רש"י/מלכים ב/יח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png מלכים ב TriangleArrow-Left.png יח

א[עריכה]

בשנת שלש. למרדו של הושע:

ד[עריכה]

ויקרא לו נחשתן. לשון בזיון, כלומר מה צורך בזה, אינו אלא נחש נחושת:

ז[עריכה]

ישכיל. יצליח:

טז[עריכה]

קצץ. את הדלתות שהיה של זהב:

ואת האומנות. תרגם יונתן: וית סקופיא, איסקופות:

יז[עריכה]

את תרתן ואת רב סריס. למדנו בסדר עולם, שלא באו שלשתם יחד, אלא רבשקה לבדו, כמו שכתב בספר ישעיהו (לו ב), ותרתן ורב סריס באו בשליחות שנייה, כשבאה לו שמועה על תרהקה מלך כוש, וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו וגו' (שם לז ט):

בתעלת. פוסקיר"ה בלע"ז, בריכה שעושין לביברי דגים:

שדה כובס. שדה שהכובסין שוטחין בו בגדים, וכן תרגם יונתן: חקל משטח קצריא:

יח[עריכה]

המזכיר. איזה משפט בא לפני המלך ראשון, שיפסקנו ראשון:

כ[עריכה]

אמרת אך דבר שפתים וגו'. אמרת עד הנה אעבוד למלך אשור, אך דבר שפתים היה, כל זמן שלא יצא ממקומו לבוא עליך, לא הוצרכת לעצה וגבורה, אבל עכשיו שיצא ובא, עצה וגבורה אתה צריך למלחמה הזאת, עתה אמור על מי בטחת:

כא[עריכה]

ובא בכפו. כשאדם נסמך על משענת קנה רצוץ שנשבר בידו, באין ראשי הקרומיות ונוקבין את כפו:

כב[עריכה]

הלא הוא אשר הסיר חזקיהו וגו'. יש ללמוד מכאן, דרבשקה ישראל מומר היה (ראה סנהדרין סא), שהיה מודה שהקב"ה אלוה, אלא שרצונו לעבוד עבודה זרה:

כג[עריכה]

התערב נא. התפאר עליו, בוא בערבון, על מנת אם תוכל ליתן לך רוכבים על אלפים סוסים:

התערב. גיי"ר בלע"ז:

כד[עריכה]

ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדוני. שהרי כל הקטן שבהם, שר על אלפים איש, ואתה אינך משיג לאלפים איש, למדנו מכאן על ראשי גייסות מאה ושמונים וחמשה אלף שנפלו עם סנחריב, הקטן שבהם, שר על אלפים איש שעמו:

כה[עריכה]

המבלעדי ה'. וכי שלא ברשות באתי, כבר נתנבא ישעיה (ז יז) בימי אחז אביך יביא ה' עליך ועל עמך וגו' את מלך אשור:

והשחיתה. את זו הוסיף משלו:

כו[עריכה]

כי שומעים אנחנו. אנו בני פלטין, ומכירין בלשון ארמית ובשאר לשונות, ואל תדבר אלינו יהודית, שכל העם מכירין בו, ואין אנו רוצים שישמעו:

כז[עריכה]

לאכול את צואתם. ברעב המצור:

חוריהם. רעי היוצא דרך חור פי הטבעת ורבותינו פירשו (מגילה כה ב): לכנותם לשון נאה צואתם:

מימי שניהם. צואה לחה, שיני דכרכשא דקיימא אתלת שיני או לשון גלל, שבא על ידי לעיסת השינים:

לא[עריכה]

עשו אתי ברכה. שאילת שלום, כמו (בראשית מז ז): ויברך יעקב את פרעה:

לב[עריכה]

אל ארץ כארצכם. כן דרכי, להעביר את האומות ממדינה למדינה, היה לו לומר אל ארץ טובה משלכם, שהרי לפתותם בא, אלא שידע שיכירו שדבריו שקר:

ארץ דגן ותירוש. זו אפריקי (ירושלמי שביעית ו א):

לד[עריכה]

הנע ועוה. אותם מלך אשור, החריבם והגלם:

כי הצילו את שומרון. והשומרונים היו עובדים את אלהי ארם שהיו שכיניהם:

לז[עריכה]

קרועי בגדים. על ששמעו גידופי השם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.