מילי דעזרא/חושן משפט/כ
|
< הקודם · הבא > |
דין עיין להרב נחלת בנימין מצוה ע"ז כתב וז"ל לא תהיה אחרי רבים לרעות רז"ל למדו מכאן שלא תהיה הטיתך לרעה כהטיתך לטובה הטייתך לטובה ע"פ א' והטייתך לרעה ע"פ ב' דאם י"א מזכים וי"ב מחייבים אינו חייב אבל י"א מחייבים וי"ב מזכים זכאי. ואף דלריהטא נר' בתמיהא דהיאך אמרינן הטייתך לרעה ע"פ ב' הלא לא אפשר כ"א בג' דאם עשרה מזכים וי"ג מחייבים הרי דהטל"ר ע"פ ג' ולא ב' וכן לעולם אף בסנהדרין גדולה לא תמצא הטייתך לרעה כ"א ע"פ ג' או א' והיאך אמרי' הטל"ר ע"פ ב' אל תתמה דמקרא לא ילפינן רק להיות כ"ב דעדה שופטת ועדה מצלת נמצא אם יש עוד שנים אפשר להתקיים הטל"ר ע"פ ב' דהיינו י"ב מחייבים ועשרה מזכים, רק מצד אין ב"ד שקול מוסיפין עוד והיינו מדרבנן דמדאורייתא מותר ב"ד שקול. אכן בסנה"ג למ"ד דמדאורייתא צריך ע"א א"כ למצוא הטל"ר ע"פ ב' כ"א ע"פ ג' או אחד וצ"ל דלישנא דגמרא לאו דוקא רק דה"ק עכ"פ לא פחות מב' תהיה הטל"ר ונקט לשון זה משום סנהדרי קטנה עכ"ד. ולי הדל ק"ל על תירוצו דבסנהדרי קטנה משכח"ל וכו' דמדאוריית' מותר ב"ד שקול. דהתינח לצד הטל"ר משכח"ל בסנהדרין קטנה ע"פ ב' אבל לצד הטל"ט ע"פ א' היאך משכח"ל מאחר דמן התורה מותר בב"ד שקול א"כ שוב לא משכח"ל הטל"ט ע"פ א' דאם י"ב מזכים ועשרה מחייבים הרי כאן שנים ומהצורך שיתקיימו צדדי הטיה הטל"ט ע"פ א' והטל"ר ע"פ ב' בנושא אחד וכפי תירוצו זה שני צדדי ההטיה לזכות ולחובה שניהם לא יכונו יחדיו בנושא אחד דאם אתנח לן מצד הטל"ר לא אתנח לן מצד הטל"ט ועדיין התמיהא קיימת ודבריו צ"י. ובני ידידי החכם השלם והכולל יהודה חיים יצ"ו הוק"ל ע"ד דאעיקרא חקירתו ז"ל היא דברי הגמר' בסנהדרין די"ז ע"א דעמ"ש במשנה מוסיפין עוד ג' קאמרו בגמרא סוף סוף הטל"ר ע"פ ב' היכי משכח"ל וכו' ותירצה במוסיפין ודברי הכל ובסנה"ג ואליב' דריא"ו דלא בעי ע"א וכו' ופירש"י במוסיפין וד"ה שהוא באחד אומר איני יודע וכו' ע"ש. וא"כ מה זו חקירה מדידיה והוצרך לידחק לתרץ ודלשון זה נקט משום סנה"ק. והיותר תימה על ה' פני מבין ז"ל בחי' על ש"ס סנהדרין ד"מ ע"א שהביא חקירת הנ"ב ז"ל הנ"ל ותירץ הוא מדידיה כתירוץ הגמרא וכתב שהרמב"ם בפי' המשנה הקשה ותירץ לן ותמה על הנ"ב ז"ל דנעלם ממנו דברי הרמב"ם וכו' ע"ש. ותמיהה גדולה עליו דאיהו ניהו שנעלם ממנו ג"כ דברי הגמרא חקירתה וישובה ומ"ש שהרמב"ם הקשה ותירץ כן כבר מודעת זאת דהרמב"ם כן דרכו דה"ק להביא דברי הג' בפירושו בסתמא ולאו מדידיה הוא ול"ק עליו כנודע ברם על הפ"מ ז"ל קשה וצ"ע.