שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/לט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים לט

סימן לט

לידידי הרב החריף ובקי החסיד המפורסם מו"ה אברהם מניס חגליש אבד"ק פעלשטיין יע"א:

שאלה בשנה שרבו ימי גשמים ויש חיטים מחומצים ושאין בו ס' נגד החמץ אם מותר לברור החטים לצורך מצה שמורה:

תשובה הנה הרשב"א בתשובה בס' הבתים סי' כ' כתב וז"ל שאלה הא דאמרי' בפ' כ"ש גבי תרומת חלה בפסח שלא הי' לה שעת הכושר ה"ד כגון דאחמיץ במחובר האיך המחובר בא לידי חימוץ שהרי אין לך תבואה שלא נפלו עליו מים במחובר תשובה ההוא שנתבשל לגמרי במחובר וא"צ ליניקה וכל שנתייבשה לגמרי במחובר כמאן דמנחא בכדא דמי' ומקבלת חימוץ אם ירדו עלי' גשמים עכ"ל ומביאו הב"י ז"ל בקצרה [בסי' תס"ז] וכת' עליו המעיל צדקה (סי' ס"ט] דז"א מכח דקדוק בסוגי' הש"ס ורק דלעולם י"ל אפילו קודם שנגמר בישולו מתחמץ והא דלא חיישי' בחטים לחמץ הא ודאי שירדו עליו גשמים הטעם דאגב מדלי' מסתם לא מחמיץ ורק בדחזינן דהחמיץ אסור אפי' לא נגמרה הבישול של התבואה יעו"ש:

והנה יפלא מאוד דבריו דהא הטעם של דהואיל דמדלי' לא מחמצי הוא כיון שיש מקום לזוב המים וכמו שמניחו במקום מדרון נבלע המים בקרקע ולא חיישי' לחמץ כמבואר במרדכי הביאו הב"י ז"ל [ע"ש סי' תס"ז] והנה לפי"ז בחטים שבאו עליהם גשמים וחזינן דלא ירדו לקרקע כולם דהא עשו פעולה בהחטים דחזינן שנגדל התבואה ע"י וא"כ כמו שעשו המים פעולתן לגידול התבואה כמ"כ נמי עשו המים כח לחמץ התבואה א"ו דדרך גדילתן אינו מחמץ וכדברי הרשב"א ז"ל והרי כל התבואה עיקרה בא ממה שהחמיץ הגרעין בארץ ומזה גידל התבואה אך זה הוא כח הגידול ולא מחמץ החטה הגדילה כ"כ כל דרך גידולה המים עושה פעולת גידול התבואה לא חימוץ אפי' שנצמח לצדדים זה מיקרי גידולו כך לא חימוץ כלל ולכן לפענ"ד שפיר קאמר הרשב"א ז"ל כלל בזה אם בעודנו לא נתבשל לגמרי לא מחמיץ ורק לאחר שנתייבש ונגמר אז נעשה חימוץ ומש"ה נ"ל דאם נקצרו קודם גמר בישולם לא חיישינן לשארי חיטים לחימוץ די"ל שנחמצו אותן הנצמחים בתלוש ושארי החיטים שאינם רואים חימוץ לא חיישי' די"ל שהחמוצים באו מכח שנתחממו אצל הכותל וכדומה אבל מה שאין רואין בו חשש חימוץ לא חיישי' להו אבל אם נקצרו לאחר שנתייבשו חיישי' לכלהו דהרי ידעינן שנשרו במים דהגשמים הי' הרבה למאוד והוי כמו חיטים שנפלו למים ולכאורה הי' מקום לאוסרם לאכלם בפסח דל"ש הטעם שכ' הרשב"א ומביא בש"ע (סי' תס"ז ס"ד] גבי ערימת גם כי אין ברור שאין רוב תבואות חמוצות ברבוי גשמים כ"כ עד שכמעט נשרו החטים במים אך העולם נוהגין להתיר אך לכאורה אם לא נקצרו קודם שנתייבשו בודאי לא מקרי שימור מה ששמרו בעת שנקצרו כיון דבשעה שבאו לכלל שימור היינו היבוש הי' בהם חשש שנשרו במים ולא מיקרי שמירה ולכן טוב יותר ליקח מהחטים דאשתקד שלא נמצאו מחומצים רק מעט מזעיר ולא ידעינן בהו חשש ממים כנלע"ד ודברי (התוס') [א"ה אולי צ"ל הח"ס בתשו' קל"ו] ק' לסמוך עליהם כי צ"ע בהרבה מקומות. יום ה' ח"י אדר תרכ"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף