עץ יוסף על שמות רבה/יא/ב

עץ יוסף על שמות רבה יא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומכה ד' קשה היא יותר. שיש בה מיתות בני אדם:

לך והזהר אותו. וזה טעם ההשכמה בזה לתוספת זירוז כחרד על הדבר מאד. וכן מזה הטעם צוה הקב"ה לילך לפרעה בהשכמה במכת ברד. שגם ע"י הברד מת אדם ובהמה:

מהיכן בא עליהם. מכת הערוב:

י"א מלמעלן. עופות השמים היו באים מעורבבים עליהם. ומיני צרעין ויתושין וכדומה כרבי נחמיה דלקמן סי' ד':

וי"א מלמטן. דובים ואריות וכדומה ולשון ערוב על שם שהיו סוגין הרבה חיות ובהמות ונחשים ועקרבים. אבל מלמעלן אע"פ שיש מנין הרבה מ"מ סיג אחד הם מעופפים:

ור"ע אמר מלמעלן ומלמטה. שהיו באים מעורבבין חיות הארץ ועופות השמים:

המונים המונים על בני. שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות והיו מתקבצין ומתאספין עליהם המונים המונים לראות בם:

חיות ועופות מעורבבין. כי לשון ערוב מורה על עירוב חיות ועופות:

א"ר אמי כאדם כו'. רבי אמי בעי לפרש סוף הפסוק אשר עמי עומד עליה דמיותר הוא דהא ליכא ארץ גושן אחרת במצרים. וכן במכת ברד כתיב כן. לכן מפרש שמלת אשר היא כמו בשביל ר"ל למה ניצולה ארץ גושן הוא בשביל שעמי עומד עליה. כאדם שאומר לחבירו לא יטול פלוני בטאריקי זו. פי' לא יגע ולא יזכה פלוני בקנס הזה כלל (טאריקי ענינו קנס) שפלוני פטרוני עומד עליה. (כצ"ל וכן הוא בפ' י"ב סי' ו') ופטרונה לא יניח שיגעו בנחלתו כלל. כן ארץ גושן לא יבא הערוב (והברד) לשם מפני שישראל עליה והם פטרונה. וצריך לטעם בשני מכות אלו ערוב וברד מפני חומר המכות שהיו על האדם והבהמה. שרבים מהמצרים מתו במכות אלו (יפה תואר):

מלמד שהיו ישראל ראויין כו'. לשון פדות משמע פדיון גמור. משום שהיו ישראל ראויין ללקות במכה זו שהיא מכה מהלכת מעיר לעיר:

שנא' כי אני ה' אלהיך כו'. לעיל מיניה כתיב כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך ומשמע ליה דהיינו גיהנם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף