ירושלמי/שביעית/ד/ח
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
מפרשי הירושלמי מראה הפנים |
מתני' מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית ב"ש אומרים כל האילן משיוציא וב"ה אומרים החרובים משישלשלו והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילן משיוציא וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו וכמה יהא בזית ולא יקצנו רובע רשב"ג אומר הכל לפי הזית:
גמ' תני רבי חנינא בר פפא חרובין שלשולן היא חנטן גפנים משיגרעו אמר רבי יונה משיזחילו מים כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים יזוקו מטר לאידו זיתים משיניצו אמר ר' יונה משהכניסו רובע מה רובע נץ או רובע זיתים אמר רבי יונה לאי דו נץ שהוא עושה רובע זיתים אמר רבי יונה כתיב כי ישל זיתיך חד לתלת מאה וארבעין קיים בה א"ר יונה כתיב כי עץ נשא פריו מגיד שלא נשא פריו בעולם הזה וגפן ותאינה נתנו חילם מגיד שלא נתנו חילם בעה"ז א"ר יונה בשם ר' חמא בר חנינא המת בשבע שני גוג אין לו חלק לעתיד לבא סימנא ואכיל פרוטגמיא אכיל משתיתא שמע רבי יוסי ואמר ויאות עד כדון אית תותבה לעלמא דאתי רבי יונה בשם ר' חייא בר אשי עתידין הן חבירין להתייגע מבתי כנסיות לבתי מדרשות מה טעם ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון רבנן דקיסרין אמרי קטני עכו"ם וחיילותיו של נ"נ לא חיין ולא נידונין ועליהן הוא אומר וישנו שנת עולם ולא יקיצו מאימתי קטני ישראל חיין רבי חייה רובה ור"ש ברבי חד אמר משיולדו וחד אמר משידברו מ"ד משיולדו יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה מ"ד משידברו זרע יעבדנו יסופר לה' לדור תני בשם ר"מ משהוא יודע לענות אמן בבית הכנסת מ"ט פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. תמן אמרי משימולו נשאתי אימך אפונה ורבנן דהכא אמרין משיולדו ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון רבי אליעזר אומר אפי' נפלים מה טעם ונצורי ישראל להשיב ונצירי ישראל להשיב: