עריכת הדף "ערך/דבר האבד בחול המועד" (פסקה)

== הרווחה בלא טירחא כלל ==
שיטת רש"י בכת"י דגם הרווחה מותרת בליכא טירחה ומה"ט מותר למשוך מאילן לאילן. והביאו הריטב"א דף ב'. והתורא"ש דף ב'{{הערה|ועיי"ש בתורא"ש לתמוה דלא מצינו דהרווחה מותרת. ויל"ע בדעת רש"י אם כוונתו דאף דמצד הרווחה אין להתיר מ"מ כיון דליכא טירחה לא אסרו מלאכה והיינו דמלאכה בלא טירחה לא נאסרה כלל, או דההיתר משום הרווחה עצמה דחשיבא כדבר אבד במקום טירחה יתירה. ומדברי התורא"ש מבואר שהבין לדעת רש"י דזהו היתר בהרווחה שבלא טירחה לא אסרו, אבל בלא הרוווחה אסור. ולזה הקשה דלא מצינו היתר בהרווחה.}}, וכ"מ בתוס' מו"ק ו: לתי' אחד [לגבי הרבצה שהיא השקאה מועטת ונקטי' בזה כרבנן או דאף ראב"י עצמו מודה שמותר]{{הערה|בגמ' מו"ק ו: איתא דרבינא שרי הרבצה ולפירש"י ותוס' יליף לה משדה גריד דשרו רבנן, והתוס' שם הקשו דהרי קי"ל כראב"י דהרווחה אסורה. ותי' דהרבצה היא השקאה מועטת ובזה נקטינן כרבנן או דאף ראב"י עצמו מודה שמותר. ובשם י"מ הביאו דהרבצה לרבנן חשיב הפסד ולא רק הרווחה. עי"ש מה שביארו [ועי' בס' טל חיים על מו"ק שביאר כוונתם ועצ"ב] וכן הוא בתורת האדם לרמב"ן באו"א קצת. אמנם לתי' קמאי משמע דהא דשרי הרבצה עכ"פ לרבנן [אע"ג דסברי כראב"י דהרווחה אסורה] משום דאף הרווחה מותר בדליכא טירחה.}}.
אולם לדעת הרי"ף שם [עפ"י משמעות בריטב"א] הרווחה בלא טירחא אסור{{הערה|הרי"ף מו"ק ו: סובר דרבינא דמתיר דשרי הרבצה יליף לה משדה מטוננת דשרי והגמ' דחתה דהרבצה אסורה דומיא דשדה גריד וע"כ פסק דהרבצה אסורה כמסקנת הגמ' דלא כרבינא. וצ"ב מאי ס"ד להתיר וגם צ"ב למסקנא מ"ט מטוננת שרי. ועי' ריטב"א דמטוננת שרי משום דמיירי בבית השלחין והיינו דחשיב הפסד. ולס"ד מותר אף בבית הבעל והיינו דס"ד דשרי משום הרווחה בלא טירחה, ומסקינן דההיתר משום פסידא וזה רק בבית השלחין. ונמצא דבזה גופא השו"ט אי שרי בהרווחה בלא טירחה. ועי' בשיטה לרי"מ שביאר באו"א. וראה הרחבה בענין זה [[משתמש:בן עזאי/חול המועד/מלאכת דבר האבד|כאן]]}}.