אבן האזל/תפילה/א
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ז[עריכה]
וכן תקנו תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחנה ובקשה מפני התענית וזו היא התפלה הנקראת תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה.
הכ"מ הביא ד' הירושלמי בפרק בתרא דתענית ובפרק תפלת השחר דאמר מאי נעילה רב אמר נעילת שערי שמים ושמואל אמר נעילת שערי היכל, ואמרינן התם בירושלמי דרב היה מתחיל להתפלל בעוד השמש בראש האילנות דהיינו זמן נעילת שערי היכל ואמר רב מתנא ע"י דרב מאריך בצלותיה סגי היה מגיע לנעילת שערי שמים, וכתב הכ"מ דהרמב"ם מפרש נעילת שערי שמים סמוך לשקיעת החמה כלומר תיכף שיסיים תשקע החמה ונעילת שערי היכל היינו לומר שאחר שיסיים הוא יום עדיין, ופסק הרמב"ם כרב דהלכתא כוותיה באיסורי לגבי שמואל.
והנה מה שדחקו להכ"מ לפרש אליבא דרב דצריך לסיים עם שקיעת החמה הוא ממש"כ הרמב"ם לקמן בפ"ג ה"ו דתפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה, אמנם צ"ע אם נוכל לפרש כן אליבא דרב דבירושלמי בפרק תפלת השחר מביא סייעתא לשמואל [לגירסת הר"ן המובא בכ"מ, וכל הפוסקים גרסי ר' יוחנן אמר נעילת שערי היכל] מהא דהכהנים נושאין כפיהם בנעילה, וע"כ דכיון דנשיאת כפיים במקום עבודה צריך להיות ביום, והרי דלרב תפלת נעילה אחר שקיעת החמה היא, והא דרב צלי כד שמשא אריש דיקלי הוא משום דהיה מאריך בתפלתו וגומרה בלילה והיינו דקאמר רב מתנא, ועוד דקשה לומר דהרמב"ם פסק כרב דהא מסייע בירושלמי לשמואל, ולגירסת רוב הפוסקים פליג ר' יוחנן על רב וקיי"ל כר"י, וכן מוכח נמי מהא דאמר רב ביומא פ"ז ע"ב דתפלת נעילה פוטרת של ערבית וכתב הר"ן שם וז"ל מוכחא סוגיין בגמ' משום דס"ל לרב דתפלת נעילה בלילה קאמר דתפלת נעילה פוטרת של ערבית דכיון דצלי משחשכה תו לא צריך לצלויי זימנא אחריתי עכ"ל, הרי מבואר דלרב מסיים תפלת נעילה בלילה, ובאמת השמיט הרמב"ם הא דרב.
ונראה דלדעת הרמב"ם דאינו סובר כשיטת ר"ת לענין דינא דשקיעה ובין השמשות ע"כ אי אפשר לפרש אליבא דרב כמש"כ הכ"מ דצריך לסיים עם שקיעת החמה דאיך אפשר דיהי' צריך להתחיל כשהשמש בראש האילנות ולגמור סמוך לשקיעת החמה דזהו זמן מועט ובפרט דא"א לפרש כן מה דאמרו בירושלמי דרב דהוי מאריך בצלותיה התחיל תפלת נעילה כד שמשא אריש דיקלי, וע"כ צריך לומר דהרמב"ם פסק כר' יוחנן, ורב באמת סובר דזמנה עד הלילה, אמנם לדעת הטור דסובר כשיטת ר"ת בדין בין השמשות אפשר לפרש כדברי הכ"מ אך גם בטור מוכח דאינו סובר כן דהא פסק דזמן נעילה עד הלילה ושקיעת ר"ת הוא עכ"פ קודם הלילה וע"כ דמפרש נמי דלרב זמנה עד הלילה, ופסק כרב, אמנם דברי הרמב"ם דכתב דנקראת תפלת נעילה משום נעילת שמים אינו מבורר כיון דפסק כר"י ולדידי' נעילה היינו נעילת היכל וצ"ע.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |