משנה/שביעית/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנהTriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

(א) בראשונה היו אומרים, מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו, את הגס הגס. משרבו עוברי עבירה התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה, ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.

(ב) שדה שנתקוצה, תזרע במוצאי שביעית. שנטייבה או שנדיירה, לא תזרע במוצאי שביעית. שדה שנטייבה, בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלין. בית שמאי אומרים אין אוכלין פירות שביעית בטובה, ובית הלל אומרים אוכלין בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר חלוף הדברים, זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.

(ג) חוכרין נירין מן העובדי כוכבים בשביעית, אבל לא מישראל. ומחזיקין ידי עובדי כוכבים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.

(ד) המדל בזיתים, בית שמאי אומרים יגום, ובית הלל אומרים ישרש. ומודים במחליק, עד שיגום. איזה הוא המדל, אחד או שנים. המחליק, שלשה זה בצד זה. במה דברים אמורים מתוך שלו, אבל מתוך של חבירו אף המחליק ישרש.

(ה) המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר כדרכה אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים או גומם מעל הארץ.

(ו) המזנב בגפנים והקוצץ קנים, רבי יוסי הגלילי אומר ירחיק טפח, רבי עקיבא אומר קוצץ כדרכו בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה. אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית, לא שיעלה אלא שלא יוסיף.

(ז) מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית, הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה, ביחלו כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייב במעשרות.

(ח) הבוסר, משהביא מים אוכל בו פתו בשדה, הבאיש כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייב במעשרות.

(ט) זיתים, משיכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה, הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה, הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייבים במעשרות. ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות כן עונתן לשביעית.

(י) מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית, בית שמאי אומרים, כל האילן משיוציא. בית הלל אומרים, החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל אילן משיוציא. וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו. כמה יהא בזית ולא יקוצנו, רובע. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל לפי הזית.



שולי הגליון


ירושלמי על פרק זה.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף