פני משה/סנהדרין/י/ח
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני'. היה רחובה חוצה לה. אם מקום קבוץ בני העיר היה חוצה לה:
כונסין אותו לתוכה. לתוך העיר שצריך לעשות להרחוב בתוכה:
רחוב. פלטיא גדולה:
ההקדשות. הקדש בדק הבית שבתוכה יפדו כלומר אין נשרפים אלא צריכים פדיה כשאר כל ההקדשות:
ותרומות ירקבו. בתרומה ביד כהן מיירי דממון כהן הוא וחל עליה איסור' דעיר הנדחת וירקבו מפני שאין לזלזל בהן כולי האי ולשרפה כשאר שללה ואם תרומה ביד ישראל היא הויא שלל שמים ותנתן לכהן שבעיר אחרת:
מעשר שני. אפי' למ"ד מ"ש ממונו הוא הואיל וקדש איקרי לא ישרף אלא יגנז:
לא תעשה אפי' גנות ופרדסים. דעוד לגמרי משמע:
לכמות שהיתה. בישוב בתים אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים והלכה כר"ע:
גמ' מוכיח בדבר. ראיה לדבר לוט שממונו גרם לו לישב בסדום ולא יצא משם אלא ידיו על ראשו ולא היה רשאי להציל מנכסיו כלום:
כתיב בימיו בנה וכו'. מפורש לעי' בהלכה ב':
כליל לה' אלהיך. וכן הוא אומר בעיר הנדחת שאפי' ממונן כלה ואבד ולא ידבק בידך:
תני. בתוספתא פי"ד:
ולא אותה בנו. לא יריחו בעצמו בנו אלא עיר אחרת בנו וקראו שמה יריחו וגם על זה השביע יהושע בן נון כדלקמיה:
מאחר שהיא נבנית. בא ליתן טעם מפני מה היו יושבין בה אח"כ כדכתיב ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע וקאמר מאחר שהיא נבנית מותר אתה לישב בה דעל זה לא השביע יהושע:
וכן הוא אומר. דכמו דדייקינן ובנה דוקא אבל משנבנית מותר לישב בה וכן נמי דרשינן לשוב דקרא לישיבה לקבע אין אתה חוזר למצרים אבל חוזר אתה להולך סחורה לשם ולהביא פרקמטיא משם ולכבוש את הארץ תחת ידיך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
