מצודת דוד/שופטים/יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת נשא למנהג אשכנז וספרד פסוקים ב-כה למנהג תימן פסוקים ב-כד

מצודת דוד ‏ שופטים יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ארבעים שנה. המה התחילו קודם שעמד שמשון, ונכללו בימיו ובתחילת ימי עלי הכהן:

ב

ואשתו עקרה. ולתוספת ביאור אמר 'ולא ילדה':

ג

והרית. תהיי הרה:

ד

ועתה. מעתה שמרי עצמך ואל תשתי וכו':

כל טמא. כי אם חולין בטהרה, ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (סוטה ט ב) 'טמא', רצה לומר, דברים האסורים לנזיר:

ה

כי הנך הרה. רצה לומר, בעבור זה תהיי נשמרת מאלה הדברים, כי הנך תהיי הרה ותלדי בן, ותער לא יעלה על ראשו להסיר שערו, כי מעת צאתו מן הבטן יהיה נזיר לשם ה', ולזאת גם בעת ההריון תהיי נשמרת מהדברים האסורים לנזיר:

והוא יחל להושיע. רצה לומר, תשועתו תהיה התחלה ובלא גמר וכן היה, כי עם שפעמים הרבה הכה בפלשתים, מכל מקום מיד השיב ימינו אחור ולא נלחם עוד בכדי לנצחם, מה שאין כן שאר השופטים, כאשר התחילו להכות בגוים לא השיבו ידם, עד אשר עשו כאשר תמצא ידם:

ו

איש האלהים. חשבה שנביא היה:

נורא מאד. צורת פניו הוא נורא ומאויים, כמראה המלאך:

אי מזה. מאי זה מקום הוא, כי את שמו לא הגיד לי כאשר שאלתיו, ולזה לא שאלתי למקומו, הואיל ואינו מגיד:

ח

אשר שלחת. להנבאות לאשתי:

מה נעשה. כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות על היותו מן הבטן:

היולד. אשר יולד:

ט

בקול מנוח. רצה לומר, למלאות שאלתו, עם שלא הוצרך, שהרי לא הוסיף דבר:

י

ביום. רצה לומר, ביום הידוע, אשר אמרתי לך מאז:

יא

אחרי אשתו. כי היא לבדה ידעה המקום אשר נראה בו:

האתה. בה"א השאלה:

יב

עתה יבא דבריך. רצה לומר, עד הנה הייתי כמסתפק אם יתקיימו דבריך, אבל עתה הואיל ובאת שנית על ידי תפלתי, נראה אם כן שדבר ה' הוא, ובודאי יבוא דבריך, לזאת אשאלך והודיעני, מה יהיה משפט הנער, איך להתנהג עמו, ומה המעשה אשר אעשה לו:

יג

מכל אשר אמרתי וגו'. רצה לומר, אין משפט הנער להוסיף עליו על שאר נזירות, רק ההוספה היא אשר גם האשה, אמו, תשמר מכל אשר אמרתי:

יד

מכל וגו'. רצה לומר, וזהו שאמרתי מכל וכו':

כל אשר. אין לעשות עוד, רק תשמור כל אשר צויתיה:

טז

אם תעצרני. אף אם תעצרני לא אוכל, ורצה לומר, אם כוונתך לעצרני לעשות גדי העזים למאכלי, הנה לא אוכל ; ואם כונתך לעצרני עד שתעשה עולה, הלא 'לה' תעלנה', ומה לעצור אותי:

כי לא ידע. כי אם ידע, בודאי לא היה דעתו להאכיל למלאך, ולא היה אם כן מהצורך לומר לו, לא אכל בלחמך:

יז

כי יבא דברך. כאשר יתקיימו דבריך נעשה לך כבוד, לזה הודיענו מה שמך, לדעת את מי נכבד, כי פן לא נכירך אז:

יח

למה זה וגו'. רצה לומר, אין רצוני בכבוד, ואם כן למה זה תשאל:

והוא פלאי. ועוד, שהוא מכוסה ונעלם, ואין לגלותו:

יט

לה'. להיות עולה לה':

ומפלא לעשות. המלאך עשה פלאים להוציא האש מן הצור:

רואים. מסתכלים במעשיו:

כ

השמימה. למעלה, לצד השמים:

רואים. כשעלה בהלהב:

כא

ולא יסף עוד. משעלה בהלהב, לא היה עוד נראה להם:

אז. כשראה כל זאת, הבין מנוח שמלאך היה:

כב

אלהים. מלאך אלהים:

כג

לא לקח. לא היה מקבלם ברצון לשהאש תאכלם, ולא היה מראה לנו את כל אלה הנפלאות שעשה המלאך להוציא האש:

וכעת. רצה לומר, ואם היא כאותו העת שאמרת, רצה לומר, עת מיתה, לא היה אם כן משמיענו הבשורה ההיא, כי איך תתקיים אם נמות מהרה:

כה

ותחל רוח ה' לפעמו. רוח גבורה מה' התחילה להוליכו במחנה דן, להראות בה גבורות ונפלאות:

בין צרעה. מחנה דן היתה עומדת בין צרעה וכו' (והם אלו שהיו בנחלת יהודה):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף