מגיני שלמה/כתובות/ח/ב

מגיני שלמה כתובות ח ב

דף ח' ע"ב

ד"ה כי תניא ההיא בב"ה ואין נראה לר"י ואני אומר כי מצינו דוגמתו בברכות פרק מי שמתו דאע"ג דקתני התם וחייב בכל מצות האמורות בתורה מ"מ קתני ומברך ומזמן ומזמנין עליו. ואפשר לפרש דאיצטרך דס"ד כיון שאכל אינו חושש לאכול ודואג ומתאנח וכמ"ש רבינו ירוחם ז"ל בשם הרא"ש ז"ל הביאו הב"י ז"ל סי' שע"ח א"כ לא יברך על אכילה זו וגם אפשר דלא מקרי שפי' ובטובו חיינו קמ"ל ומה שהקשה מסוגיא דשמעת' נ"ל כי רש"י ז"ל ס"ל דאין כוונת המקשן כ"א לסתום דר"י לא מיירו בשורה אבל אה"נ דבריית' כבר היא מתורצת וכמ"ש לקמן וכ"ת מ"מ למה לא השיב התרצן דר' יוחנן מיירי בברכה שמוסיפין בברכת המזון י"ל דאין זה נקרא ברכת אבלים דברכת אבלים משמע ברכה שמברכין על האבילות ועל הנחמה כדאית' בנוסח הברכה דוגמת ברכת חתנים שהיא על הזיווג ועל שמחת חתן וברכה שמוסיפין אין בו שום זכר לאבילות כ"א צדוק הדין על המיתה ותפילה על השבתתה וא"כ למה תקר' ברכת אבלים ולא עלה על דעת המקשן ולא התרצן שברכת אבילים תהיה פירושה זו הברכה ואין להקשות א"כ בלא שינוי' דתרצן תקשי מאי ברכת אבילים דקאמר ר"י דאף דנוכל לומר דידע דהיא ברכת רחבה אלא דסותר דברי התרצן שפירש בשורה מ"מ בתר הכי דפריך רחבה כל ז' ימים מי איכ' תקשי ליה בלאו הכי בשלמ' לדברי ר"י ז"ל היה המקשן מפרש הכל על ברכה הנוספ' בב"ה י"ל דהמקשן ידע ברכת אבלים דלקמ' אלא דלא ידע שמברכין אותה ברחבה בהבראה דהיה סובר שמברכין אותה כל ז' לנחומיה וידע דר"י אהאי ברכה קאי אלא דהיה סובר דגם הבריית' אהא קאי ולכן הקשה וכשתירץ דקאי הבריית' אברכת המזון ור"י אשורה לא הקשה שוב מבריית' כלום כיון דבריית' אברכת המזון קאי כ"א על התרצן הקשה דר"י לא קאי אשורה דנראה לו דדברי ר"י בסגנון חדא מיירי מדכלל חתנים בכל המימרות משמע דכולהו חדא ענינא הוא אלא דמאן דמתני הא לא מתני הא וכל חד היה מתני דברי ר"י באופן אחר נוספ' אחברתה, וא"כ א"ש וע"כ צריך לפרש כן לדברי הגאונים ז"ל שהביא הטור ז"ל בי"ד סימן שע"ט דברכה הנוספ' היא אפילו ביחיד ולדברי התוספות ע"פ הוכחה שלהם ישארה במסקנא דבריית' מיירי בברכת אבילים שבברכת המזון וא"כ עכ"פ צריך ג' מדקתני אבלים מן המנין דאי אפילו ביחיד למאי מיבעי האי מנינא ע"כ צריך לפרש כמ"ש וע"ק לי קצת לדברי התוספות ז"ל דהמקשן הוי ס"ל דברכת אבילים היא האי ברכה א"כ למה לי' לאוקמי במגלה פרק הקורא עומד דברכת אבלים היא ברכת רחבה וא"כ יהיה בעשרה דקתני גבי ברכת אבלים וברכת חתנים התם במתניתין אינו שוין שזה פירושו עם החתן וזה בלא אבל מוטב ה"ל לפרושיה דברכת אבלים הוי האי ברכה ושניהם שוין כמו שפי' פה הבריית' וי"ל מ"מ כיון דלא מצינו בהדי' שנקראת ברכה זו ברכת אבילים וברכת רחבה קראה ר"י ברכת אבלים ניח' ליה לפרושי מתניתין בברכת רחבה אף דהמקשן היה מפרש כך שלא היה לו פירוש אחר עוד י"ל אפי' אם נפרש דגם רש"י ז"ל ס"ל דברכת אבלים היה המקשן מפרש על הברכה הנוספ' מ"מ היה מקשה כיון דחייב בכל המצות ומצרפין אותו לזמון למה לא יצטרף לי' בברכה זו דבשלמא בשורה בעינן י' מנחמין דאין שורה פחותה מי' וכן ברכת רחבה כיון שמברכים על האבילות ומנחמין אותן א"כ צריכה הברכה י' מלבדו משא"כ ברכת אבלים זו שמתפללין על גדרת הפרצה אין טעם שלא יצטרף ולחלק בינו לברכת המזון כיון שמצרפים אותו לברכת המזון ובבית האבל הוי הברכה הנוספת מנוסח ברכת המזון למה לא יצטרף עוד נ"ל דס"ל למקשן דאיך יתכן שהאבל מצטרף לג' ובברכה הנוספת בעינן י' א"כ באמצע ברכת המזון יצטרך לקבץ י' בני אדם וזה לא יתכן וברור אי בעינן י' מחוייבים היו להיות מתחילת ברכת המזון א"כ אין צרוף האבל עולה לכלום ואצ"ל לדברי רב עמר' גאון ז"ל שהביא הטור בסימן שע"ט דמשמע דנוסח ברכה זו מתחלת מתחילת ב"ה שכתבו שהזימון הוא נברך מנחם אבלים כו' א"כ גם זה שייך לברכת אבלים ובעינן י' מתחלה לדברי המקשן וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף