רש"י/גיטין/יד/א

רש"י גיטין יד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בההיא הנאה דקא משתניא. האי מלוה לגבי האי ממלוה ישנה למלוה חדשה ונוח לו לדחות הפרעון זמן ארוך:

גמר. השתא בשעת אמירה:

ומשעביד נפשיה. בלב שלם להאי ומינתיק מקמא:

כגון הני דבי בר אלישיב. אם היה מקבל זה אדם חזק שאינו ממתין כגון הני דבי בר אלישיב כו':

כהלכתא בלא טעמא. כאילו קבלה משה הלכה מסיני שאין צריך לתת בה טעם:

אפיטרופיא. להכניס ולהוציא ואע"פ שכתבו לה בלשון מתנה לא קנאתן ואין טעם בדבר אלא כך תקנו והפקר ב"ד היה הפקר:

בבית. בית מיוחד שאינו דר בה אלא עשאו לו לבית חתנות:

באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי. השתא ס"ד דהכי אמר ליה בפניו אני מבטיחך שלא אחזור בי:

ופרכינן מכלל דאי בעי למהדר מצי מיהדר. בתמיה:

ה"ק דברים הללו כו'. כיון דבאפיה קאמינא לך דתיתביה ניהליה תו לא מצי הדרנא בי:

הא אמרה רב חדא זימנא. ולמה ליה למימר דלא מצינא הדרנא:

הני מילי. דבעינן בפניו:

מתנה מרובה. כגון מנה:

קמ"ל. להכי איצטריך למימר באפיה קאמינא לך לאשמועינן דקבא דמוריקא דמתנה מועטת היא בעיא נמי באפיה:

גינאי. בעלי גינה מוכרי ירק:

איסתירי זוזי. סילעי מדינה סתם איסתירי סלע צורי איסתרי זוזי סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר:

באפי מרי. אאמרו ליה קאי כלומר אמרו ליה באפי מרי ארעא יהבינהו ניהלי' למרי ארעא:

חייב. המשלח הזה:

באחריותו. אם יאנסו מיד שליח זה:

ואם בא לחזור. ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר:

רב סבר הולך כזכי דמי. הלכך אינו חוזר ומיהו חייב באחריותו שהמלוה לא צווהו למוסרם לזה:

ה"ג דכ"ע הולך כזכי דמי. כלומר בעלמא הולך כזכי דמי ואם היו במתנה דליכא אחריות מודה שמואל דאינו חוזר:

שמואל סבר אמרינן מגו. מתוך שחייב באחריות אם בא לחזור חוזר:

הולך תן. כלומר אחד מכל לשונות הללו:

לימא ליה. האי משלח:

אין רצונו. של מפקיד:

שיהא פקדונו ביד אחר. דהכי קי"ל לקמן בפרק שלישי (גיטין דף כט.) וכיון דאין רצונו אשתכח דחוב הוא לו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ואמאי אינו חוזר האי לאו זכי הוא:

כשהוחזק. משלח זה:

כפרן. בפקדון דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מתחת ידו:

סרבלי. קו"ט בלע"ז:

אשרתא. הקפה שנתן סרבלים באשראי לתת לו המעות לזמן קבוע:

נקני מינך. אונסא דאורחא דאי מיתנסי מינך לא ליהדר לתובען:

אמר להו אין. כן אעשה:

שפיר עבדת. שלא שיעבדת עצמך על חנם ותהיה עבד ולהך לישנא גריס שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה:

ל"א גריס שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה. כלומר שפיר עבדת דאשתמטת לפי שהן לווים ועבדים לי להביאו לי באחריותן:

איספקא. כלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף