מנחת שי/ירמיה/כה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בשנה הרביעית.''' בספרים מדוייקים חסר יו"ד קדמאה וכן נראה ממסורת דסוף יחזקאל:

'''אשכים ודבר.''' האלף במקום ה"א ובא מלא יו"ד על פי המסורת:

'''שובו נא.''' בספרים מדוייקים בוא"ו שורק לא בשלש נקודות וכן דינו מכח המסורת שלא נמנה עם החסרים במסורת דהאי סיפרא סימן ל"ה:

'''ואבותיכם.''' בספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן ראוי לפי המסורת:

'''הכעסיני.''' הכעסיני קרי:

'''לשממות.''' כן כתיב:

'''והבאותי.''' והבאתי קרי:

'''והתהללו.''' בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הה"א:

'''את שריה.''' י"ס ואת ובשאר ספרים בלא וא"ו וכ"כ רד"ק והוא חד מן פסוקים דכתיב בהון את ואת ואת את וסימן נמסר במלכים א' סימן ז':

'''לשרקה.''' בלא וא"ו:

'''ואת מלכי האי.''' מחלפין ואת כל מלכי האי וכן תרגם יונתן. ורד"ק כתב אין בו כל בספר מונה:

'''את דדן.''' חזינא פלוגתא רבתא ביני ספרי וספרייא בהאי תיבותא איכה מאן דכתב לה בוא"ו ואיכא מאן דכתב לה בלא וא"ו ולפום מאי דחזינן במסרה נוסחא בתרייתא טפי טדיפא מדמסירא ד' את ריש פסוק בסיפרא וכולהו איתנהו בפסוקי דלעיל ודין חד מנהון:

'''וקיו.''' כ"כ ביו"ד וי"ס שכתוב וקוו וקרי וקיו ושבוש הוא:

'''כי מלאו ימיכם.''' מאן דכתיב ידיכם משתבש:

'''ותפוצותיכם.''' יש ספרים שהפ"א בשורק והתי"ו בצירי וברוב הספרים הפ"א בחולם והתי"ו בחירק וכן כתב רד"ק בפירוש ובמכלול דף קמ"ח ודף רנ"ה ובשרשים שזאת המלה באם כן בחולם ומשפטה בשורק ובאה גם כן בחירק שלא כמנהג ומשפטה בצירי וכ"כ בהגהת לוית חן ש"ת פ' י"ד:

'''ויללת.''' במקצת ספרים הוא"ו בשוא והיו"ד בחירק וזה הוא לקריאת ב"נ כמו שכתב רד"ק אבל לב"א שאנו סומכים עליו הוא"ו בחירק והיו"ד נחה. ועיין עוד מה שכתוב בשרשים שרש ילל: