שפת אמת/פרשת וארא/תרסא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרס"א [עריכה]
וארא כו' ושמי ה' לא נודעתי כו' וכן כתיב אחר כל ד' לשונות של גאולה וידעתם כי אני ה' שזה תכלית כל הגאולה. ושע"ז הוצרכו להיות ד' מאות שנה במצרים לזכות לבחי' הדעת. והוא התורה. וכ' ה' יתן חכמה מפיו דעת ואיתא במד' תשא גדולה החכמה. ודעת גדולה [ממנה כו'] למי שהוא אוהב נותן לו פרוסה מתוך פיו ע"ש. כי ראי' היא בחכמה ויכולין לראות גם מרחוק כדכ' מרחוק ה' נראה לי. אבל הדעת הוא דביקות וידיעה בעצם הנפש. ובנ"י הם עדים על הש"י כדכ' אתם עדי וכ' בעד או ראה או ידע. שיש עדות בראי' ובידיעה. ובאמת כל פעל ה' למענהו לעדותו כמ"ש במדרשות. א"כ כל העולם ומלואו עדים על הקב"ה ואפי' חכמי האומות בע"כ מעידין על הבורא. שהחכם בטבעיות ג"כ רואה נפלאות הבורא ית"ש. אבל לבנ"י כ' אתה הראת לדעת שהם עדים בראי' ובידיעה. וזכו לזה ביצ"מ וקבלת התורה כמ"ש ע"ז ישקני מנשיקות פיהו. ובחי' זו מתגלה בש"ק כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. ולכן כ' וזכרת כי עבד היית כו'. ע"כ צוך כו' לעשות כו' יום השבת. שהוא עדות וזכר ליצ"מ. שקודם גאולת מצרים לא הי' אפשר לבוא לזה הדעת והעדות. ובאמת הוא שאז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי שהוא גנוז ונסתר. ולכן א"א להיות בו בחי' ראי' רק ידיעה כמ"ש בזוה"ק ההפרש בין וארא בין נודעתי ע"ש. וזה הדעת נטע הקב"ה בכל נפש מישראל. רק שצריכין גאולה לצאת מכח אל הפועל ושבת זכר ליצ"מ שנגלה זה הדעת בכח הנשמה יתירה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |