שיחה:רש"י/שבת/נד/א
ד"ה שכובלין[עריכה]
פירש רש"י לשון כבלי ברזל, קשירה. ותמוה שהרי בגמרא מפורש טעם אחר דהאי כבול לישנא דלא עביד פירי הוא. וצ"ל שבודאי כבול הוא לשון קשירה אלא שקושיית הגמרא היא למה המשנה נוקטת לשון כבול ולא לשון קשור, ועל זה מפרשת הגמרא שהוא מלשון דלא עביד פירי. ש"ס יידן (שיחה) 18:14, 30 באפריל 2020 (UTC)
- לשון כבלי ברזל הוא לישנא דקרא, וכן דרך רש"י להראות המקור בלה"ק. ועל זה באה דרשת הגמרא, אבל אולי דרשת הגמרא מסבירה את מקור השורש 'כבל' בכל מקום שהוא מונע מלהוציא פירות, כן בנכבדיהם של הלאומים, פירותיהם הוא לצאת ולבא, וכבלי ברזל מונעים זאת מהם. אוצר האוצר (שיחה) 20:07, 30 באפריל 2020 (UTC)
ד"ה מטולטלת[עריכה]
י"מ פושלא שתחת זנבו וי"מ מרדעת, והאחרון נראה בעיני דאי רצועה שתחת הזנב קשורה ומחוברת לסרגא ואיך תפול וטעמא דמתני' משום שמא תפול ומייתי לה הוא. והנה מה שכתב רש"י שזה טעם המשנה כן מבואר בגמרא שהתירה באופן שהמטולטלת קשורה בזנבו ובחוטרתו או בשילייתה. אך תמוה שהרי פושלא כתב רש"י לעיל (ד"ה רצועה) שזה ביאור מה שכתוב בגמרא שם שאף שחמור יוצא במרדעת מכל מקום אסור לקשור לו מסריכן או רצועה שתחת זנבו כיון שבכך מיחזי כמי שרוצה להטעינו משוי, ורצועה זו פירש רש"י שהיא פושלא, ואם כן מדוע בגמל אם לא הטעם שדילמא נפל היה מותר לצאת איתו בשבת, ואף שרש"י דחה פירוש זה הרי דחהו מטעם אחר, וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה) 18:20, 30 באפריל 2020 (UTC)
- אולי אין הדרך לשאת על גמל בגרירה? אוצר האוצר (שיחה) 20:05, 30 באפריל 2020 (UTC)
- שבתי והתבוננתי, שרש"י שם מפרש זאת על אוכף שהיה דרך לקושרו ברצועה ואילו לגבי גמל נאמר כן על מרדעת, והרי מרדעת עשויה לחום ואוכף לטעינה ואם כן לא קשה מידי. ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם
ד"ה בשלייתה[עריכה]
ולי נראה מטולטלת כר קטן וכו'. בד"ה מטולטלת הביא רש"י שני ביאורים וכתב והאחרון נראה בעיני וכאן כותב פירוש אחר ואומר עליו "ולי נראה", וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 18:15, 30 באפריל 2020 (UTC)