אלשיך/תהילים/ס

אלשיך תהילים ס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח על שושן וכו'. הנה יראה מרז"ל כי על בני הגלות ידבר המזמור וראוי לשים לב לפי זה איך יאמרו בהצותו את ארם כו' אך לזה נשית לב אל אומרו וישב יואב ויך את אדום וכו' כי הלא לא נמצא בספר שמואל שיואב הכה באדום כי אם בדברי הימים הוא אומר ואבישי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף ובספר שמואל נאמר סתם ומייחס הדבר אל דוד שהכה באדום י"ח אלף אך אחשוב שאחר שאבישי עם דוד או בשליחותו הכה את אדום בגיא מלח י"ח אלף כמפורש בספרים הנז' אך עתה כי לא בלבד היה מה שהכה אבישי באדום הי"ח אלף כי אם גם שב אחרי כן יואב ויך במקום ההוא עצמו י"ב אלף אחרים באדום גם מפורש בכתובים שם כי אשר הכה באדום היה על פי דרכו בשובו מהכות את ארם והוא מאמר הכתוב ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם בגיא מלח י"ח אלף וישם באדום נציבים כו'. ונבוא אל הענין והוא כי ראה דוד כן תמה שני דברים אחד מה זה היה שה' אנה לידו להכות על פי דרכו בשובו מהכות את ארם י"ח אלף מאדום ועוד פעם שנית הנה אדום ע"י יואב והפעם הא' היה על פי דרכו בשובו מארם והפעם השנית היה לכתחלה ששב יואב לגיא מלח להכותם על כן אמר דוד כי זה סימן להכותם על העתיד כי עם היות כי ד' מלכיות הם המשעבדים את ישראל בבל ומדי יון ואדום עכ"ז על פי דרך אחד מהשלשה ראשונים ילקה עמלק כאשר על פי דרך הכות את ארם הכה את עמלק והפעם השנית תהיה בהתם שעבודו על ישראל כי יהיה לכתחלה ולא על פי דרך מלכות אחר והוא כי הפעם הא' היה כענין מה שהכה הי"ח אלף בהצותו את ארם שהיה על פי דרכו והפעם השנית כנגד מה ששב יואב לכתחלה על אדום ופשר דבר הוא כי בגלות מדי כי אז אין הגלות מתייחס לאדום כ"א היה למדי שם בשושן הבירה נפל שדוד המן וכל אומתו אדום אשר מאדום והוא שלקה על פי דרך לקות בבל שהיה בימים ההם ע"י מדי וגם על פי דרכנו בהציל ה' אותנו ממדי הכינו את עמלק שהוא מעין הכאת הי"ח אלף אגב הכאת ארם ומה שילקה אדום כהתימו לבגוד הוא מעין מה ששב יואב על אדום ויכהו פעם שנית וגם בענין מפלת המן ועמו היה חלק לדוד בדבר כאשר יבא בס"ד. וזה ענין הכתובים למנצח על שושן הוא שושן הבירה על גאולת ישראל שהוא במפלת המן ועמו שהוא מעמלק שהוא למנצח על היות עדות וראיה מוכרחת וסימן לדבר מעתה וגם מכתם לדוד ללמד גם על העתיד שיום נקם העתיד יהיה על ידו:

ב

ופירש ואמר מה שאמרתי שהוא על שושן עדות הוא מה שהיה בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה אגב מלחמת ארם שהוא מה שבהצותו אותם על פי דרכו עשה לו שם ויך י"ח אלף מאדום ולא הוצרך לפרשו כי מפורסם הוא בספר שמואל ובדברי הימים ומה שאמרתי מכתם לדוד ללמד שהוא על העתיד שיהיה על ידו הוא כי וישב יואב והכה פעם שנית את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף:

ג

אלהים זנחתנו כו' הנה אמרתי כי מה שאירע לי ששני פעמים נפלו אדום בידי רמז אל נפילת עמלק במדי ואל יום נקמת ה' בעמלק בסוף אמר הנה העיקר שאנו צריכין לבקש תשועה הוא על האחרונה כי על הראשונה לא היתה הצרה אלא לפנים כמאמר רשב"י לתלמידיו שהיה על הצלם ומה הם לא עשו אלא לפנים כך הקב"ה לא עשה אלא לפנים למען החזירם בתשובה שלמה על ידי הצער שאם לא כן לא היו נושעים כקושיית תלמידיו את רשב"י וכי משוא פנים יש בדבר וז"א אלהים זנחתנו כו' לומר אם בזמן שושן היה שזנחתנו ממש היינו נפרצים אך לא זנחתנו כ"א שאנפת בלבד כדי להשיבנו בתשובה אליך בשלמות וזהו אנפת תשובב לנו:

ד

כי אז גם שהרעשתה ארץ פצמתה בגזירה העצומה לא היו לה שברים רבים כא אחד וזהו פצמתה פצימה אחת כלומר שבירה כוללת אל כל הארץ בכל ישראל שהוא עון הצלם אך בגלות עמלק הלז האחרון רפה שבריה כי כל כך רבו כי נוכל לומר כי מטה וצריך תעשה ככל נפלאותיך:

ה

כי גם שאמרתי שבזמן גלות מדי לא היה רק שאנפת בלבד הלא היתה הרעשה גזרה קשה עד מאד לא היה אלא לפנים וזהו הראית עמך קשה כלומר שלא היה רק קושי למראה עינים שהוא לפנים ולשלא נתמה שאם כן למה הוצרכו לצום שלשה ימים לילה ויום כל הנמצאים בשושן הלא הוא כי גם השקיתנו יין תרעלה כי גם אשר בשושן ששתו יין תרעלת סעודתו של אחשורוש הוצרכו לשתות כוס רעל וצומות לענות יין משתה אחשורוש וזהו השקיתנו כו' שהשקיתנו כוס חמה של יין תרעלה ששתינו בסעודת אחשורוש והוא ככתוב אצלנו בביאור המגלה כי גם לרשב"י שעושה עיקר מעון הצלם לא יכחיש שהוצרכו למרק גם עון הסעודה:

ו

ואז לא בלבד חלצת נפשם ממות כ"א גם נתתה ליראיך נס של נצחון להתנוסס בדגל מעלה ורוממות וזהו מפני קושט סלה קושט אמרי אמת שיהיה םלה להם הקושט היא התורה כי אז קבלוה בעצם על ידי אשר רוממם ה' תחת היותם להשמיד להרוג ולאבד כמאמרם ז"ל קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שכבר קבלו וזהו מפני קושט סלה באופן כי אז בפעם ראשונה ששלטנו באדום לא היתה צרת הגלות כל כך קשה:

ז

אך עתה בגלות הצרה גדולה עד מאד כי למען יחלצון ידידיך צריך תחלה הושיעה ימינך שהוא לגאול תחלה את השכינה כ"י ואחר כך יענני כי אני הלוחם בעד ישראל כי הוא דוד הוא משיח והוא כי רבו שברינו ואשמותינו וקשים ליתקן בזכותנו אם לא שתושיע ימינך ואגבה תושיע גם אותנו:

ח

אלהים דבר בקדשו כו' אחרי אומרו על הגלות הושיעה ימינך וענני שמורה כי בו תלויה הגאולה אחרונה שתהיה על ידו כי הוא מלך המשיח על כן אמר אל יחשדני שומע ויתנני למתגאה כי הלא לא מלבי אני אומר כי הנה אלהים דבר ברוח קדשו ומה שדבר הוא שאעלוזה כי אני אחלקה שכם כל שבט ושבט בנחלת הארץ ושעמק סוכות אמדד שהוא לצד דרום עד נחל מצרים שהוא לדעת הר' סעדיה גאון עמק סוכות שהוא להלאה מתחום דרומה של א"י שנתחלקה הארץ בימי יהושע הרבה מאד:

ט

עוד נאמר ברוח הקדש כי לי גלעד כו' והוא כי הנה מכל השבטים לא היה פחד יקח המלכות כ"א מבני יוסף שיתקיים מקרא שכתוב בכור שורו הדר לו וקרני כו' שהם רבבות אפרים ואלפי מנשה כן היה אפשר יתקיים גם לעתיד כי ראובן אבד כהונתא ומלכותא וגם אם מיהודה היה אפשר שלעתיד יהיה אחר ולא דוד לז"א מיוסף שהיה ממנשה או מאפרים איני ירא כי הלא לי גלעד הוא אליהו מתושבי גלעד כי עמי יהיה לעתיד ובזה לי מנשה יושבי ארצו כי גלעד היתה למנשה ובהיות לי גלעד בטחתי כי לי מנשה כ"א היה מארצו המולך לעתיד לא היה אליהו לי כי אם לו ואפרים שהוא משיח בן אפרים לא יכנס בגבולי כי אדרבה הוא יהיה מעוז ראשי ושמא תאמר הלא יהודה שהוא מלך המשיח אם אתה חי וקיים והוא גוף אחר הלא הוא ימלוך ולא אתה לז"א יהודה מחוקקי כלומר אני אהיה עיקר והוא יהיה מחוקקי והוא מפורש פרק חלק מהכרח הפסוקים ושלאחד קורא מלך ולאחד נשיא ומפרש בגמרא גדר כל אחד ועל כן נאמר ודוד עבדי ימלוך עליכם ואיך מנחם או צמח שמו והוא נולד ביום החורבן ואין זה חולק אל המסורת כי דוד הוא משיח כי נפשותם אחת אותה של אדם אלא שארז"ל שנולד יום החרבן ומוכרח שהוא גוף אחר זולת דוד שהוא חי וקיים:

י

ושמא תאמר אולי תמצא שנשאר בנפשך איזו חלאה מזמן אדם ולא נטהרת עדיין להיותך גואל ישראל לעתיד אין מזה עיכוב כי הלא מואב סיר רחצי כי היה לי מואב סיר כסיר שרוחצתי במים בתוכה והוא נפשי שיצאה לעולם מקרב מואב הוא שנתרחצה נפשי מחלאת איזו בחינת זוהמא שקבלה באדם הראשון ותשאר דבוקה בפסולת מואב ותצא נפשי משם כרחוצה מהבחינה ההיא ועל כן יאות תהיה גם נחלתו לי ואם יש בי איזה עון עקבי שנעשה ממנו כח טמא מתייחס לנעל מבעקב שעדיין לא טהרתי ממנו על אדום אשליך נעלי כמה ד"א ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם כו' והסימן שיש לי מעתה לזה הוא כי עלי פלשת היה צודק שתתרועעי שהרגתי בהם הרבה ולא אדום. אך הוא סימן לעתיד כי מי יובילני עיר מצור לעתיד שתנתן בידי עיר מצור שלו מי שנחני עתה עד אדום שלא במתכוין כי בהצותי על ארם נהרים וארם צובה שהם לעבר האחד של ארץ ישראל מי נחני עד אדום להרוג י"ח אלף בהם על פי דרכי וישב יואב ויך י"ב אלף אך אין זה כ"א סימן עדות על העתיד בתת ה' נקמתו בעמלק שיהיה על ידי כמדובר וזהו מי יובילני עיר מצור שהוא כרך חזק להפילו לעתיד מי שעתה נחני עד אדום וכך פירשו ז"ל עיר מצור עליה כמפורש במדרש:

יב

הלא אתה אלהים כו' הנה מדברי דוד עד כה יראה כי אליו תתייחס התשועה העתידה ובזכותו ייסדנה על כן באה רוח הקדש לדבר בעד ישראל כאלו הם המדברים ואומרים לפניו יתברך מה זה הלא יראה כי אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו חלילה כלומר ולמה לא תושיענו אתה:

יג

ואם תאמר נא ה' כי אחרי שתושעו גם שיהיה על ידי אדם מה בכך יבא הטוב ויבא מכל מקום אין אנו חפצים לא זכות זולתנו ולא על ידי בן אדם כ"א הבה לנו עזרת מצר הוא היצה"ר שנשוב בשלמות כי תערה עלינו רוח ממרום עד שאפי' היצה"ר יעזרנו לעבוד את ה' שהוא לעבדך בכל לבבנו שהוא ביצר הטוב וביצר הרע וכמו שארז"ל על ומצאת את לבבו נאמן לפניך שאף יצה"ר של אברהם היה נאמן לפניו יתברך וזהו הבה לנו עזרת מהיצה"ר שהוא הצר שבעזרו נעבוד את ה' ונעשה מעשים טובים ונזכה בזכותנו וגם אח"כ לא נרצה על ידי אדם יהיה הקרב והנצוח כ"א על ידו יתברך וזהו על הא' אמר הבה לנו עזרת מצר ועל השנית אמר ושוא תשועת אדם:

יד

כי אם מה שאמרנו הבה לנו עזרת מצר הוא כי באלהים שנעבוד נעשה חיל הם שרפי קדש הנעשים על ידי מצות ומעשים טובים שהוא חיל כי זה יהיה ע"י תת לנו עזרת מצר ומה שאמרנו ושוא תשועת אדם הוא שלא נושע אחר כך ע"י הלחם אנו או אדם זולתנו עם צרינו כ"א הוא יתברך האלהים הנזכר מעצמו יבוס צרינו כי בזה תהיה התשועה ודאית ועולמית. או יאמר באלהים יתברך עצמו נעשה חיל ע"י מצות ומעשים טובים כד"א ואנכי מלאתי כח את רוח ה' והוא הפך ענין צור ילדך תשי ועל כן אחר שבאלהים נעשה חיל יאות יעשה את בקשתנו זאת שיבוס צרינו הוא בעצמו. או יאמר והוא החיל הנז' שנעשה בו יתברך יבוס צרינו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.