אילת השחר/נדרים/יח/א
אי נמי כגון שקיבל שתי נזירות בבת אחת. ופי' הר"ן שהרי אין אחת קודמת לחברתה דנימא שלא תחול שניה אחריה. והקשה במצפה איתן למה לא נימא כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו, ובתוס' גיטין (דף מ"ב א') ביארו דהיינו דחלות האחד מפריע להשני וכאן הא זה כן, ואם אמר הרי עלי שתי נזירות ל"ק כלל, רק כל הקושיא תהי' דמשמע דאומר שתי נזירות מהיום עלי, דאז הא אינו בזה אחר זה כה"ג, ויש לומר דזה רק אם מציאות החלות לא נותנת להדבר השני, כגון מקדש שתי אחיות דמה שא' היא אשתו לא נותן שיוכל לחול על השני' להיות אשתו, ולא מיבעיא לפי"מ שנוקטין בשיטת רש"י יבמות (דף מ"ט) דאילו בסוטה לא הי' תופס קידושין הי' נפקע קידושיה הקודמין, וא"כ בודאי מה שהאחת היא אשתו לא נותן להשני' להיות אשתו, אלא אפי' אם מה שכבר חל לא פקע, מ"מ מה שאחת חל לא נותן שיחול על השני' להיות אשתו, אבל כאן הא זה לא מפריע להיות נזיר, אלא דכבר הוא נזיר, וזה לא נקרא דחלות האחד מפריע להשני.
ר"ן ד"ה הכא במאי עסקינן. הו"א שימנה ששים יום כאחד ויביא קרבן ואתא קרא ואשמועינן דשתי נזירות חלוקין הוו. יש לעיין דודאי אין לפרש דס"ד דכונתו בדיבורו ששים יום, ובא להשמיענו דאין כונתו אלא שתי נזירויות שונות, דנמצא דהפסוק בא לפרש כונת האדם, וע"כ דזה ודאי כונתו ב' נזירויות שונות, וא"כ איך ס"ד דימנה ששים יום כיון דאמר שתי נזירויות שונות.
גם לפי"מ דקיי"ל דצריך לנהוג נזירויות נפרדות, יש לעיין אם חל קודם ואח"כ עוד א', או שכל א' יחול בתוך ל' יום הראשונות, אלא דזה כבר ידעינן מסברא דא"א להיות שתיהם באותו זמן, ובהכרח ניתק א' על אחר שישלים נזירות של א', וזה מה שנקרא דנזירות חל על נזירות, דבקיבל בבת אחת חלו שתיהם על אותו זמן דכ"א מהם חל עם השני.
בא"ד. הר"ן הביא שיטת מפרשים דחל נדר על נדר וכן נזירות על נזירות לענין דחייב שתים על אכילה אחת, משמע דאם יאכל ענבים ילקה פעמיים על איסור ענבים לא יאכל, וצ"ע דבשלמא בל יחל דעובר על חילול דיבורו אפשר דבאכילתו הככר עובר על חילול דיבור א' ועל חילול הדיבור הב', אבל משום בל יאכל איך יעבור ב' פעמים, דהא בזה שקיבל נזירות פעמיים עשה שתי סיבות שיהי' נזירות אבל סוף כל סוף אינו אלא נזיר, וזה כמו שאם יצוייר שתי סיבות שתהי' נבילה, מ"מ הא אינו לוקה אלא משום נבילה, וגם כאן יש שתי דברים שעשו שיהי' נזיר, מ"מ איך ילקה שתים. וכן יש לעיין לתירוץ הגמ' דקיבל שתי נזירויות בבת אחת דאז חל נזירות על נזירות וילקה שתי פעמים לדבריהם. והעירוני דבקיבל שתי נזירות בבת אחת אפי' אם נפרש דלוקה שתי פעמים על לא יחל ג"כ קשה, דהא אם א' יאמר שיהי' שתי קונמות על הככר, וכי ילקה ב' פעמים לא יחל.
ר"ן ד"ה הלכך. חידש הר"ן דקונם חל על מה שאסר עצמו קודם בשבועה דכיון דשבועה היא איסור גברא כי אמר קונם מתוסף בי' איסור חפצא, ובשו"ת אבנ"מ (סי' י"ב) הקשה מכריתות (דף י"ד) באוכל אכילה אחת וחייב ד' חטאות קאמר דעל החלב חל איסור מוקדשין מיגו דנאסר גם בהנאה [והתוס' כתבו דזה לא מקרי כולל], ולמה הוצרך הגמ' מחמת זה תיפו"ל דמוקדשין איסור חפצא וחל אאיסור חלב דהוא איסור גברא, והיינו לפי"מ שכתב הריטב"א דכל איסורי תורה איסור גברא הן, ובקהלו"י (סי' י"ח) רוצה לומר דהר"ן יסבור דכל איסורי תורה הם איסורי חפצא, ועמש"כ באילה"ש שבועות (דף כ' ע"ב).
אמר רבא אם נשאל על הראשונה שני' חלה עליו וכו' לימא מסייע לי' מי שנדר שתי נזירות ומנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה עלתה לו שני' בראשונה וכו'. הנה הר"ן בשבועות תמה על הרי"ף דהשמיט שם האי חידוש דרבא דאם נשאל על הראשונה חלה שני', ובחת"ס הביא בשם הגרעק"א לתרץ דהנה הא פשוט דתמיד אמרינן דכי משכחת רווחא חיילא, כמבואר לענין אשת אח שנעשית אחות אשה ביבמות (דף ל"ב) דמתלא תלי וקאי ולכי משכחת רווחא חיילא, וזה שייך ג"כ אפי' אם לא נעקר למפרע, דהא אע"ג דניתר איסור אשת אח מכאן ולהבא, מ"מ אמרינן דמשכח רווחא וחיילא, אלא דחידוש דרבא הוא משום דשבועה השני' לא חלה מחמת דליתי' בלאו והן, ויש לומר דלא יועיל אפילו אם נעקר הנדר ולזה הוא בא לחדש דחלה למפרע, ויתכן דהרי"ף יסבור כהר"ן לעיל (דף ח') דמילתא דליתי' בלאו והן נתמעט רק מקרבן, ונמצא דכל חידושו דחל גם לקרבן, וכיון דאינו נוגע בזמן הזה לא הוצרך הרי"ף להביאו.
ובחת"ס הקשה עליו דא"כ מאי מסייע מהא דנזירות חל על נזירות, דהתם אין צריך שיהא איתא בלאו והן. ויש לומר דעיקר דברי הגרעק"א הוא לחלק מאם חל אלא דאין איסור חל על איסור דאין החסרון בחלות הדבר אלא בחלות האיסור, דהא אחות אשה שהיא אשת אחיו אין ספק דמ"מ היא אחות אשה אלא דאינו עובר משום אחות אשה, לכן אמרינן דכשפקע איסור אשת אח עובר משום אחות אשה, אבל אם מחמת דליתי' בלאו והן לא חל, משום דדיבור זה אינו מחייבו, ס"ד דלא יועיל אפי' ע"י דנעקר למפרע, וקמ"ל דמ"מ כיון דנעקר חל, וא"כ ה"נ נזירות כיון דמה דלא חל נזירות על נזירות הוא משום דכיון דהוא כבר נזיר לא שייך שיחול עליו דין נזיר, לא רק שלא יחול איסור, לכן הי' ס"ד דגם לכשיתיר החכם מ"מ הדיבור בשעתו לא הי' בכחו לעשות דין נזירות כלל, לולא חידוש דרבא דכשנשאל חל למפרע כאילו לא הי' נזירות אז, ושפיר הוי מסייע לנשבע וחזר ונשבע שלא לאכלו.
רווחא הוא דלית לה כי מיתשיל על חבירתה חיילא. במחנ"א (הל' שבועות סי' ז') כתב דבנשבע וחזר ונשבע סגי בהתרה א' לשתי השבועות, והיינו אע"ג דאין להתיר הנדר כ"ז שלא חל, וכאן כל זמן שלא התיר הראשונה עדיין לא חל השני' ואין להתירה, מ"מ לענין זה מקרי דכבר חל, דהא כתב הרמב"ם בפ"ו דאם נשאל על השני' חייב רק על הראשונה, הרי דאפשר להתיר השני' לפני שהתיר הראשונה, ממילא אפשר להתיר שניהם בבת אחת, ולא דמי למי שנשבע על דבר א' וחזר ונשבע שלא ישאל על השבועה, דצריך לישאל תחילה על מה שנשבע שלא ישאל ואח"כ על השבועה הראשונה, דהתם משום דעושה איסור בזה ששואל על השבועה לפני שהתיר השבועה דלא ישאל עליה. וכתב דאע"פ שאפשר לדחות דמה שכ' הרמב"ם דמהני מה שהתיר השני', היינו משום דאח"כ כששואל על הראשונה איגלאי מילתא דהי' רק השני' וכבר חלה אז, מ"מ אינו כן, דאם איתא דהשני' לא חלה עדיין כ"ז שלא התיר הראשונה, לא הי' מהני להתיר השני' קודם, ונתקשה דמלישנא דתלמודא פ"ג דשבועות משמע דכ"ז שלא נשאל על הראשונה אין לשני' כלל.
וצ"ע למה אם נשבע וחזר ונשבע שלא ישאל שאין להתיר הראשונה לפני שיתיר השבועה שנשבע שלא ישאל, דהא ודאי אם נשבע שלא ישאל לחכם להתיר נבילה או דבר המותר, ודאי דהשבועה שלא ישאל אינה כלום, וא"כ ה"נ בנשבע ויתיר שבועתו כיון דניתר השבועה ע"י ששאל, נמצא דמה שנשבע שלא יתיר לא הי' לה שום תוקף שבועה, ופשיטא דיכול להתיר השבועה הראשונה דאז ממילא בטל השבועה שלא ישאל.
[ובקהלות יעקב סי' י"ג ביאר דהיכא דנשאל ועי"ז יהא מותר הנדר, אם כיון דכשיהא ניתר אין איסור ליהנות מזקן של העיר לכן מותר כבר לישאל או לא, דלהריב"ש מותר, א"כ להריב"ש גם כאן צריך להיות מותר. ועי' רשב"א גיטין דף פ"ד בע"מ שלא תבעלי לפלוני, דדעתו נוטה שלמ"ד ע"מ כמעכשיו דמי מותרת להבעל להפלוני, ואין איסור אשת איש כיון דתיכף עי"ז חל הגירושין למפרע ואינו בא על אשת איש, ובתוס' רי"ד שם משמע דאפי' אם לא חל למפרע יש מקום לומר דאינו עובר איסור אשת איש].
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |