שו"ת תועפות ראם/אורח חיים/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת תועפות ראם אורח חיים ו

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

תשובה ו
שנית בענין הנ"ל לבאנהארט.

דוב אורב במסתרים. לחקור בדעת משפו ומשרים. כבוד ידידי המופלג החריף ושנון יקר רוח ונבון דבר לזרות ולהבר מוה' בער באנעט נ"י:

ביום ו' העבר נמסר אלי מכתבו ע"י הב"ד וראיתי כי למלקוש דברי מיחל. לכן גם אם אפפוני טרדות שונות לא אוחיל עד אם דברתי דברי ואתלה דבריו באותיות למען יבואו דבר דיבור על אופניו:

א

ב

ג

ד

ד' כתב מעלתו, אם נאמר אומן קונה בשבח כלי שיך אפילו בקרקע, אם כן י"ל מחלוקת ר"י ור"ת בענין קבלנות אהני לי' שיטתייהו דר"ת ור"י פוסקים אומן קונה בשבח כלי ולכך פוסקים דקבלנות מותר דנכרי עושה לעצמו דשבח שלו. אבל הרמב"ם פוסק דאין אומן קונה בשבח כלי ומש"ה פוסק דקבלנות בית אסור. עכ"ד.

ולא שם לבו דהר"י סובר דאומן קוה בשבח כלי וכאן חולק אר"ת ואוסר קבלת בנין, וגם אין ענין זה לזה דנהי דאין אומן קונה בשבח כלי מ"מ הרי יש לו פעולתו עבור מלאכתו ובשלו הוא עושה, רק דאסוק בקבולת משום דיחשדוהו דשכיר יום הוא וכמ"ש התוספות, וזה טעם הרמב"ם והר"י שאוסרים בקיבולת ובנתפרסם שהוא בקיבולת שרי לכ"ע. ועיין תשובת נודע ביהודה או"ח מזה וגם אין ענין אומן קונה בקרקע כיון שאם רוצה ליטול עצו ואבנו אין שומעין לו וכ"ז פשוט:

ה

ה' הקשית בבבא בתרא (קעה.) ה"נ שלא להשביע את עצמו ופירשב"ם שלא יחזיקוהו בעשיר דהא כיון דכבר הקדיש כל נכסיו בלא"ה לא יחזיקוהו בעשיר וכתב דיש לדחוק דשמא יש בדעתו לפדות בשוה פרוטה דהקדש שוה מנה יכול לחלל אפילו בפרוטה לכתחלה ואח"ז יחזיקוהו בעשיר ע"כ.

והנה לא דקדק מעלתו בלשונו שכתב לחללו בשוה פרוטה ולא כן הוא דהא דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה היינו דוקא בדיעבד אלא דבזה"ז אפילו לכתחלה נמי ואמנם דייקא בד' זוזי משום פרסומי מלתא כמבואר כ"ז בעירוכין דף כ"ט מיהו הרי"ף בע"א נקט שו"פ ועיי"ש בר"ן שעמד בזה. מיהו בלא"ה ניחא דאם מטעם שיכולין לחללו א"כ אפי' אחר נמי ואינו עשיר אלא דהתוס' בתמורה ובמנחות כתבו דדוקא הבעלים יכולין לחללו בשו"פ עיי"ש וא"כ איהו דוקא יוכל לחללו והוי עשיר. מיהו נראה דאם נימא דדוקא הבעלים יכולים לחללו זהו דוקא בשלא בא ההקדש ליד גזבר אבל כשבא ליד הגזבר וא"כ א"י לחללו והרי הוא כמו אחר והארכתי בזה במקום אחר אלא דבלא"ה הפי' בש"ס כפשוטו דאין אנו דנין מה שהקדיש כעת נכסיו אלא שאינו רוצה במה שהחזיקוהו אותו עשיר קודם שהוקדש ולכן אומר שמנה לפלוני בידי וז"פ:

ו

ו' במה שפירשב"ם ואי משום מצוה לקיים דברי המת לא היה להם ליתן עד לאחר מותו דמשמע דנותנים בחייו וא"כ מאי מקשה מלוה ע"פ היא עכ"ד.

ידע שכבר הגהתי בש"ס שלי ומחקתי התיבה עד וצ"ל ליתן לאחר מותו וכוונת הרשב"ם למה דאמרינן בגיטין (דף י"ד ע"ב) הא דמית מקבל בחיי נותן ועיי"ש ברש"י כיון דקודם מיתתו בטלו דבריו ל"ש מצוה לקיים דברי המת וזה כוונת הרשב"ם לאחר מותו קרי על המקבל דאי משום מצוה לקיים דברי המת כלאחר מיתת המקבל ל"צ ליתן וע"כ משום מצוה נותנים.

כ"ז ראיתי בחפזי להשיבו. אהרן משה טויבש:

· מעבר לתחילת הדף