רידב"ז/יבמות/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויפטור הגט פטור גמור ביבמה מק"ו כו' ולא תפטור בה כלום כתיב ולא תהי' לאיש זר מה אנן קיימין אם כשבא עלי' אשתו היא אם בשחלץ לה תלך ותנשא לאיש זר אלא כן אנן קיימין בשנתן לה גט. פי' דשיטת הירושלמי היא דגבי ב' יבמותי מאח אחד דלא שייך לא תהיה גבי יבמה אחת. אם לא שבא אח"כ היבם עלי' או חלץ לה אבל אם בא או חלץ לחבירתה מוכח למפרע דהיא הזקוקה והיבמה אחרת לא היתה זקוקה מעולם וכדאיתא לעיל בפ"ק ר' יודן בעי קידש אחד מן השוק אחת מהן ובא היבם וחלץ לה נפקעו ממנה קידושין חלץ לחבירתה ובא עליה חלו עליה קידושין למפרע [ועי' בפרש"י ז"ל במתניתין דף כ"ג ע"ב] ולהמסקנא שם מוכח דלמ"ד לא תהי' היא לל"ת קשה האיך משכח"ל הל"ת לכתחלה דלא תהי' לאיש זר הא לא משכח"ל לכתחלה דממנפ"ש אם חלץ לה הרי ניתרת לשוק אם בא עלי' הרי אשתו היא בלא"ה ולא משכח"ל לעולם דיעבור בודאי ל"ת לכתחלה ולא משכח"ל רק כשלאחר שנשאת לזר חלץ לה היבם ואיגלאי למפרע דהיא הזקוקה ומלבד שז"א דא"כ לא עבר על הל"ת דהא בשעה שנשאה בהיתר נשאה כמבואר שמה באריכות בדברינו לעיל בפ"ק מלבד זאת לא מצינו וודאי ל"ת לכתחלה ומסיק שם דלא שנייא היא איסור יבמה אחת לאיסור ב' יבמות והקרא מיירי בין ביבמה אחת בין בשתי יבמות והאיך משכח"ל בב' יבמות הל"ת האזהרה לכתחלה דלא תהי' אשת וגו' עיי"ש בדברינו ובזה מבואר כאן דמוכח מינה דע"כ גט מהני מקצת ושייר מקצת וע"כ משכח"ל הל"ת דלא תהי' וגו' לאחר שנתן לה גט דאז איגלאי דהיא הזקוקה ועדיין היא זקוקה לו. דבלא גט לא משכח"ל הל"ת דלא תהי' בב' יבמות דהא לא שנייא הל"ת בין יבמה אחת לב' יבמות ע"כ בב' יבמות לא משכח"ל הל"ת דלא תהי' אלא ע"י גט דשייר מקצת ודוק:

ר"ג כר"ש המאמר קונה או לא קונה כן גי' הרשב"א ז"ל והכא מדר"ש לכאורה נראה דצ"ל ורובא מדר"ש במקום ורובא נדפס והכא הגט פוטר או לא כו' הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר כ"ז שהגט פוטר ומשייר היך ר"ג כר"ש מסקנת הפשיטות היא על מה דשאל אם כר"ש ס"ל דהמאמר קונה או לא קונה ופשיט דע"כ ס"ל דקונה ומשייר והיך ר"ג כר"ש בתמי' אלא ע"כ דלא כר"ש ופריך ואין מאמר אחר מאמר ביבמה כר"ש היא בתמיה דהא ע"כ מדר"ג סובר דאין מאמר אחר מאמר ע"כ כר"ש היא דס"ל אלא דלית טעמא דהדין כטעמא דהדין דטעמא דר"ג דס"ל אין מאמר אחר מאמר וטעמו דר"ש דס"ל ג"כ אין מאמר אחר מאמר כדאיתא בבבלי דף י"ט ע"ב א"ל ר"ש לחכמים אם מאמרו של ראשון מאמר כו' ואם מאמרו של ראשון אינו מאמר עיי"ש ובדף נ"א ע"ב גבי ביאת בן תשע איתא מפורש דר"ש ס"ל אין מאמר אחר מאמר לאו חד טעמא היא אלא ר"ג ס"ל כל מה שמאמר השני עתיד לקנות כבר קנה הראשון כדאוקי אביי בבבלי דף נ"א ע"א עיי"ש טעמא דר"ש קנה הראשון קנה השני בתמי' לא קנה הראשון אף שני לא קנה פטר הראשון פטר השני בתמי' לא פטר הראשון אף השני אינו פוטר וה"ה דהמ"ל דר"ש ס"ל כר"ג בטעמא אלא משום דמפורש אמר ר"ש לחכמים אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינו ביאה ומסיים דכן ה"נ בגט יכול לסבור נמי כן אף דבאמת ס"ל בגט דפוטר ומשייר כמו דמסיק תחלה:

ע"ד דר"ג מהו שיהא הגט לאחר גיטו של מאמר כו' האיך עבידא הי' שתי יבמות בל"ס שנתחלף בדפוס הגירסא מהאיבעיא ראשונה לשני' ומשני' לראשונה כמו שכ' הק"ע ז"ל בראשונה גרסינן הגט פוטר יותר ובשני' גרסינן כל מה שקנה המאמר ודוק:

מהו שיודו חכמים לר"ג ואין גט אחר גט ביבמה אחת פי' ביבמה אחת וביבם אחד:

ר' יודן בעי קידש אשה מעכשיו לאחר נ' יום ונפלה אחותה בתוך ל' יום אפילו כן אין מאמר אחר מאמר פי' כיון דס"ל לר"ג גבי מאמר דקנה ומשייר אין מאמר אחר מאמר דלא נתפס המאמר הב' אפילו מה ששייר המאמר הראשון וגבי מעכשיו ולאחר ל' יום ס"ל לירושלמי בפ"ג דמס' קידושין דהוי קנוי' ומשוירת וכ"כ הרשב"א ז"ל במס' קידושין דף ס' עיי"ש ולפ"ז כמו דס"ל לר"ג דלא נתפס מאמר אחר מאמר אף דהמאמר הראשון קנה ומשייר אעפ"כ לא נתפס השני בהצד שלא קנה מאמר ה"נ ס"ל גבי נפלה אחותה בתוך ל' יום דלא נתפס הזיקה מצד שקנה הקידושין והוי אחות אשתו וע"כ לא נתפס אפילו בהצד שלא קנה הקידושין ולא הוי אחות אשתו לזה הצד מ"מ לא נתפס הזיקה ומסיק לא אמר ר"ג אלא ע"י גט וע"י מאמר פי' דווקא דאין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר ולא אמר אלא גבי גט וגבי מאמר כיון שיש עליו קנין מקצת ע"י מאמר לא נתפס קנין לגבי חבירתה אפילו לצד שלא קנה המאמר וההיא דמר ר"א בשם ר"י ואפילו קידושי מאה תופסין בה דלא כר"ג בתמיה דאי כר"ג כיון שנתקדשה לאחד במקצת האיך נתפס הקידושין גבי שני הא הוי אשת איש במקצת אלא ע"כ מדס"ל דנתפס הקידושין גבי שני לצד שיור של ראשון וא"ת דלא שאני לר"ג בין מאמר לקידושין א"כ הא דאמר ר"א בשם ר"י אפילו קידושי מאה תופסין בה הוא דלא כר"ג בתמי' אלא ע"כ דלא אמר ר"ג דלא נתפס המאמר בשני אפילו לצד שלא קנה המאמר אלא גבי מאמר דווקא אבל לא ע"י קידושין ועי' בדברינו לעיל פ"ג ה"ד ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף