עץ יוסף על בראשית רבה/לב/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''מלמד שתלה כו'''' שבעת הימים בה"א הידיעה. דהיינו ז' ימי אבלו של מתושלח או ז' ימי אבלות שהתאבל הקב"ה על עולמו {{ממ|רש"א}}:

'''של מתושלח''' שכשתחשוב שנותיו של מתושלח תמצאם כלים בשנת ת"ר לנח:

'''כדי שיעשו תשובה''' כי אולי יבינו במיתת מתושלח כי מפני הרעה נאסף הצדיק. ובפרק חלק ובאדר"נ פרשה ל"ב גרסו ד"א שקבע להם זמן זה בשביל תשובה. וע' בשוח"ט כ"ו:

'''ז' ימים נתאבל כו'''' בירושלמי פריך וכי מתאבלים על המת קודם שימות. ומשני בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות אינו מתאבל עד שימות המת אבל הקב"ה כו'. והאבילות הוא כינוי על העדר השפע בעולם אבל חס לומר כפשוטו כי עוז וחדוה במקומו:

'''הם חטאו בגלגל העין.''' שעינם חמדה מה שאינו שלהם כמ"ש כי מלאה הארץ חמס. גם השחיתו דרכם בנשי חבריהם:

'''שהוא דומה למים''' שהעין הוא מקור נובע דמעה:

'''אלא במים''' בפרק חלק איתא לפיכך דן אותם במים שדומה לגלגל העין. ופרש"י מעיינות שנובעים ממקור קטן כמו עין:

'''סילונות שלהם''' היינו בחטא הזנות כי לא נהגו בסילונותם כראוי אלא שינו סדריהם בא"א ובזכר ובבהמה. וכן שינה ה' סדורו של עולם בענין צינורות דהיינו התהומות {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''דרך ארץ המטר יורד כו'''' שבתחלה יורד המטר מלמעלה להשקות הארץ ואחריו עולה התהום מלמטה. שאין טפח יורד מלמעלה שאין תהום [יוצא] לקראתו טפחיים:

'''תהום אל תהום קורא''' שתהום עליון קורא לתהום התחתון כדלעיל בפרשה י"ג:

'''ברם הכא נבקעו כו'''' אע"פ שנבקעו מתחלה לא עלו המים ממש אלא אחר ירידת הגשם אולי ישובו ואז יחזור ויסתום הפתוח {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}