עץ יוסף על שמות רבה/יא/ג

עץ יוסף על שמות רבה יא ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוא לקה תחילה כו'. דבית עבדים ה"ל למימר תחילה. דדרך שהבירה ופלטין של מלך הוא באמצעית העיר וכשבאו החיות מסתמא הם נכנסין תחלה לבתים חיצונים לכך דריש שהכל בא בהשגחה למדוד להם מכ"מ לפי שהוא התחיל כו' (תולדות נח):

משתחוים לבהמות באלוה. כצ"ל בבית (תולדות נח). כלומר בדרך אלוהות משתחוים לו:

כדי להטעותן. שהן יסברו שלאחר שלשה ימים ישובו הנה. ואם כן יתנו לב לרדוף אחריהם אם לא יחזרו אחר שלשה ימים. ובאמת שהקב"ה לא שינה במאמרו ולא איש אל ויכזב. שכוונתו היתה שילכו מכאן מהלך ג' ימים ושם יזבחו זבחי צדק. ולא ישובו לעולם בדרך הזה. אלא שהם הטעו את עצמם ונתן להם מקום לטעות (תולדות נח):

מהו הנה. דהא מיותר הוא תיבת הנה ועוד קשה קראי אהדדי. דמדכתיב הנה אנכי יוצא מעמך משמע שתכף ליציאתו יתפלל. והדר קמאר וסר הערוב למחר. ומשני כי התפלה היתה מיד כדי שיסור למחר. ותיבת הנה מורה על זריזות ומהירות משה כי תכף ומיד בצאתו יתפלל כדי שיסור למחר אבל להסיר באותו יום לא היה יכול להתפלל כי באותו יום היה יום תשלום המכה כדלעיל:

למה הביא עליהם ערוב. דמדה כנגד מדה בעינן כדלעיל פ"ט:

מצירין בהם. אפילו בהבאתן (שהם מזיקים) זולת צער לידה. וזהו למ"ד מלמטן היינו דובים ואריות:

שלא היה בהם הנאה בעורותיהם. ר"ל משא"כ בערוב דכתיב לא נשאר עד אחר (אבל לא מתו) כדי שלא יהנו בעורות:

היה להם שיסריחו. כלומר הוה ליה להמיתם ולהניחם שם כדי שתבאש הארץ כמו שעשה בצפרדעים כדלעיל פ"י. ומ"מ רבי נחמיה מצי משני דגם במיתת העופות הנאה גדולה בבשרם ובנוצותיהם. וכן אמרו לעיל פ"י סי' ו' וימותו הצפרדעים לפי שלא היה להם שום הנאה בנבלתם ובעורן לכך מתו. והא דלא קאמר שהיה הנאה בבשרם ובעורותיהם. לפי שיש חיות שאין שום הנאה בבשרם ולכך נקט עורות שמכל עורי החיות יש הנאה (תולדות נח):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף