שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר טו

סימן טו

עוד בענין הנ"ל

הגיעני העתק מתשובת הגאון מלבוב והנה המה קצרים במובן ולפענ"ד כי דברי צדקו מאוד כאשר יתבארו לפנינו אחת לאחת מ"ש דאין ראי' מהמרדכי במחכ"ת לא עיין בגוף דברי המרדכי שכתב [שם בהגהת מ' כתובות סי' רצ"א] וז"ל הלכך כמי שאינה זקוקה דמי' לגבי איסור קל כי הא שלא גזר הגאון אלא משום קטטה ולא משום דררא דאוריי' כלל עכ"ל הרי דלא לענין ספיקא קאמר רק דתקנה גופא היא קל כנראה לכל מעיין גם מ"ש מש"ה מקילינן בס' משום דבממון ל"ל ספיקא לחומרא כי מה שהוא חומר לזה קולא לזה א"כ כיון דהח' (לא) הי' משום ממון אין להחמיר בספקא דמאי שהוא קולא לזה הוא חומרא לזה אשתומם על המראה מאי דמיון זל"ז דהתם אין לומר להחמיר בממון לפסוק חומרא לראובן דאותה חומרא הוא קולא לשמעון אבל האי תקנה שנעשה עבור ממון [מפני] שלא יוכל לקיים מצות כסות ומזונות ולסיפיקיכי א"כ מאי טובה לאחריני יהי' אם יבטל התקנה מאי ממון יהנה לאחריני בתקנה זו ואם נימא דיהי' טובה שאם יקח לאחרת יתחייב לה במזונות וזה היא טובה לכל בנות ישראל שיוכלו להנשא לכ"א אפי' למי שיש לו (ב') נשים זה דחוק מאוד ובפרט האמת יורה דרכו שתקנה קלה היא הגם שח' מדאוריי' וזה א"צ לפנים וכבר רמזתי בתשובתי הראשונה דברי הכה"ג וס' בעי חיי שכ' דכל הפוסקים ס"ל דח' דאוריית' רק כמעט מן המעט שחולקים וסוברים דח' דרבנן ובטלי במיעוטא ורק אעפי"כ חכמי אשכנז כגון הגהמ"ר והר"א ור"י מינץ כולם ס"ל דתקנת רגמ"ה הוי רק תקנה ואפי' לא כתקנה מהש"ס רק גזירת ציבור מה שהקהל מתקנים דזה ודאי לאו מדאוריי' ומי יודע בטוב תקנת רגמ"ה יותר מרבותינו חכמי אשכנז הגאונים שמביאם הגמ"ר ומהר"י מינץ וחכמי ספרד מחמירים בתקנה מאוד מחמת שסוברים חרם דאו' ומביא שם בכה"ג דעת י"א דאפי' ס"ס ל"מ בגזירת רגמ"ה אבל האשכנזים שידעו מעיקר התקנה כידוע להם שומעים כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' [נ"ל דכוונתו על תשו' הרשב"א מובא בב"י סס"א שכתב דבספרד וגלילותיו לא נתפשט בימיו התקנה עכ"ה] שמסתמא ידעו שלא הי' חרם רק תקנה ומש"ה כיון [שי"ל] שלא הי' רק אלף החמישי ומש"ה יש לנהוג היתר הן אמת שכן כתבתי גם אני בתשובתי שם ושכן פסקו הב"ש והב"מ והט"ג אולם לעומת זה בנ"ב במ"ק משמע להחמיר וגם בעצי ארזים כתב שחכמי הדור חלקו על הנ"ב במה שהתיר במקום מצוה לישא אחרת וכן המנהג פשוט בינינו כידוע יראתי לעבור על המנהג ומ"ש נגד מה שחדשתי לעשות ס"ס ע"י גט בע"כ לא ידעתי שום השגה דבודאי דעת המהרמ"פ דגט בע"כ מותר במקום מצוה ושתי נשים אסור ודעת הנ"ב וכ"פ להיפוך א"כ יש לנו לומר שפיר נהי דאסור ליתן גט בע"כ דחמיר יותר וכדברי הנ"ב וכ"נ מתשו' הר"ן ז"ל [סי' ל"ח מ"מ שמא ב' נשים מותר] ומ"ש הגאון ז"ל דהא בהא תלי' דאם מותר לישא שתי נשים אין שייך הגזירה שלא לגרש בע"כ וזה נגד דברי הר"ן בתשו' [הנ"ל] שכ' דהחרם דגט בע"כ נתפשט בכל העולם וחרם דשתי נשים לא נתפשט וכמה מקומות בספרד שנושאים שתי נשים והגזירה דגט בע"כ אסרינן משום התקנה גם לא נגזר בפ"א כמבואר בתשו' מהר"מ מינץ ותקנה מתקנה לא יליף כמבואר בב"ב [דקל"א ע"ב וע"ל בחח"מ סי' מ"ד] ובתשו' מהרי"ו ז"ל ובזה נסתר דבריו שכ' (שאבודים) [שאגודים ר"ל תלוים זה] בזה דהרי הר"ן בתשו' כתב דלאו (אבודים) [אגודים] וכן באמת ע"ע בארצות המערב נושאין ב' נשים וגט בע"כ אסור בכל העולם לפי מה שאנו יודעין כמ"ש הר"ן ז"ל ומ"ש דהוי חסרון ידיעה אתפלא מאוד וכי הספק הוא האיך הוא הדין לאמתו הלא הוא מגרש אם יאמרו אותן הרבנים שמותר יהי' גט ואם לאו אפי' כל חכמי ישראל שבשארי מדינות יאמרו שמותר לגרש או להיפך הוא לא נתן הגט ורק נתן הגט עפ"י מה שיאמרו רבני גאליציא והוי כמו שמגרש ע"מ שיאמר פ' הן או ע"מ שלא ימחה פ' וא"כ לא הוי כלל חסרון ידיעה רק מקרי ס' שיוכל להתברר ועל כזה הבאתי דברי הנב"י שכל היכי שהס' הב' לא נתברר מותר אפי' לכתחילה לעשות ס"ס כזה ובזה נסתר גם מה שנתעורר מברירה דהוי ככל הספיקות ותנאי בגיטין וכמו שיפרנסו הברירה שם כמ"כ הכא עפ"י חלוקים שארוכה מארץ סברת הראשונים בזה ולא ידעתי מה חילוק בין תנאי זה שיאמרו החכמים ובין תנאי ע"מ שתבוא בתוך ג' שנים ועיין בס' דברי חיים [על ש' גיטין] שהביא בשם הש"ג ב"ב דכל גיטין שלנו ע"ת זה המה יעו"ש [בפתיחה לדיני שמות אות ח'] גם מ"ש דאתה מצריכה כרוז לכהונה א"כ בכל תנאי נימא כן כשיבוא הבעל וימות קודם שיחזירה יאמרו העולם שהיא מגורשת וצריכה כרוז לכהונה וא"ל דמשום זה שייך כרוז לכהונה שיאמרו מדנשא הוא אשה ש"מ דהוי גט ויצריכה כרוז לכהונה דאם נימא כן גם בתנאים איכא הרבה מקרים כיוצא בזה ולא חשו דאתה מצריכה כרוז לכהונה ולא חששו חז"ל להחמיר בשום תנאי משום אתה מצריכה כרוז לכהונה גם מ"ש לחוש דשכיח בעוה"ר הרבה שבעיניהם המה גאונים ולא כן הוא באמת דברי ל"ד ע"ז האופן רק יוכלו לברר עשרה גדולים מפורסמים כאן במדינות גאליציע וגאונים נכרים בשמם שבאה"ק. גם מה שנתירא מנשיאת פנים לדידי הלא על דבר זה אי מותר לגרש בע"כ או לא לא אמרתי דבר בהחלט ומאי נשיאות פנים בדבר גם מ"ש לחוש שמא לא ירצו הגדולים להשיב דבר ברור על זה שייך שיהי' התנאי אם לא ישיבו לאיסור בתוך שנה יהי' הגט גט גם מ"ש אם יקח אחרת נתבטל הגט. לא ידענו דכבר נתבטל רק דאז נתיר מטעם ס' דלמא לא גזר רגמ"ה אבל בלא זה הספק בודאי האיסור במקומו גם בל"ז לא ידעתי בשעת הגט דהוי ככל תנאי ע"מ שיאמר פ' דודאי מותר לגרש ואין חילוק בדבר ואח"כ כשיבוא לישא אחרת בודאי אפי' חשש (אתה] מצריכה [כרוז] לכהונה [ליכא] וכי עליו מוטל זה וכי ע"י זה אסרינן לו לישא אשה לא מצינו כזה בשום מקום בש"ס ולא בפוסקים דאסור לישא אשה דלמא יבוא תקלה לאחריני ולא אמרו אתה מצריכה כרוז לכהונה רק אזהרה לב"ד אבל לא לאסור לאיש פרטי איזה דבר בשביל שלאחר יוכל להיות תקלה לא שמענו כזה ולכן כל דברי נכונים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף