אילת השחר/שבת/קנב/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רב נסים גאון רש"י מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש אילת השחר |
טור תלג כו'. הא דלא אמר בקצרה שהזקין, לפי שרק באלו הדברים נעשה זקן ולא בשאר הדברים.
דוק בככי ותשכח בניגרי. ופירש"י אכול הרבה כו'. והנה הרמב"ם (פ"ד מדעות הט"ו) כתב שאכילה מרובה מביאה מחלות רבות, ונראה דכל יותר מכזית הוא בכלל אכילה מרובה שע"ז נתכוין רש"י, והרמב"ם מיירי הרבה יותר.
וסגרו דלתים בשוק וכו'. משמע שאצל כל הזקנים כן הוא. ולענין "דעת" אמרינן להלן שזקני ת"ח דעתן מתיישבת עליהם, משמע שבשאר דברים שוים הם לזקני ע"ה, חוץ ממשה שהעידה בו תורה לא נס ליחו ולא כהתה עינו.
שטוף בזימה הוה. ופירש"י להוט אחר הדבר ורודף. היינו שחוץ ממה שלהוט גם עשה מעשה. ואפשר שלא לקח אשה האסורה, אלא שהיה שטוף בזימה.
נגיד ואתנח. ש"מ דהוא חסרון.
מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו. צ"ב מה היה הסד"א שכולם יהיו ביחד במדור אחד, וכי מי שלמד פחות ומי שלמד יותר יקבלו אותו שכר וכבוד.
קשה רימה לבשר המת כמחט בבשר החי. אף שהגוף אינו מרגיש כלום, מ"מ הנשמה מרגישה. ועיין באורך בתוי"ט באבות (פ"ד משנה ד'), ומוכח שרואה רק את מה שגופו שלו נאכל מתולעים ולא מה שגופות אחרים נענשים.
הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו כו'. משמע שצריכים להתאסף ולהרגיש כאילו הוא מת קרוב שלהם, ועי' מהרש"א שפירש שהוא נחמה לנשמת המת. ולפי"ז כמו שעושים לנשמת מת מן הקרובים עושים למת זה, כגון להתפלל ולומר קדיש וכו'. וזהו שאמר תנוח דעתך שהנחת דעתי.