רידב"ז/דמאי/א/ד

רידב"ז דמאי א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו למקבע שני במקום ראשון. פי' מהרא"פ ז"ל ופ"מ ז"ל לא הבנתי, ולפענ"ד ה"פ דהא במשנה לקמן (בפ"ה) וכן בכמה מקומות גרסינן ומעשר שני בצפונו או בדרומו וכן גרסינן לקמן (פ"ה ה"ב) מהו תנאי בית דין שהוא קובע מעשר ראשון בצפונו ומע"ר בדרומו ותרו"מ בצפון צפונית ואוכל השאר דהתנאי ב"ד הוא שיהא מותר לאכול השאר עכ"פ תנינן בלשון דמע"ר בזוית זו ומע"ש בזוית זו ואילו תרו"מ ומע"ש קובע בחד מקום כדאיתא במשנה ובברייתא שם הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו ע"ש נמצא דמע"ר ותרו"מ קובע בחד מקום וקובע תחלה התרו"מ ומעשר הסמוך לו ואח"כ קורא שם מעשר ואח"כ קורא שם תרו"מ אבל הקביעות מקום הוא ביחד אבל מע"ש קובע בזוית אחרת, ע"ז שאל אם דוקא הוא שיקבע מע"ר בזוית זו ומע"ש בזוית אחרת או לאו דוקא אלא דיכול לקבוע מע"ש במקום ראשון ולומר ג"כ ומע"ש סמוך לו או דילמא דוקא הוא כדתני במתניתין ומע"ש בצפונו או בדרומו כדי שלא יכנוס משהו ממע"ר לתוך מע"ש וממע"ש לתוך מע"ר, ואע"פ שתנאי ב"ד הוא על מדידת תרו"מ ומע"ר על המדידה בכדי שהדעת טועה, כדאיתא (בפ"ה), התם משום דלא אפשר בענין אחר משא"כ הכא דיש תקנה זו בזוית זה וזו בזוית זה ליכא תנאי ב"ד וחיישינן או דילמא במע"ר ומע"ש לא חיישינן באומד הדעת דמדידה, ופשיט מריב"ש אייתי לי אריסא פירי א"ל צא וקבע שני וחזר וא"ל צא קבע ראשון ולמה לא אמר לו שיקבע בזוית אחרת וחש לומר שמא קבע שני במקום ראשון הדא אמרה שמותר לקבוע שני במקום ראשון. (וכעת ראיתי בכ"י מתלמידי הגר"א ז"ל פירושו ואינו מובן לי דהא פשיטא דלאחר פדיון מע"ש חייב בראשון דהא קיי"ל הקדיש קמה ופדה קמה חייב הרי דחייב לאחר פדיון ההקדש דחוזר עליו החיוב, ע"כ נראה לפענ"ד דזה אינו מהגר"א ז"ל ובירושלמי שת"י מבואר דתיבת וחש לומר שנמחק, הוא מתלמידיו ולא מהגר"א ז"ל). עולא בר ישמעאל בשם ר' יוחנן פוטר אדם את טבלו כו' מביא סאה אחת של טבל ועושה אותו שני ופודהו וחוזר ועושה אותו תרומת מעשר למקום אחר, פי' דעושה אותו ראשון ותרומת מעשר, וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז ממעשר דעושה אותו מע"ר דאל"כ האיך יעשנה תרו"מ אם יפריש עליו מע"ר ממקום אחר אלא ע"כ דחוזר ועושה אותו ראשון ע"כ יכול לעשותו תרו"מ על מקום אחר ומדקאמר פוטר אדם את טבלו לכתחילה ואינו עובר בל"ת דמקדים מע"ש לראשון הוא משום דס"ל דאימתי עובר בל"ת דוקא במקדים שני ואח"כ נותן ראשון מתבואות הכרי משא"כ בשחוזר ועושה אותו גופי' ראשון כיון שחוזר השני גופי' לראשון אינו עובר בל"ת, כי נחת עולא לתמן אמרה בשם ר' יותנן חברון עליו החברים להקשות על דבריו והתיב ר"ש ממתניתן היו לפניו ב' כלכלות ואמר מעשרות של זו בזו ותני עלה נוטל מן השניה ב' עישורין ב' המעשרות על הראשונה ועל השניה, וא"כ לפ"ז הוא עובר בל"ת כדאיתא במס' תמורה (דף ד') דעובר בל"ת שהקדים ליתן שני על הכלכלה ראשונה לראשון מהכלכלה שניה דהא נקבע תומ"י ב' המעשרות ראשון ושני על הכלכלה הראשונה, ואח"כ נותן ראשון ושני עליו גופיה וא"כ נמצא דהקדים מע"ש על הכלכלה ראשונה קודם המע"ר של כלכלה שני' [עיי"ש בתוס' ז"ל וכן בירושלמי מפורש בהדיא כן והתוס' ז"ל מביאין הירושלמי דפ"ז] ואין לו שום עצה שלא יעבור בל"ת ואי כדס"ל לעולא בר ישמעאל בשם ר"י דיכול לחזור השני גופי' לראשון ולא יעבור בל"ת א"כ קשה למה תנינן בברייתא דנותן ב' המעשרות מכלכלה שני' בעד הכלכלה הראשונה ובעד עצמה ולפ"ז ע"כ דעובר בל"ת, הא יש לו עצה שיחזור ויפדה המע"ש שהפריש בעד הכלכלה ראשונה ויחזור לעשות אותו ראשון על הכלכלה שני' ולא יעבור בל"ת כן הקשו עליו בבבל, וע"ז מפלפלין ר' מנא ור"ח אם שפיר הקשה או לא דר"מ ס"ל דשפיר הקשה כדמסיק אר"מ ואין שני שבראשונה כלומר השני שהופרש על הכלכלה הראשונה טבול לראשון מן הכלכלה השני' בתמי' הא עדיין טבול הוא על מע"ר א"כ שפיר הקשה ר"ש דיש לו עצה שלא יעבור בל"ת דהא יכול לעשות השני למע"ר דהא עדיין טבול הוא על מע"ר וא"ל ר"ת דז"א קושיא משום דר"ח אזיל לטעמי' דס"ל בשם ר"י גופי' לקמן במס' תרומות (פ"ק) דבנוטל להפריש על הכרי ויש מותר בידו המותר הזה אע"פ שניטל לשם הפרשה מ"מ מתוקנת היא גופי' כמו הכרי משום דנעשה כאומר הרי זה תרומה עליו ועל הכרי דלמטה ונקבע עוד גרגיר מהמותר עליו אע"ג דהוגבה לשם הפרשה לתקן אתרים מ"מ מתוקנת היא גופי' כמו הכרי והא מדומע תרומה עם החולין דכל מה שנטל לשם הפרשה נכנס בכלל הפרשה שיהא מתוקן עי"ש והא דאיתא בש"ס דילן בכמה מקומות המרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלים, ופי' רש"י ז"ל משום דמעורב מעשר עם הטבל, לשיטת ר"י בירושלמי כדאמר ר"ח בירושלמי בשמו אינו כן אלא דמעורב מעשר וחולין משום דמה שהגביה לשם הפרשה לתקן נכנס בכלל הפרשה ונתקדש עוד גרגיר גם בחלק המותר הנגבה כדי לתקן אותו גופי' והא דתנא המרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלים אע"פ דהוי מעשר וחולין א"כ מותר לאכול מבואר בירושלמי (בפ"ה דמס' דמאי ה"ד) דהקלקול הוא משום הפרשת תרו"מ דשמא יפגע להתרו"מ בחלק החולין שבו עיי"ש מפורש, וא"כ לשיטת ר"ח בשם ר"י גופיה בירושלמי שפיר ניחא דלא קשה קישית ר"ש, משום דכיון דקבע ב' המעשרות ראשון ושני בהכלכלה השניה על הראשונה והוי כמו שהוגבה ב' המעשרות לתקן הכלכלה הראשונה נמצא כמו דמתוקן הכלכלה ראשונה מן הראשון כן נמי המע"ש שהוגבה לשם הפרשת שני נתקנת היא מן המע"ר הזה כמו הכלכלה ראשונה בעצמה כדס"ל לר"ת בשם ר"י דהוי כאומר הר"ז תרומה עלי' ועל שלמטה וא"כ נקבע בהכלכלה שיעור המע"ר גם על תיקון המע"ש מן הראשון כמו גוף הכרי וא"כ לפ"ז הכלכלה השניה מתוקנת היא מן טבל דמע"ר וא"כ האיך יכול לעשותו ראשון כיון דאינו טבל לראשון והיינו דגרסינן אר"ח תמן כרי שהוא טבול לראשון ולשני ר"ל בהא דר"י דטבול הוא לראשון ולשני אם עשה אותו שני יכול לחזור אותו לראשון משא"כ הכא גבי כלכלות שני שנתקן מחמת ראשון ר"ל מחמת המע"ר שנתן עליו ועל הכלכלה את חוזר ועושה אותו ראשון בתמי', ועיין בתוס' ותמצא שיטה עמוקה בזה בע"ה:

סליק פירקא בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף