16,682
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''אשמע לך.''' | '''אשמע לך.''' אם אשמע לך: | ||
'''אבחר כו'.''' | '''אבחר כו'.''' ואדוני רמז לאדון העולם: | ||
'''לא ידע''' | '''לא ידע''' אתי. כלומר לא ידע לא ימצא אותי בהכשר: | ||
'''אדם הראשון.''' | '''אדם הראשון.''' הוא היה אדון ואב לכל העולם: | ||
'''מאבא.''' | '''מאבא.''' וכדמפרש ואזיל שמא יענישני: | ||
'''מתיירא אני.''' | '''מתיירא אני.''' מאדוני פוטיפרע: | ||
'''שאמנה כו'.''' | '''שאמנה כו'.''' שאהיה נמנה בתוך חבורה של נואפים אלא אף בחבורה של רוצחים שיהרג אדוני על ידי: | ||
'''אסרטין.''' | '''אסרטין.''' פירש הערוך לפי הענין פירושו חבורה: | ||
'''הדבר הזה.''' | '''הדבר הזה.''' של שכיבה: | ||
'''הידי לדקמך.''' | '''הידי לדקמך.''' הרי זה בהיתר לפניך הודי כמו הלזה וע"ל ורש"י וילקוט גרס הדא לקומיך: | ||
'''חלב עזים כו'.''' | '''חלב עזים כו'.''' כלומר כך היא שכיבתו כמו שכיבתי כחלב עזים שחורות ולבנות שטעמן שוה: | ||
'''מתירא אני מה'.''' | '''מתירא אני מה'.''' שהוא אדון הכל הן בלשון יון א' כלומר מה' אחד מתיירא אני: | ||
'''ואיננו.''' | '''ואיננו.''' פה אתנו ויוסף אמר גדול ה' וגו'. ואיננו גדול דייק היא אמרה ואיננו והוא אמר גדול ה' וכן דרשו בפסוק ועתה פן ישלח ידו ועיין לעיל פרשה כ"א: | ||
'''מקיטון.''' | '''מקיטון.''' חדר קטן פנימי: | ||
'''יאות.''' | '''יאות.''' יפה יפה עשית שכסית פניה שאתה מתיירא מע"ז שלך: | ||
'''מי כו'.''' | '''מי כו'.''' עאכ"ו שאתיירא ממנו ובפי' רש"י ובילקוט לא גרס יאות: | ||
'''לא שבק כו'.''' | '''לא שבק כו'.''' כלומר לא היה חסר המקרא כלום אם אמר לה' וכן הוא בהדיא בויקרא רבה פ' כ"ג ובמדרש רות פרשה ה': | ||
'''לאלהים איני כו'.''' | '''לאלהים איני כו'.''' נשבע ליצרו ואמר בשבועת אלהים אנכי נשבע שאיני עושה כו'. וכן פירש רש"י בפ' אחרי מות ובמדרש רות יש גירסות מתחלפות וגירסא זו פירשה רש"י כן והתנחומא פרשת מקץ גרס נשבע אני לאלהים שאיני עושה הרעה הגדולה הזאת: | ||
'''לאלהים כו'.''' | '''לאלהים כו'.''' השבועות שבמקרא ובתלמוד מצינו לשון אלהים ואולי על שהוא לשון דין ודיין ליפרע ובספרי הקבלה מצינו ביה טעמים לשבח ומי שיש לו חיך יבא ויטעום: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |