שו"ת חתם סופר/ב/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''יראה ''' בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הותיק הרבני מה' וואלף ני':

'''על ''' דברי תורה אשיב בקיצור כמסת הפנאי הש"ך כ' בסי' מ"ח סקי"ד דבהמסס אי ליכא ק"ד שרי והשיבו תבואות שור דלמא אוכלין ומשקין שטפוהו כמו בושט סימן ל"ג סקי"ט ועל זה השיב מעלתו נר"ו דהכא שרי משום ס"ס שמא לאחר מיתה ואת"ל מחיים שמא לא הברי' משא"כ בושט ה"ל ספק אינו זבוח וחזקת איסור מסייע דבריו נכונים לפי דעת האחרונים שמחשבי' האי לחזקת אינו זבוח אבל בתשו' א' שדיתי בי' נרגא ולא נהיר לי כלל [ועיין בסי' כ"ד כ"ה] וא"כ צריך טעם מ"ט מחמיר הש"ך בושט הא הוה ס"ס ועוד מסתימת הש"ע והש"ך משמע אפי' במקום תורבץ חיישי' לשמא הבריא אפי' בליכא קורט דם ואמאי הא התם לא הוה ספק בשחיטה ויעי' מ"ש צמח צדק סי' י"ז ומ"ש עוד דניזל בתר חזקה דהשתא דנימא כאן נמצא וכאן הי' מחיים ג"כ לפי הנ"ל גם זה ליתא דאיכא רוב המתנגד ועוד הא עשוי' להשתנו' כל שעה ממקום למקום כמ"ש ר' ירוחם הביאו הש"ך בהגה' סי' ל"ג ס"ק כ"א והרי זה דומה למקוה שבתשו' הר"ן דמייתי הרב"י בי"ד סי' ר"א ובש"ע סעי' ס"ה ויליף לי' מחולה הי' באותה שעה בקידושין ע"ג ע"ש ויעיין היטב בחכם צבי סי' ג' ובתבואות שור בחי' למס' מ"ק:

'''ואעתיק ''' לו מ"ש בגליון ש"ע שלי באיזה מקומן בענין זה בסימן ל"ג סקכ"א מ"ש הש"ך מיהו קשה למה נתן לעיל טעם דאין לו בדיקה מבחוץ הלא אפי' אי הוה לי' בדיקה הוה חיישי' שמא נתרפא וכתבתי עה"ג נלע"ד דלעיל איירי כשאנו רואי' שהנקב עדיין מלוכלך בדם שנעשה מזמן קרוב ואז ליכא למיחש שמא נתרפא וכמ"ש תוס' ס"פ במה מדליקין באכלה מחט לפנינו לכן כ' דאפ"ה אין לו בדיקה מבחוץ אלא דק' מנ"ל לרמ"א דהראב"ן לא חייש לשמא נתרפא דלמא הוא מוקי דעולא בנקב הנעשה מחדש ולשמא ניקב מעל"ע לא חיישי' ולשמא נתרפא הוא דחייש וגם תי' הש"ך קשה מלקמן סי' מ"ח סקי"ד דמבואר אפי' בהמסס שיש לו בדיקה מבחוץ נמי חייש שמא ניקב מעל"ע ונ"ל בדוחק דוקא ושט שיש לו ב' עורות משו"ה אי היה לו בדיקה מבחוץ לא הוה חיישינן לניקב מעל"ע עיין מ"ש ש"ך סימן מ"ח סקי"א וק"ל:

'''שוב ''' בסי' ל"ד בהגהת ש"ע סעי' ט' דדוקא כשידוע שהוא מחמת חולי כתבתי עה"ג וז"ל צ"ע מלקמן סי' מ"ט ס"ד ועיי' בט"ז דמה שתי' בנכ"ה דבושט שכיחי קוצים לא שייך הכא ול"ש לחלק בוושט הוי אתחזק איסורא ול"א ס"ס באתחזק דליתא כמ"ש בתשובה [הנ"ל] וצ"ע: מט"ד עת"ב תקסד"ל: