מעשה רקח/כלאים/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עם השעשועית.''' בנוסח אחר כתב יד ''' עם השעועית''' .

ומ"ש '''עם הרימון. ''' בנ"א כת"י ''' עם הרימין''' וכן לשון המשנה פ"ק:

'''כעשר אמות וחומש אמה.''' בנוסח אחר כתב יד כעשר אמות וחצי אמה על עשר אמות וחצי אמה והיא גירסת התוספתא שהביא מרן ז"ל ומ"ש בספרי רבינו

'''היו לעשות.''' טעות סופר הוא וצ"ל דיו בדלי"ת וכן הוא בכתב יד:

'''או אילן שהוא מסך על הארץ.''' בפי' המשנה כתב רבינו דהיינו שהענפין מגיעים עד לארץ כאהל ע"כ ומ"מ לאו דוקא עד לארץ דבשלשה טפחים סמוך לארץ מגיע לארץ מקרי וכמו שמבואר בתוספתא הביאה הר"ש ז"ל שם:

'''שלא נאמר הארץ לא תזרע כלאים וכו'.''' עיין מה שכתבנו בריש פ"א:

'''בין שתי שורות אלו.''' בנוסח כתב יד בין שתי שדות אלו:

'''היתה שדהו וכו' שני מיני תבואה וכו'.''' קצת קשה דלעיל כתב ששני השדות מין אחד וכאן כתב שני מינין אמאי שינה ז"ל והדבר פשוט דכיון שהחרדל וחריע הם כלאים עם התבואה בכל גווני אסור ואפשר שלזה נתכוין רבינו לשנות להודיענו דלא שנא והר"י קורקוס ז"ל כתב דלעיל נקט מין אחד לרבותא דאיסורא והכא נקט שני מינין לרבותא דהתירא ולמ"ש מרן ז"ל דלעיל לא התיר אלא פשתן משמע דכל שאר מינין אסור וכאן לא הזכיר אלא חרדל וחריע משמע דכל שאר מינין מותר מלבד מ"ש ז"ל נראה לומר דודאי כשכתב רבינו לעיל פשתן לאו דוקא דכל שאין דרך לזרוע תלם אחד הוא הדין והוא הטעם הרי הרואה אומר שלא נתכוון אלא לבדוק שדהו ומינה דכשכתב כאן חרדל וחריע לאו דוקא דהוא הדין כל דדמי להו דלאו כי רוכלא הוא אכן בזורעים ירקות ישתנה הדין מטעם ההיזק וכו'.