אלשיך/תהילים/סא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png סא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח כו':

ב[עריכה]

הנה יראה מרז"ל כי על גלות החיל הזה ידבר ויתכן שהם דברי בני ישראל הדואגים על הגלות עודם בארץ ואומרים הנה עתה עודני בארצי המוכנת לקבלת התפלה אבקש מלפניך ואומר שמעה אלהים רנתי כו' והוא ענין מאמרנו על פסוק והיה טרם יקראו כו' והוא שני ענינים גדולים בקבלת התפלה א' ענין רבי חייא ובניו שכשאמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא שהוא כי טרם שאלת המטר באמצעיות כ"א בשלש ראשונות עודנו מספר שבחו של מקום וזהו טרם יקראו שאתן להם שאלתם כ"א שעדיין הם בשלש ראשונות שהן שבח לה' ואני אענה כענין משיב הרוח ונשב זיקא והדבר הב' הוא כי לפי זה כשאחרי כן מתחילים לשאול ומשלימים התפלה עד תומה היה ראוי שלא יטה אזנו להיות שומע דבריו כיון שכבר נענה אמר כי כ"כ אתענג ואשתעשע בשמוע דברי פיכם שעם שטרם תקראו אתם נענים עכ"ז מה שעוד הם מדברים עד סוף התפלה ואני אשמע וענין זה אפשר הוא כוונת הכתוב והוא כי הנה ארז"ל על פסוק בשמך ירננו אין רנה אלא קלוס כמה ד"א קול רנה וישועה כו' הנה למדנו לפי זה כי פסוק לשמוע אל הרנה ואל התפלה הוא אל הקילוס שבג' ראשונות שהם קילוס ושבח לה' ואחר כך ואל התפלה הם האמצעיות שהם שאלה וע"ד זה יאמר שמעה אלהים רנתי הוא הקילוס שקודם השאלה כר' חייא ובניו שאמרו משיב הרוח ונשב זיקא ואח"כ אל תמנע מהקשיב דברי התפלה עם שכבר עניתני כ"א הקשיבה תפלתי שהוא ענין עוד הם מדברים ואני אשמע כמדובר:

ג[עריכה]

מקצה הארץ אליך כו' הנה אמרתי מה שבקשתי ממך כי עודני בארצי המוכנת לקבלת התפלה שטרם אקרא ואתה תענה אל תאמר כי אך כאשר מקצה הארץ כשאהיה מפוזר ומפורד בגלות בקצה הארץ מקום רחוק מארצי המוכנת לקבלת התפלה כי אהיה בארץ בבל אדמה טמאה לא יהיה כן כ"א גם שם אליך אקרא כי עמי אתה אלהים כי בכל גלות שכינה עמהם ולא אצטרך רק קריאה וזה מב' טעמים א' שהוא בעטוף לבי מהגלות שהוא בלב נשבר ועוד כי לא אשאל לבטל הגלות כ"א בצור ירום ממני הוא המלכות המושל בי בגלות שירום ממני כי למה שרוממותו היא לו ממני מצדי כי עונותי רוממוהו למען יהיה לי רצועות מלקות על כן איני מבקש ביטולו כי פורע חובי אני כי אם שתנחני ותנהלני שיקל עול סובלו שאוכל לסובלו. או יהיה שיעור הכתובים כלם כי אומר איש ישראל העתיד להגלות במלכיות שמעה אלהים רנתי כו' על דרך הקודם ומה היא תפלתי ובקשתי הלא היא כי למה אחלה בחלי כבד שאקרא אחרי כן ותרפאני הלא טוב טוב היה תעשה לי מתחלה שלא אחלה והוא כי הנה מעותד אני בעונותי ללכת בגלות מפוזר ומפורד ושם מקצה הארץ אליך אקרא בעטוף לבי כי אז יכנע ואז מזרה ישראל יקבצנו הלא טוב טוב היה לתקן מעתה קודם הגלות שתתיש כח היצה"ר והוא הנודע מרז"ל כי היצר הרע בתחלה נעשה כאורח ועני המחזר ואחר כך נעשה בעל הבית משתרר על האדם ומחטיאו בעל כרחו אחר שהחזיק בו ויתנהו תחת רגליו וזהו בצור חזק הוא היצה"ר שירום ממני שמשפילני להיות אני כאורח וירום עלי לעשות בעל הבית מי יתן ובו תנחני שלא ירום עלי או בצור ירום והוא ממני מקרבי תנחני עם היותי בצור ההוא תנחני בדרכיך:

ד[עריכה]

כי הנה אם היית מחסה לי מיצה"ר לא הייתי גולה תחת מלך מהמלכיות כי היית לי מגדל עוז מפני אויב באופן הייתי נצול משעבוד מלכיות:

ה[עריכה]

וגם ע"י כן אפילו חירות ממלאך המות היה לי אם היית מחסה לי מיצה"ר כי אגורה באהלך הוא העוה"ז ב' עולמים ולא אראה מות כי אין המות לי אלא מהיותי תחת חלאת טומאת זוהמת נחש משא"כ אם תהיה מחסה לי מהיצה"ר כי אגורה באהלך הוא העוה"ז עולמים שאגור בשני עולמות כאחד כי עודני באהל שמיך הוא העוה"ז שתחת השמים הנקראים אהל כמה דא וימתחם כאהל לשבת שהוא כאדם הראשון טרם יחטא שהיה בשני עולמים כאחד חי בגן עדן חירות עדיין ממלאך המות ואל תאמר נא אלהי אולי יקרני כאדם שחטא ויצא מצל כנפיו יתברך כי בעונו נסתלקה שכינה לרקיע ראשון כמ"ש ז"ל לזה אני נודר להכשיר מעשי עד שאחסה בסתר כנפיך סלה.

ו[עריכה]

ואל יקשה לפניך עשות חירות משעבוד מלכיות וממלאך המות על נדרי זה כי אין זה לך חדש עמדי כי הלא אתה אלהים שמעת לנדרי כאשר וידר ישראל נדר לאמר והחרמתי קדש את עריהם שהיה יושב הנגב צד מא"י ועל ידי הנדר נתת ירושת האבות הם יראי שמך ואומרו לנדרי לרמוז שגם נדר עתיד כענין יריחו ששמע לנדר העתיד אחר הכבוש ועליו הקדמת ונתת כו' וזהו מעין חירותנו משעבוד:

ז[עריכה]

ועל חירות ממ"ה כבר עשית כיוצא בזה כי ימים על ימי מלך דוד תוסיף שדוד מלך ישראל חי וקיים חירות ממלאך המות על מה שהיו לו שנותיו שבעים שנה שהוא כמו כל דור ודור שימי שנותם כך:

ח[עריכה]

וגם עי שאלתנו זאת יש כבוד אלהים שאם ישאר העולם כך בשעבוד ומיתה יהיו חורבנות ובכל חרבן שכינה הוא שם אלהים מסתלק מן העולם ואלו תעשה שאלתנו ישב עולם תמיד לפני אלהים והוא כבודו יתברך שע"י עזר לנו מיצה"ר הג' דברים שהעולם עומד שבהם נשמר לא יעדרו כי חסד שהוא הא' ואמת הוא תורת אמת שהוא הב' דבר מוכן הוא שינצרוהו:

ט[עריכה]

ועל הג' שהוא עבודה אז יהיה עבודה משובחת שלא תהיה על עון כי על כן אזמרה שמך על שלמי נדרי שלא יהיו חטאת ואשם רק נדרים יום יום:

(ו) כי אתה אלהים כו' הנה כתבנו דרך שכל הפסוקים אלו הם דברי ישראל עוד יתכן שמכאן הם דברי דוד שאומר הנה שאלת עם בני ישראל שעל ידי הכשרון שתהיה עמהם נגד יצרם ויתבטלו שעבוד מלכיות וזה במה שנודרים לחסות תמיד בסתר כנפיך ולא בזולתך אינם מקשים לשאול ועשה להם כאשר אתה אלהים שמעת לנדרי שלהיות מדתך שטרם יקראו תשמע כן שמעת לנדרים שאני הייתי עתיד לידור לבנות בית המקדש שזהו אומרו לנדרי ולא אמר נדרי והוא אשר נשבע לה' נדר וכו' עד אמצא מקום לה' וכו' על כן מאז נולדתי עם שהייתי עתיד להיות נפל נתת לי ירושת יראי שמך הם אברהם יעקב ויוסף והוא הנודע מספר הזוהר כי שבעים שנה שניתנו לדוד משלשה אלה ניתנו משנותיהם:

(ז) ועוד ימים על ימי מלך דוד תוסיף שהיה דוד מלך ישראל חי וקיים על מה שכבר שנותיו הם כמו דור ודור כלומר כשיעור כל דור שהוא ימי שנותינו בהם שבעים שנה כלומר כי גם להם היה מקום לעשות כאשר עשה לי:

(ח) אך מה נעשה שה' חפץ ישב עולם כו' שהוא כי אשר שואלין ודורשין העם המצטערים על הגלות שתנחם בצור ירום מהם הוא היצה"ר שתכניעהו לפניהם באופן שיהיה להם חירות משעבוד מלכיות וממלאך המות לגמרי אי אפשר זה כעת כי הלא ישב עולם לפני אלהים כו' והענין כי הנה שלשה מדות הן חסד לאברהם אמת ליעקב פחד הוא אלהים ליצחק כד"א ופחד יצחק היה לי והנה מה שהוא יתברך חפץ הוא כי ישב עולם לפני אלהים כי יהיה התיישבות העולם על פי שם אלהים שגם בדין נזכה לקיימו שהוא ע"י שאנו בבחירתנו נכניע יצרנו ונעבוד את ה' שהוא על פי מדת הדין מדת יצחק כי חסד ואמת שהם מדת אברהם ויעקב שהוא אם הוא יתברך מכניע יצרנו והוא עושה הכל ולא אנחנו דבר מוכן הוא בעצמו שינצרוהו את העולם ב' מדות אלו כלומר ומה יהיה להחזיק טובה את בני האדם אם לא שיעשו באופן יזכו בדין וישב עולם על פי מדת הדין בהכניע הם את יצרם:

(ט) כן אזמרה שמך כו' אחרי אומרו שישב עולם לפני אלהים שנזכה שאפילו במדת אלהים יתיישב עולם שנהיה כשרים עד גדר שנזכה בדין אמר כי בהיות כן אזמרה שמך לעד שיהיה הזמר לשם אלהים לעד בלי הפסק שלא יהיה הפסק שלא יהיה עוד חרבן וגלות שכינה כ"י שהוא שם אלהים וזה יהיה ע"י שלא יהיה בנו חטא ועון שלא נצטרך להביא קרבנות הבאים על חטא כ"א לשלמי נדרי יום יום. או הוא שמדבר על זמן הבית שהיה נבנה בימי דוד כן אזמרה שמך לעד בלי הפסק שום חרבן בהיות שנכנע יצרנו לבלתי נחטא ויהיה קרבנותינו נדרים ולא על חטאים וזהו לשלמי שהוא בשביל שלמי נדרי ויהיה יום יום כלומר שלא יהיה חרבן באופן שלא יהיה נודר על מנת לשלם כשיבנה בית המקדש כ"א יום יום נופל לשלם כי יהיה בנינו נמשך תמיד:

(ח) ורז"ל פירשו מן בלשון ארמי ולא חשו אל חסרון האל"ף ואמרו שאמר דוד ישב עולם לפני אלהים כלומר על פי הדין שלא יהיו עשירים ועניים כי אם שיתחלק מן השמים לכל בשוה והשיבה רוח הקדש אם כן יהיה חסד ואמת מי יצרם כ"א אין עניים אין עם מי יעשו חסד ועל פי דרכם תאמר רוח הקדש ישב עולם לפני אלהים שיתנהג העולם על פי מדת הדין משיב דוד אם כן יתבטלו שתי מדות חסד ואמת מן ינצרוהו לא ה' ולא ישראל:

(ט) וגם יתבטלו זמירותי על שילום נדרי על חסדים טובים שאתה עושה תמיד כי הנה בהיות כן שיש חסד ואמת אזמרה שמך לעד בשביל שלמי נדרי יום יום:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.