שו"ת הריב"ש/קעו

שו"ת הריב"ש ‏ קעו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד שאלת על מה שקרה ביניכם בי מוסי בן יקשאן מתושבי תנס נתגורר עמכם כחדש ימים ובאו שני פרשים מתנס ותפשוהו ואסרוהו בנחשתים כי אמרו בן מות הוא שאמר דברים כנגד אמונתם ויהודי אחד הביא בידו מחפצה אחת מבית מוסי בן יקשאן והיו בה תכשיטין של כסף ממלאכת הצורפים ודברים אחרים בין הכל שוה כששה דינרי זהב והיתה המחפצה קשורה קשר של קיימא והפקידה ביד איש שמו סעיד בן קרקיש ואמר לו שיטמנם אצלו עד יראה איך יפול דבר והוליכו הסרדיוטות למוסי בן יקשאן לתנס במצות המלך ירום הודו והאלקא"יד מסעוד והלקוהו בשש מאות שוטים עד שהיה קרוב למות ובנתים נשמע לשר עירכם כי יש פקדון ביד סעיד בן קראקיש שהוא ממוסי בן יקשאן וצוה שר העיר ותפשוהו והכוהו בשוטים ואמר לו למה לא הודעתני כשהפקידו לך הפקדון והלא ידעת כי בן מות הוא וכל ממונו למלכות ולא פטרוהו עד שקבל ממנו כששה דינרי זהב וכאשר יצא מוסי בן יקשאן מבית הסוהר בא שם לברשך והביא אגרת מאלקא"יד מסעוד מחלה פני שר העיר להחזיר המחפצה הנזכרת למוסי בן יקשאן ושר העיר שמע לקולו והחזירה לו כאשר היא ואחר שיצא סעיד בן קראקיש מבית הסוהר עכב ספר תורה ותפלה בבית הכנסת ותבע לאיש ההוא ואמר לו בפני כל הקהל שהוא סבב לו ההפסד ושהוא חייב לפרעו וענה האיש ההוא ואמר לו וכי בעל כרחך לקחת אותו פקדון מידי והלא ברצונך לקחתו מידי כשהפקדתיו אצלך. ועוד כי מוסי כן יקשאן הנזכר בעת שתפשוהו צוני וחרשני לקחת המחפצה ההיא ולהפקידה אצלך וכבא מוסי בן יקשאן חקרתם אותו אם צוה לאיש ההוא לקחת המחפצה ההיא מביתו כעת שתפשוהו ולהפקידה ביד סעיד הנזכר כי הפקדון ההוא היה לו גרמא בנזקין ונשבע שבועה בתורה חפץ ביד בי הוא לא צוה האיש ההוא ולא לזולתו לקחת החפיסה ההיא ולהפקידה לשום אדם כי טרוד היה בנפשו וגם לאשת מוסי הנזכר חקרתם על זה טרם נסעה משם והיא גם היא אמרה כי האיש ההוא נכנס לביתה שלא ברשות ולקח החפיסה ההיא והפקידה ביד סעיד בן קראקיש מבלי קחת רשות מהם לא מן האיש ולא מן האשה ושאלת הדין עם מי:

תשובה איני רואה בתביעת סעיד בן קראקיש על האיש ההוא שהפקיד לו החפיסה ממש כי שניהם לדבר מצוה נתכוונו כדי להציל החפיסה ההיא למוסי בן יקשאן כי כבר נראה שכשהפקידה אצלו כבר ידע סעיד הנזכר שהיא ממוסי בן יקשאן הנטען למלכות שהרי אמר לו האיש ההוא המפקיד בעת שהפקידה אצלו שיטמינה אצלו עד יראה איך יפול דבר ואם אחר כן נודע לשר העיר מהפקדון ההוא והעליל לסעיד הנפקד על בלי הגיד לו הפקדון ההוא שכבר ידע שהוא ממוסי בן יקשאן והענישו אם כדין או שלא כדין אין עליו תביעה ולא תרעומת כי אם על המגיד לשר אם הוא יהודי לא על האיש ההוא המפקיד שהוא לא הכריחו לקבלה אלא הוא נתרצה מעצמו לקבלה ממדת חסידות ולזה אין לו עליו אפי' תרעומת דומה זה למה שאמרו בפרק הזהב (נא:) גבי כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה וכו' ושנינו שם ועד מתי מותר להחזיר בכרכים עד שיראה לשלחני ובכפרים עד ערבי שבתות ואם היה מכירה אפילו לאחר י"ב חדש מקבלה ממלו ואין לו עליו אלא תרעומת ובארו בגמרא דהך סיפא דאם היה מכירה ממדת חסידות הוא דמן הדין אילו חייב לקבלה כיון שעבר זמן החזרה ושאלו האי אין לו עליו אלא תרעומת למאן אי לחסיד ר"ל שיהיה תרעומת על המחזירה לו לאחר זמן לא קבולי לקבלה ולא תרעומת תהוי עלויה כלומר כיון שהוא מקבלה ממנו ממדת חסידות ולא מן הדין למה יהיה לו עליו אפילו תרעומת לא יקבלנה ולא יהיה לו עליו תרעומת ובפ' השוכר את האומנין (עז:) נמי גרסינן אמר רבה האי מאן דאוזפיה מאה זוזי לחבריה ופרעיה זוזא [זוזא] פרעון הוא תרעומת אית ליה עליה דא"ל אפסדתינהו מנאי ולמד מכאן בעל העטור וכן האחרונים ז"ל דעל כרחיה אית ליה לקבולי זוזא זוזא דאי לא [לא] קבולי נקבליה ולא תרעומת ליהוי ליה כדאמרינן לעיל בפרק הזהב וכן י"ל בנדון זה:

ומה ששאלת מקבלתך עדות עדים בשבועה כבר הארכתי בזה בתשובתי אל הקהל יצ"ו בענין קדושי הסופר אמנם מה שאתה נוהג לקבלת עדות שלא בפני בעל דין מיראתך פן יחניפו לאחד מבעלי דינין אם יעידו בפניהם זה שלא כדין לפי שאין מקבלים עדות עדים אלא בפני בעל דין אלא כגון שהיה הוא חולה או שהיו עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשים לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא כדאיתא בריש פרק הגוזל בתרא (קיב:) וכ"כ להרמב"ם (בהלכות עדות פ"ג) וכתב הרשב"א ז"ל שאם קבלוהו שלא בפני בעל דין לא עשה ולא כלום לפי שהוא כטועה בדבר משנה וחוזר אבל מה שתוכל לעשות להשקיט לך מיראתך תחקור אותם שלא בפני הכתות ואח"כ יעידו בפניהם ואז יבושו מהחניף לאיש וכן אני עושה לפעמים כשיש לחוש למה שאתה חושש זהו מה שנ"ל בשאלותיך ואתה שלום כנפשך ונפש חותם יום ו' פרשת זאת חקת התורה דורש שלומך ונאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---