דרישה/יורה דעה/קמז
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הגודר או נשבע כו':
ב[עריכה]
ואסור אפי' להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך. כתב ב"י ל' רבינו אינו מדוקדק דכתב אפי' כו' שלא לצורך דמשמע דכ"ש דאסור אם הוא לצורך וזה אינו דפשיטא דשלא לצורך יותר יש לאסור מלצורך אף על גב דמלשון הרא"ש משמע דפשיטא דלצורך יותר יש לאסור משלא לצורך שהרי על מה דאמר בגמרא שמור לי בצד אליל כו' כתב לכאורה משמע דוקא בכה"ג אסור להזכיר האליל לצורך ומיהו נראה דבכל ענין קאסר ואורחא דמילתא נקט שאין דרך להזכירה כלל שלא לצורך וקמ"ל דאפילו לצורך אסור עכ"ל משמע דלצורך יותר מסתבר לאסור היינו משום דברייתא קתני שמור לי כו' אבל מאן דלא ידע ברייתא לא פשיטא ליה זה יותר מזה ואפילו לפי סברת רבינו דשלא לצורך יותר מסתבר להתיר מ"מ לא היה לו לכתוב הך אפילו קודם להזכירה בשמה אלא הכי הול"ל אסור להזכירה בשמה ואפילו בחנם שלא לצורך ואם היה דעתו כדעת הרא"ש הכי הול"ל אסור להזכירה בשמה בחנם בין לצורך בין שלא לצורך עכ"ל אע"פ שלא נמצא כל זה בב"י בפירוש מ"מ נראה דכך דעתו. ולי נראה ליישב כל זה דרבינו כ"כ לדעת הרא"ש דהתחיל וכתב לכאורה אינו אסור להזכירה אלא בכה"ג דשמור לי ור"ל דבהזכרה לחוד ושלא לצורך אין קפידא אלא דוקא כשמזכירה לצורך דומיא דשמור לי דאז נראה דנותן ממשות בהאליל ואז אינו אסור משום ההזכרה אלא משום דנותן בהממשות מש"ה כתב וז"א אלא בהזכרה לחוד גרידא והיינו כשמזכירם בחנם ושלא לצורך נמי יש איסור וכדמסיק הרא"ש ודו"ק.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |