כתב יד פריס 1408/דף 152ב
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
פסק דמחילה אינה צריכה קיניין. פי' אם היה חייב לחבירו ומחל לו מחול אע"פ שלא הקנה לו וראייה
דאמ' טענו חיטין והודה לו שעורים פטור אף מדמי שעורין דהא מחיל ליה ואע"ג דלא הקנה
ש"מ ומחיטין פטור דכופר הכל, וכן ראייה מפ' הגוזל קמ'[1] גבי הגוזל בנכסי הגר כו' עד אמ' רב פפא וצריך שיאמר
זה גזל אבא ולחליה לנפשיה אפי' בלא קניין. וכן ראייה מחזקת הבתים אמ' רבא שתא קמייצא מחיל איניש וכו'
משמ' אפי' בלא קניין, וגם מעבד עברי, וכן בכתובות גבי עד כ"ד שנים תבעה מיכן ואילך מחלה...
אבל מחילה על ידי פשרה ודאי צריכה קניין וראייה מה"ג היכי דמי פשרה כגון (שנים) אחד מיכן ואחד
מיכן ואמ' להו כך וכך חייב לי פלוני והאחר כמו כן וכו', עד וקנו מנייהו...
פסק שור שנגח ד"ה. פסק רב אלפס בהאומ' אני אתן כך וכך לצדקה יכול לחזור בו מדקאמ' רב יוסף יד
עניים אנא דווק' משום דמעמד שלשתן הוה. אי לאו הכי היה יכול לחזור בו.. ורבי' יצחק פסק דבלא
מעמד שלשתן אינו יכול לחזור בו דאמ' מר בפיך זו צדקה באמירה בעלמ' והאי דהוצרך הכא לומ' יד
עניים אנא משום דהוי דבר שלא בא לעולם, וכמו שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם הכי נמי אין אדם
נותן לעניים דבר שב"ל ואע"ג שאם אמ' חוב זה כשיבא לידי אתננו לצדקה היה מתחייב משום דהוי כמו
נדר אבל האי לא נדר אלא אמ' תנוהו ע"כ הוצרך יד עניים אנא וזכינן במעמד ג'.. ור"ח פי' זה לא רצה
לחזור מן הצדקה, אלא רצה ללותן לפי שעה ולהחזיר לעניים אחר תחתיו, וא"ל רב יסף יד עניי' אנן וזכינן
בו במעמד ג'. וא"ת בפ"ק דערכין האומ' סלע זו לצדקה עד שלא בא ליד גבאי מותר לשנותה משבא לידי
גבאי אסור לשנותה .....