קרבן העדה/יבמות/ה/א

קרבן העדה יבמות ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשנייה דהיינו צרתה לא נאסרו קרובות השני' עליו דמכי יהב גט לראשונ' פקע' זיקא דתרווייהו דגט ביבמה מהני למיקם עליה בלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה לא הוא ולא שאר אחי' ואסורים לייבם בעלת הגט וצרתה הלכך כי הדר ויהיב גט שני לשני' אינו כלום וה"ל כנותן גט לאשה נכרית דעלמא וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתנו לה זה גט וזה גט אין במעשה האחרון כלום ומותר בקרובותיה:

ולא מאמר אחר מאמר. בין שני יבמין ליבמה אחת בין שתי יבמות ליבם אחד המאמר השני אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותיה:

יש גט אחר גט. קמא לא דחי לגמרי הלכך אכתי איכא פלגא זיקה דהא בעי חליצה הלכך אהני גט בתרא והוי גרושתו ואסור בקרובותיה:

גמ' ת"ל יבמה יבא עליה. ולקחה לו לאשה ויבמה אע"ג שלקחה לאשה דהיינו שעשה בה מאמר צריך שייבם אותה בביאה:

שרא. עירב את כל הפרשה כולה שתהא צריכה ייבום דוקא:

לאוסרה לאחין. אם עשה בה אח' מן האחין מאמר אסורה על כל האחין:

או קונה. לגמרי או אינו קונה כלל:

והרי היא לקוחה לו. ע"י ביאה זו אבל המאמר אינו מועיל כלום:

הרי היא כקידושי אשה. מלאשה יתירא קדריש:

הרי את מקודש' בכסף ובשוה כסף. ולרבנן אע"ג דיהיב לה מידי לאו קידושין גמורי' הם כקידושי אשה:

הגט פוטר ומשייר. הלכך לאחר הגט אסור לו להתייבם ואפ"ה צריכה חליצה:

ופריך ויפטור הגט וכו' מה אם האשה. היבמה עצמה כשבא עליה היבם נפטרת בגט ואינה צריכה חליצה:

ה"ג הגט פוטר בה יבמה שחליצה וכו':

ופריך ולא תפטור בה. הגט שנותן לה היבם אפי' מקצת בשלמא בכסף כתיב ולקחה אבל בגט מנ"ל דמועיל כלום:

ומשני כתיב ולא תהיה. אשת המת החוצה לאיש זר וקרא יתירא הוא דהא כתיב יבמה יבא עליה ממילא שמעינן דאסורה לזר:

מה אנן קיימין. במאי מוקמינן להאי קרא:

אם בשבא עליה היבם. פשיטא דאסורה לזר שהרי אשתו של יבם היא:

אם. לאחר שחלץ לה היבם. למה לא תינשא לאיש זר הרי הותרה לשוק:

אלא. הכא במאי עסקינן בשנתן לה היבם גט וקמ"ל קרא דאסורה ליבם בגט זה שנעשה זר אצלה:

אשר שילח. דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה והאי אשר שלחה מיותר אלא ה"ק יש לה משלח שאסור להחזירה אחר שילוח אע"פ שלא היה בעלה בראשונה ואיזו זו שומרת יבם שנתן לה היבם גט:

ה"ג אצל האחין אני קורא אשר שולחה. וה"פ אחרי שנשתלחה מאחד מאחים:

ופריך ותפטור בה ותשייר. תהא חליצה פוטרת באשה מקצת ותשייר מקצת כמו הגט ביבמה ונפקא מיניה אם בא אחר וקידשה לאחר חליצתה מבעלה אסורה לראשון ולשני:

ה"ג תמן כתיב לא תהיה לאיש זר. וה"פ גבי יבמה כתיב לא תהיה לאיש זר ודרשינן מיניה דקאי איבם לאחר שנתן גט ליבמתו כדאמרינן בסמוך אבל הכא באשה מה קרא אית לך למדרש מיניה דחליצה פוטרת ומשיירת:

כמה דר"ש וכו'. מיבעיא ליה מי מספקא ליה לר"ש גט אי פוטר לגמרי או אינו פוטר כלל כי היכי דמספקא ליה במאמר או דלמא בגט כרבנן ס"ל דפוטר ומשייר:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

אין אחריה כלום. אם עשה מאמר בשנייה או בא עליה א"צ לא גט ולא חליצה:

הא בסוף. גט לזו וביאה לזו יש אחר ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי בגט:

בבעילה שלאחר הגט. עלה קאר"ש בזמן שהיא בסוף יש אחריה כלום:

אבל בבעילה שלאחר מאמר. ודאי לא אר"ש שיש אחריה כלום דממ"נ אין אחריה כלום:

קנה המאמר אין אחריה כלום. כמו הביאה:

לא קנה מאמר תקנה הביאה דהא המאמר כמאן דליתא דמיא וה"ל ביאה זו כאלו היא בתחלה ואין אחריה כלום:

הדא אמרה. זאת אומרת דס"ל לר"ש גט פוטר ומשייר דאי בגט נמי מספקא ליה קשיא נמי בגט תקנה הבעילה אחריו ממ"נ:

ה"ג ר"ג כר"ש המאמר וכו'. וה"פ מיבעיא ליה אי ר"ג כר"ש ס"ל דמאמר ספק קונה לגמרי או לו קונה כלל וסובר דגט נמי ספיקא הוא אי פוטר או לא או דלמא במאמר כרבנן ס"ל דמאמר קונה ומשייר ולכך אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר דמאי דשייר הראשון אין השני יכול לפוטרו או לקנותו:

והכא מדר"ש. כלומר יותר מדר"ש אית ליה לר"ג דאפי' בגט מספקא ליה אי פוטר או אינו פוטר:

שיש גט אחר מאמר. מאמר לזו וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן:

ומאמר אחר גט. גט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט:

ה"ג גט אחר ביאה ומאמר ומאמר אחר ביאה וגט. ובסמוך מפרש לה א"נ אפשר לקיים הגירסא שלפנינו וה"פ גט אחר ביאה של מאמר ר"ל ביאה שלאחר מאמר וכ"נ עיקר דלפי הגהתי והיא גירסת הבבלי קשיא ה"ל למנקט גט אחר מאמר וביאה:

גט אחר ביאה ומאמר היך עבידא. היכי דמי:

ונתן גט לשלישי. מהני הגט לאסור בקרובותיה:

הדא אמרה. זאת אומרת שהמאמר קונה ומשייר נמצא שלא קנה לבעלת המאמר אלא במקצת ויש אחריו כלום והביאה שלאחר המאמר ביאה פסולה היא שכבר קנה המאמר מקצת ובית אחד הוא בונה ולא שני בתים לפיכך יש גט אחריהן:

ועשה מאמר בשלישית. קונה מאמר וצריכה גט ואסור בקרובותיה:

ה"ג היך ר"ג דלא כר"ש וכו'. וה"פ קשיא ליה איך ר"ג דלא כר"ש דהא דייקינן דסובר מאמר קונה ומשייר ומדקסבר ר"ג אין מאמר אחר מאמר משמע דכר"ש ס"ל הלכך אי קמא קני בתרא מאי קעביד ואי קמא לא קני בתרא נמי לא קני דאי קונה ומשייר נימא דבתרא קני מאי דשייר הראשון:

ומשני אלא. לעולם ר"ג דלא כר"ש ס"ל ואפ"ה אין מאמר אחר מאמר דס"ל לר"ג כל כח שיש במאמר לקנות קנה המאמר הראשון ומה ששייר אין כח בשני לקנות וכן בגט כל כח שיש בגט לדחות כבר דחה הראשון ומה ששייר אין כח בשני לדחות:

טעמא דר"ש. דאין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט דמספקא ליה במאמר אי קני לגמרי או לא קני כלל וכן בגט אי דוחה לגמרי או אינו דוחה כלום:

אם תאמר הגט פוטר וכו'. נראה שהגירסא הפוכה וכצ"ל א"ת הגט פוטר יותר ממה שקנה המאמר כמי שיש כאן גט וכו' א"ת אין הגט פוטר יותר ממה שקנה המאמר כמי שאין כאן גט וכו' וה"פ מיבעיא ליה אם הגט פוטר המאמר וגם הזיקה נמצא שאין הגט השני פוסל לר"ג ואין גט לאחר גט ואם אין גט אחר מאמר פוטר רק המאמר וזיקה הראשונה כדקאי קאי א"כ יש גט אחר גט המאמר ובבעיא שבסמוך גרסי' א"ת הגט פוטר כל מה שקנה המאמר כמי שאין כאן מאמר וכו' וא"ת אין הגט פוטר כל מה שקנה המאמר כמי שיש כאן וכו' וה"פ מיבעיא לי' אם הגט פוטר כל מה שקנה המאמר נמצא כאלו לא היה כאן מאמר מעולם וחל המאמר השני ואם אין הגט פוטר כל מה שקנה המאמר ונותר זיקה מצד המאמר אין המאמר השני חל שאין מאמר אחר מאמר:

ע"ד דר"ג. דאמר אין מאמר אחר מאמר מי ס"ל נמי דאין ביאה פסולה אחר ביאה פסולה שכל קנין הראוי לביאה עשתה הביאה הראשונה ואין אחרונה יכולה לתפוס אחריה אע"ג דראשונה לא קנאה לכולא שיורא דגט או דלמא כיון דלא קניא ביאה פסולה לכולא שיורא דגט יש ביאה אחר ביאה:

ביאת בן תשע וכו'. ה"נ מיבעיא לן מי הוי ביאת בן ט' כמאמר ואין ביאת בן תשע הבא אחריו כלום א"ד לא הוי כמאמר ושניהם אסורים בקרובותיה:

ביאה פסולה. כגון הנך דמתני' לאחר ביאת בן תשע או איפכא ביאת בן תשע לאחר ביאה פסולה מי מהני לאסור בקרובותיה או לא:

מהו שיודו חכמים לר"ג. שאין מאמר אחר מאמר ביבמה אחת או דלמא אף ביבמה אחת פליגי:

היך עבידא. היכי דמי שיהא נפקותא ביבמה אחת ביך מאמר אחד למאמר אחר מאמר:

לא נפטרה באותו גט. וצריכה גט שני למאמר השני:

מעכשיו לאחר שלשים יום. דתנן ר"פ האומר בא אחר וקידשה תוך שלשים יום מקודשת:

ונפלה לו אחותה תוך ל' יום. כגון שהיתה אחותה נשואה לאחיו ומת אחיו תוך ל' יום בלא בנים מהו:

אפי' כן. מי אמרי' ס"ל לר"ג הנך קידושין לא גריעי ממאמר ואי עביד מאמר ביבמתו אינו כלום דאין מאמר אחר מאמר או דלמא לא אר"ג אלא במאמר וגט אבל בקידושין לא קאמר ויש אחריה מאמר:

ה"ג אלא ע"י גט וע"י מאמר:

ואפי' קידושי מאה תופסין בה. המקדש אשה מעכשיו ולאחר ל' יום אם קידשו אותה אפי' מאה בני אדם זה אחר זה תוך אותן ל' יום קידושי כולן תופסין בה וצריכה גט מכולן:

דלא כר"ג. דבקידושין פ' האומר מפרש ר"ל לטעמא דר"י שכל אשה שאינה קנויה לאדם אחד אפי' קידושי מאה תופסין בה א"כ ה"נ לר"ג דאמר מאמר קונה ומשייר ראוי שיהא מאמר אחר מאמר אפי' ביבמה אחת כי היכי דאמרי' בקידושין ממש אלא ודאי דלא כר"ג ואפשר בא לפשוט בעיא דלעיל דאין חכמים מודים לר"ג במאמר אחר מאמר אפי' ביבמה אחת דא"כ ר' יוחנן דלא כמאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף