש מתירים אם יש עשרה מבלעדו ויש מתירים למי שתורתו אומנתו, עיי"ש, וסיים השו"ע דהנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק לכוון דעתו ולשומעם מפי הקורא, עכ"ד, ויל"ע כנ"ל האם זה רק למי שנמצא בביהכנ"ס דמחויב לשמוע משום כבוד ס"ת, או גם מי שלא היה כלל בביהכנ"ס דמחויב לילך לשמוע, ועיי"ש בביאור הלכה דהקשה על הדעות המתירים ללמוד בלחש, "הלא על כל איש ואיש מוטל החיוב דתקנת עזרא", ונדחק הביאור הלכה דאיירי שכבר שמע קריאת התורה, אך סיים דאין משמע כן בשו"ע ונשאר בצ"ע, ועכ"פ משמע קצת מדברי הביאור הלכה דזה חובה על כל יחיד לשמוע קריאת התורה, אמנם ראיתי בקונטרס סוכת רחל (להג"ר ר' ישעי' שכטר שליט"א) שהקשה ע"ז, מדברי הביאור הלכה (סי' קל"ה סי"ד ד"ה אין וכו') שכתב בזה"ל: "דאין חל על יחיד מצות קריאת התורה בזמן שאין יכול לילך לביהמ"ד", עכ"ל, ולכאורה זה סותר לדברי הביאוה"ל הנ"ל דעל כל איש מוטל החיוב, עיי"ש. ולכאורה צ"ל דיש נפק"מ אם היחיד נמצא בביהכנ"ס עם הציבור דאז הוא חלק מהציבור וחייב אפי' כשיש עשרה זולתו, משא"כ כשנמצא בביתו שאין שם מנין אין עליו חובה לשמוע קריאת התורה, וכגון אם מחמת אונס התפלל ביחידות ואח"כ בטל האונס דלכאורה א"צ לילך לשמוע קרה"ת, ודו"ק. אך יתכן דכיון דיכול לילך עתה להשתתף עם הציבור חייב לעשות כן ולהמנות עם הציבור לשמוע קרה"ת, דכל דברי הביאוה"ל איירי כשאין יכול לילך לביהכנ"ס. וע"ע בשמירת הלשון (ח"ב חתימת הספר פ"א אות י"א) מש"כ שעלינו להתבושש מאנשי הכפרים בזמן חז"ל שהיו נוסעים לעיירות לשמוע קריאת התורה, עיי"ש. ויש לציין דבספר מעילו של שמואל הובא עובדא דמוח"ז הגה"צ רש"א יודלביץ זצ"ל התפלל בציבור ולא שמע היטב קריאת התורה, והלך עוד פעם לחפש אחר מנין הקוראים בתורה, באמרו "אמת זו חובה על הציבור אבל חובה מוטלת על היחיד להמנות על הציבור". וע"ע בספר מועדים וזמנים (חלק ב' סי' קס"ו) מה שהאריך בזה האם קריאת התורה חובת גברא או חובת ציבור, עיי"ש, ובפירוש פעולת שכיר על מעשה רב סוף הל' יו"ט אות קעה מש"כ בשם הגר"א זיע"א והובא בקונטרס סוכת רחל הנ"ל, עיי"ש. ובגליון עלים לתרופה (רנ"ז) ציין בזה למלחמות (מגילה ה'), ולשו"ת מהר"י ברונא (ק"ג, ק"ר), צפנת פענח (על הרמב"ם פי"ב), ושו"ת בנין שלמה סי' ל"ה, מש"כ בזה.
[[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:42, 4 במרץ 2021 (IST)