גליוני הש"ס/קידושין/מו/א

גליוני הש"ס קידושין מו א

דף מ"ו ע"א

בזו ובזו כו'. נ"ב עיין שו"ת חכם צבי סי' ד' ומש"ש דנ"מ טובא לעניין אם אינו דבר המתקיים להוליכו למדי כו' יש עוד נ"מ יותר גדולה דהך דחיישי' שמא ש"פ במדי הוא רק חומרא דרבנן לרוב ראשונים דמה"ת אין לכסף אלא מקומו ושעתו, עיין לעיל י"ב א' בראשונים ומשא"כ ספיקא דאו או קאמר הוא ספיקא דאוריתא:

עד שיהי' באחת. נ"ב מפרשי' בגמ' דהכוונה אאחרונה אף דנאמר סתם ודוגמתו במשנה גיטין ט"ו א' בפני נכתב חציו ומפרשי' ליה בגמ' אחציו אחרון אף דנאמר סתם ואולם בגמ' שם אפי' לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה נאמר ג"כ סתם ושם הכוונה אשיטא ראשונה דייקא ע"ש ברש"י ועיין תוס' שם ה' ב' ד"ה אפי' ועיין עירובין ע"ה א' דנאמר במשנה נתנו עירובן במקום אחד ומפרשי' ליה בגמ' אחיצונה ופריך שם במ"ט קרי ליה מקום אחד סתמא עש"ה וצ"ל דלא דמי להנך דמייתינא דאילו מסוימות בראשית ואחרית דשיטה ראשונה נכתבת קודם לאחרות וחציו ראשון קודם לאחרון וכן כאן האכילה בזאח"ז וע"כ שפיר יפול ל' סתמא הן על הראשית מפאת סיומו בראשית או על האחרית מפאת סיומו באחרית משא"כ שם דכמו שהוציא מפנים לחוץ הפנים הוא ראשון לו כן להיפוך הנכנס מחוץ לפנים החוץ הוא ראשון לו וא"כ שניהם ראשית ושניהם אחרית וע"כ שפיר לא יתכן לומר מקום אחד סתמא אם הכוונה רק אחד מינייהו אחרי שאיננו מסיום בדבר ודו"ק:

תוד"ה אמר כ' שפיתה לשם אישות. נ"ב עיין מהרי"ק שורש קכ"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף