חנוכת התורה/עח
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עח[עריכה]
בפסוק (יט טו) היו נכונים לשלשת ימים וגו'. ויש לדקדק דהול"ל ליום השלישי.
ויש לפרש דהנה איתא ברבינו בחיי בשם מדרש דמשה העמיד החמה חמשה פעמים: בים. ובנסיעה מרעמסס. ובמלחמת עמלק. ובמתן תורה. ובמלחמת ארנון.
והנה איתא במסכת עבודה זרה דף כ"ה דהעמדת החמה היה משך שלשה ימים. ואיתא במדרש פרשת בא החדש הזה לכם וגו' הדא הוא דכתיב יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח וכו'. וקשה מה ענין זה לזה.
ואיתא שם עוד במדרש החדש שלשים יום ומלכות שלכם שלשים דורות וכו' דמלכי ישראל היו כימי החודש עיין שם. וחשיב שם מתחלה ט"ו צדיקים וי"ז רשעים עיין שם. וקשה אם כן הוי ל"ב. אבל לפי הנזכר לעיל ניחא דהעמדת החמה היה משך שלשה ימים ביום אחד הרי מכוון ל"ב ימים דהא בחודש הזה שיצאו ממצרים היה בהשלשים יום משך זמן כמו ל"ב ימים. וזה הוא כוונת המדרש החודש הזה לכם הדא הוא דכתיב יפרח בימיו צדיק וגו' בלי ירח דלא היה ממשלת הלבנה רק לילה כיום יאיר. וזה הוא גם כן כווונת הפסוק ויסעו מרעמסס סכותה ק"כ מיל ביום אחד. דהא אותו היום היה ארוך כמו שלשה ימים ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ביום אחד ובשלשה ימים שלשים פרסאות וכל פרסה הוא ד' מיל אם כן הוו ק"כ מיל.
והנה במתן תורה אמרינן דעל כל דיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל אם כן בעשרה דברות היו חוזרים ק"כ מיל. ולזה היה צריך זמן שלשה ימים כנזכר לעיל משום הכי העמיד החמה ביום מתן תורה משך זמן שלשה ימים. וזה הוא שאמר הכתוב היו נכונים לשלשת ימים כלומר ליום אחד שיהיה ארוך כשלשה ימים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |