מראה הפנים/חגיגה/ב/ד

מראה הפנים חגיגה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתוב אחד אומר וחג הקציר בכורי מעשיך וכו'. אמר ר' יוסי בר' בון ובלבד שיבלים לעיסתו. וכך היא הנוסחא לעיל בפ"ק דמגילה בהלכה ג'. והתוס' בפרקין דף יז ע"ב ד"ה אלא לאו לתשלומין כתבו דשרי לקצור ולעשות מלאכה ביום טבוח ומסיים בה בירושלמי א"ר יוסי בר בון ובלבד שיכלם לעיסתו כהדא דתנינן וכו' ואין נ"מ בין הנוסחא ובלבד שיבלים או כהנוסחא אשר לפניהם ובלבד שיכלם דהיינו הך. ומיהו לפי פירושם האי מילתא איום טבוח הוא דקאי וכמו שכתבו שם ואע"פ שהתירה התורה מלאכה לתשלומין לא מצי למיעבד רק לצורך אכילתו אם כלה עיסתו כמו שמצינו שאסור לאדם לעשות מלאכה ביום הקריבו את קרבנו וכו' וסיימו אבל מ"מ אף הש"ס שלנו לא פליג בהא דמדרבנן מיהא מיתסר יום טבוח כדפרישית עכ"ל. ונראה שאין כן דעת הרמב"ם ז"ל שהרי בפ"א מהל' חגיגה בהלכה ז' שהביא דין תשלומין דעצרת וכתב מי שלא חג וכו' וכן מי שלא חג ביום חג השבועות חוגג כל שבעה ויש לו תשלומין כל ששת הימים שלאחר חג השבועות ודבר זה מפי השמועה נאמר שחג השבועות כחג המצות לתשלומין. ולא הזכיר כלל מאיסור עשיית מלאכה ואף לא מדרבנן. ובריש פ"ז מהלכות י"ט שביאר שם מדין חה"מ כתב מאיסור מלאכה בחה"מ כמה שאסרו חכמים וכאסמכתא מן הכתוב שבתורה וכמבואר שם בהסוגיא דף יח ע"א וכן פירשתי להא דהכא במגילה שם דאחול המועד קאי ואם דמשמעות הסוגיא דהכא נראה כפי' התוספות מיהו לא מצינו דמשמע בהדיא בסוגית הש"ס דילן כן ועוד הא האי דהכא אתיא ממש כהאי דר"ל דהתם דדריש נמי מהאי קרא גופיה וחג הקציר איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו הוי אומר זה עצרת אימת אילימא ביום טוב קצירה בי"ט מי שרי אלא לאו לתשלומין ונהי דלדידיה נמי מצינן לפרש כפירוש התוספות להא דהכא דמדאורייתא מישרי שרי ומדרבנן מיהת אסור תשלומי דעצרת במלאכה אלא במה שצריך לעיסתו בלבד הוא דשרי אבל הא מיפרך פריך ר' יוחנן עליה התם על עיקר דרשא דידיה וקאמר אלא מעתה חג האסיף וכו'. אלא חג הבא בזמן אסיפה ה"נ חג הבא בזמן קצירה ואם כן לא קמה הך דרשא לפי המסקנא דהתם דליתא למילתיה דר"ל לגבי ר' יוחנן ונראה דמהאי טעמא לא זכר הרמב"ם כלום מענין איסור מלאכה כלל בתשלומין דעצרת. ומהדא דתני להן אינש וכו' נמי לאו ראיה דליתסר בעשיית מלאכה ביום הקריבו את קרבנו דהאי מילתא גריס לה בריש פרק מקום שנהגו ולא קאי הכי לפי המסקנא וכדאתקיף עלה רבי יונה התם וקאמר אילין תמידין קרבנותיהן של ישראל אינון וכו' אם יהיו כל ישראל יושבין ובטלין וכו' דמשמע מיהת משם דגם בערב פסח אינו אלא משום מנהג במקום שנהגו ולא משום איסורא אפי' מדרבנן מטעמא דקרבן וע"ש:

אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו וכו'. הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ד מהלכות ביאת מקדש בהלכה ח' כר' יהודה דס"ל עודהו על מצחו הוא דמרצה ואע"ג דפסק שם בהלכה ט"ו טומאה דחויה היא בצבור ועיין לעיל בפ"ק דיומא בהלכה ב' ד"ה אית תניי תני וכו' מה שבארתי בזה בס"ד ויש ראיה לזה ג"כ מהא דהכא דאתיא כר' יוסי בר בון דהוא מאריה דהאי תלמודא טפי מר' עוקבא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף