ט"ז/יורה דעה/שצה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כיון שעמדו כו'. עיין מה שכתבתי בטעם דין זה בסי' ת"ב ויש בו נפקא מינה לדינא:
(ב) לא אמרינן בכ"ט באדר כו'. הטעם בת"ה שם סי' רצ"ב דכל שתלוי במנין ימים אמרינן מקצת יום האחרון ככולו משא"כ באבילות דתלוי בי"ב חודש בכל דוכתי וא"כ אם תאמר מקצת ככולו לא יצטרך להתאבל רק קצת מחודש האחרון וזה ודאי אינו:
(ג) להוסיף עוד יום שמת כו'. בת"ה סי' רצ"ב כתב הטעם משום דאמרינן קדיש וברכו ומתענין בו דיום מיתה הוא כו' ולכך נוהגין ענין אבילות באותו יום עכ"ל. ולפי זה אפילו עד עולם כל יארציי"ט שלו הוה הדין כן. ומו"ח ז"ל כ' דאם השנה מעוברת מותר ליכנס לבית המשתה לאחר י"ב חודש כדלעיל סי' שצ"א ואז אין נוהג דין י"ב חודש ביום שמת בו אביו ואף על פי שמתענה בו כיון דכבר נכנס למשתה והפסיק אבילותו שוב אינו חוזר לאבילותו כו' עכ"ל. ותמוהים דבריו דהא עד עולם צריך לנהוג כן ביום יארציי"ט שלו וכ"כ רמ"א סי' ת"ב סעיף י"ב שלעולם אין לאכול בסעודה בלילה של יום היארציי"ט וכתוב בלבוש אולי במקומו של רמ"א נהגו כן כי ברוב המקומות שעברתי לא ראיתי נוהגים כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |