מנחת שי/יחזקאל/כז

מנחת שי ‏ יחזקאל כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שא על צר. חסר וא"ו שלא נמנה במסורת בפסוק של מעלה בכלל המלאים ועיין מה שכתבתי במלכים א' ה':

ג

הישבתי. יתיר יו"ד ובספרים כתובי יד ודפוסים ישנים חסר וא"ו אחר יו"ד וכן הוא במסורת פרשת מצורע וירמיה סימן מ"ח במנין החסרים:

ד

כללו. הלמ"ד בשוא לבדו כמנהגנו:

ה

ברושים משניר. בשי"ן שמאלית כמ"ש בסוף פרשת דברים:

ו

מאיי כִתֵים. במקצת ספרים כתוב כתים ואין שום קרי בחוץ ובס"א כתוב עליו בגליון נ"א כתיים כתיב כתים ק' ע"כ. ורד"ק כתב כתים ביו"ד אחת כתיב וקרי בשני יודין ביו"ד היחס וביו"ד הרבוי כתיים כמו אלהי העבריים:

ט

זקני גבל. במקצת ספרים קדמונים כ"י בקמץ וזהו דעת ר' יעקב בן אלעזר שכתב כי גבל ועמון תילים פ"ג פתח אבל זקני גבל קמץ ורד"ק כתב עליו בספר מכלול דף קצ"ט שמצא בספרים מדוייקים זקני גבל פתח והמסורת עליו לית פתח גבל ועמון קמץ והמסורת עליו לית קמץ וכן מצא בספר אכלה ואכלה גם במסרה רבתא ערך פתח נמנה באלפ"א ביתא מן חד וחד חד פתח וחד קמץ זקני גבל פתח גבל ועמון קמץ:

י

וכובע תלו בך. מלרע בשרשים והוא בכ"ף:

יא

במגדלותיך. יש ספרים חסר וא"ו:

יב

נתנו עזבוניך. כתב רד"ק בשרש עזב בעזבוניך נתנו וכל אשר בפ' ההיא עניינם ענין סחורה והזי"ן דגושה ע"כ. וכן מצאתי בספר א' קדמון כ"י ובשאר ספרים מדוייקים שלפני הזי"ן רפויה בכולם:

טו

והובנים. והבנים קרי בקמץ חטוף והוא חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצים על פי כמסורת:

טז

וראמות. י"ס חסר וא"ו בתר מ"ה:

יט

מאוזל. בוא"ו עם דגש בזיי"ן:

נתנו. בדגש הנו"ן לתפארת הקריאה מפני ההפסק רד"ק ומסורת:

כ

דדן רכלתך. י"ת מן דדן מיתן סחורא נר' שהיה כתוב בספרו סחרתך כמו שתרגם למעלה על תרשיש סחרתך. וכן ארם סחרתך. דמשן סחרתך, דאם לא כן היה לו לתרגם תגרך כמו שתרגם למטה על כלמד רכלתך ובדפוס ויניציאה שנת רע"א יש הערה מחילוף זה אבל לא מצאתי כן לאחד מהספרים ואפשר לומר שאין התרגום חלוק מספרים שלנו שכן תרגם לקמן על וארזים במרכלתך סחורתיך וכן על ברב חכמתך ברכלתך תרגם בסגי חוכמתך ובסחורתך ואחרים כיוצא בהן ורוכל וסוחר תגרי איקרו:

לרכבה. שם ולפיכך הה"א בלא מפיק והוא חד מן י"א זוגים חד מפיק וחד לא מפיק ע"פ המסו':

כא

בכרים ואילם. דין הוא חד מן ג' דכתובים כן מלא יו"ד קדמא' וחסר יו"ד תניינא וסי' נמסר במסרה רבתא וכן מצאתי במקצת ספרים מדוייקים:

כב

ובכל אבן יקרה. במ"ג נמסר ע"ז ה' דמטעין בהון דסבירין וכל וכן נ"ל להגיה במסורת וכן נמסר בפ' משפטים ועיין עוד לקמן ובכל קהלך:

כד

במכללים. יש ספרים שהמ"ם בחירק וברובן בפתח וכן משמע במכלול דף רכ"ז במשקול מַפְעוּל:

ובגנזי ברמים. בספרי' כ"י חסר ו' אחר ר':

וארזים. בס"א כ"י קדמון הרי"ש בקמץ אולי זאת היתה גרסת יונתן שתרגם אעי הדסין וכמו שפי' דבריו רש"י ז"ל אך בשאר ספרים הרי"ש בשלש נקודות ופי' ר' יונה האל"ף תמורת החי"ת כמו חרוזים וכ"כ רד"ק ובמקצת ספרים נמסר עליו לית כוותיה מכאן ראיה שהוא בג' נקודות:

כו

במים רבים הביאוך. מתחלפת הבאוך חסר יו"ד:

השטים אותך. במקצת מדוייקים מלא וא"ו וכן במסרה גדולה נמנה עם המלאים בלשון נקבה:

שברך. הרי"ש בצירי:

כז

הונך. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים הנו"ן בצירי לא בקמץ כמו שנמצא במקצת ספרי הדפוס:

וערבי. בס"ס הוא"ו בגעיא לא בעי"ן ובמקצת ספרים אינה בשום אות:

ובכל קהלך אשר בתוכך. בנביאים עם פי' הרי"א כתוב וכל קהלך וכן נראה מהתרגום אמנם בספרים אחרים כתוב ובכל וכן הוא במסורת עם ה' ובכל דמטעין בהון דסבירין וכל והתרגום פרושי קא מפרש:

כח

מגרשות. בכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ראשונים הרי"ש בחולם לא בשוא כמו שנקוד במקצת דפוסים אחרונים ובדפוס השרשים ומה שכתב רד"ק מגרשות בחולם על הרי"ש אמר ובין תבין מלשון השישים שכתב ומשקל אחר ירעשו מגרשות ותמהני מבעל הלשון שכתב מגרשות בקמץ ע"מ משפחה:

כט

וירדו. הוא"ו בגעיא בס"ס:

לא

קרחא. במקצת ספרים כ"י בה"א ועל פי הקמחי הוא באל"ף וכן כתב בעל הלשון ובמ"ג נמסר עליו לית כתיב אל"ף והוא חד מן מלין דכתיבין אל"ף בסוף תיבותא ע"כ. ודבר זה צריך עיון דבחילופין שלנו משמע דלמערבאי כתיב קרחה בה"א:

לב

בניהם. הנו"ן בחירק בפלס פריהם בפיהם מכלול דף קס"ה קצ"ו ושרשים שרש נהה:

לו

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.