מתנות כהונה על בראשית רבה/ט
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ב ג ד ה ז ח ט יא יב יג יד
א [עריכה]
טוב מאד וגו'. וסמיך ליה ויכולו השמים:
ועד כאן. עד ויכולו. [וה"ג בילקוט בהדיא ועי' כ"ז בירושלמי פרק אין דורשין ועד כאן] כבוד אלהים הסתר. שהוא עיקר מעשה בראשית וסתרי תורה:
לחקור דבר. לדורשה:
ב [עריכה]
קודם לכן. וזהו בעתו:
מכאן שהיה כו'. מדכתיב יפה בעתו משמע שקודם עתו לא היה יפה וכן גם כן מדכתיב וירא אלהים את כל וגו' שמשמעותיה כן כדמפרש ר"ע ואזיל:
דין הניין לי וכו'. אלו טובים ונאים בעיני ואלו הקודמים להם אינם טובים בעיני. [וע"ע מזה לעיל פ"ג ובמדרש קהלת]:
ג [עריכה]
ראויה אחת. כדמפרש ר"ל ואזיל:
והנה. וי"ו יתירה לרבויי אתא לעוה"ב וכתיב וירא ראייה אחת לשניהם:
אהה וגו'. סיפיה דקרא לא יפלא ממך כל דבר משמע הכל בידיעה אחת גלוי וידוע לפניו דבר והפכו וכן לקמן כי כל לבבות הוא דורש בדרישה אחת:
עד שלא נוצרה. דייק מדכתיב יצר מחשבות ודרש יצר לשון יצירה. יצירה של המחשבה הוא מבין:
עד שלא נוצר יצור. דרש יצר כמו יצור וכל יצור מבין מחשבתו בעוד שהוא לא נוצר:
לגרמיה. מחמת עצמו והראשון אמר בשם רבי יצחק:
יארש. לשון דבור כד"א וארשת שפתיו:
ד [עריכה]
עולמי עולמי כו'. פירש"י דייק מדכתיב וירא אלהים וגו' והנה טוב מאד הרי שהעלתה חן לפניו וכתוב וירא שנתן עיניו בו שיהיה כן לעד:
סיידה כו'. מלבנה בסיד:
כיירה. פירש הערוך מעשה ציור בשמי קורה או בכותל כד"א בית ארזים בכיור דארזא:
וציירה. על פני כולה:
ה [עריכה]
בתורתו של ר"מ. בספר תורה שלו. כתב כן על הגליון[1]. [וע"ע מ"ש לעיל פ"א]:
זה מות. שמפרידו מזה העולם הכלה ומביאו לעולם העומד וגם שם אינו בא שוב לידי חטא:
אתה הוא שגמרת כו'. והנה הוא היה שם שהרי בשבילו נקנסה עליו מיתה:
לאותו כרוב. אדם הראשון שמעלתו היתה יותר מהמלאכים וכרובים:
דיינו כו'. כן אומרים הצדיקים לאחר מיתה די לנו צער ויגיעה עד כאן מה שנלחמנו עם היצר:
ובשבילן קבלו כו'. בדבר ר' יונתן לעיל:
ז [עריכה]
זה יצ"ה. וי"ו של והנה דריש:
ח [עריכה]
מדת הטוב. שהשעה משחקת לו בעוה"ז ומבלה שנותיו בטוב ונעימות:
ט [עריכה]
מתכשר עושה מלאכתו באמונה וטוב וכשר:
הרי גיהנם. ומפני מוראה בני אדם הולכים דרך טובה:
יא [עריכה]
היאך להביאה. כדכתיב וישקוד על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' ודרשו חז"ל שזהו הצדקה שהגלה אותם שתי שנים קודם למנין ונושנתם כדי שלא יתקיים אבד תאבדון ועוד נראה עיקר שהקב"ה שוקד על הרעה היאך להביאה שתהא מדה כנגד מדה וכדמפרש והולך בשם ר"ש ב"ר אבא. ורש"י פי' [שהגלם בימות החמה] שאם הגלם בימי החורף לא יוכלו עמוד:
כל המדות. פירש"י מ"ט מדות שבהן נברא העולם:
מדה כנגד מדה. מאד דרש לשון מדה כמו שדרשו חז"ל בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך:
זו מדה טובה. כלומר המדה שמודדין מדה כנגד מדה טוב הוא:
יב [עריכה]
הינון. היינו אותיות של זה. [וע' כ"ז במדרש קהלת בפ' את הכל עשה יפה]:
יג [עריכה]
דקיון. [פי' הערוך] עלבון ודין מי שעובר על דת:
יד [עריכה]
שעה יתירה. פירש"י ה"א לרבות שעה אחרונה לששי היא ראשונה לשבת:
למניינו של עולם. מתחלת ברייתו. יום א' לתחלת ברייתו [יום ב' לתחלת ברייתו] וכן כולם. מכאן ואילך מונין מנין אחר יום א' בשבת יום ב' בשבת או חדשים ושנים או שמיטות ויובלות. או ירמז שעד אלף הששי ימנו למניינו של עולם מכאן ואילך יתבטל סדר זמנים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ אמנם דעת הרמב"ן בדרשתו על דברי קהלת (נדפסה פפד"מ תרע"ג ושוב בכתבי הרמב"ן מהדו' רח"ד שעוועל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ג. ושוב נספחה לראש מהדורת תורת חיים מפירושי הראשונים על מגלת קהלת, שם תשפ"א) שכתב כן בגוף ספר התורה ובטעות, זו לשונו שם: "כשכתב ספר תורה אחד היה מחשב בלבו כי והנה טוב מאד ירמוז אפילו למוות ולאפיסות כולם והלך ידו אחר לבו וטעה וכתב בספר התורה והנה טוב מאד 'והנה טוב מות' כמו שהיה מחשב בלבו".