חיי אדם/א/כד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א כד

כלל כד
דין תפילת י"ח והזכרת משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבוא (סי' קי"ד)

א קודם התפלה צריך לומר פסוק ה' שפתי תפתח. ואסור להפסיק בפסוקים אחרים הנדפסים בסידור כגון כי שם ה' אקרא ואפי' לומר פסוק זה קודם ה' שפתי אסור דאסור להפסיק בין גאולה לתפלה אם לא במוסף ובמנחה מותר לומר פסוקים קודם ה' שפתי כי פסוק זה שייך לתפלה (קי"א):

ב ברכה ראשונה נקראת אבות שמזכירין בה אבות וצריך ליזהר הרבה לכוין בה פירוש המלות כי מצד הדין אם לא כוון באבות צריך לחזור ולהתפלל אך בזמן הזה בעו"ה קרוב הדבר שגם בפעם ב' לא יכוין לכן אין חוזרין. על כל פנים נשמע מזה גודל החיוב ועל כל פנים נראה לי אם נזכר קודם שאמר בא"י בסוף ברכה יחזור לומר מאלקי אברהם כו' (ק"א). ובעשי"ת אומר זכרנו ואם לא הזכיר וסיים הברכה אין צריך לחזור:

ג ברכה ב' נקראת גבורות שמזכירין בה גבורותיו של הקב"ה שהוא מחיה מתים וכו' ונכן תקנו בה גם כן להזכיר בה בימות הגשמים משיב הרוח כו' שהגשם הוא ג"כ מגבורותיו של הקב"ה ומתחילין להזכיר במוסף של שמיני עצרת עד תפלת מנחה של יום טוב ראשון של פסח חוץ הש"ץ שהוא פוסק במוסף (קי"ד). ובעשי"ת אומר מי כמוך ואם לא אחר אינו חוזר. ואם טעה היחיד ולא הזכיר במוסף של פסח אין צריך לחזור (דהא לדעת הב"י אפילו לכתחילה אין מזכירין). ואם איחר היחיד להתפלל עד אחר שהתפלל הש"ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח (מגן אברהם סימן תפ"ח):

ד אסור להזכיר הגשם עד שיכריז הש"ץ קודם התפלה משיב הרוח ומוריד הגשם ולא כמו שנוהגין שמכריזין רק משיב הרוח שזה לא נקרא הזכרה שהרי ביש מקומות אומרים גם בימות החמה משיב הרוח ואם לא הכריזו אסור לצבור להזכיר עד שישמעו מן הש"ץ חזרת התפלה ונ"ל שאם אמר אחד בקול רם בתוך תפלתו מוריד הגשם אף שאסור לעשות כן שהרי לא שמע מן הש"ץ מכל מקום מותרים השומעים להזכיר בתפלתם (שם):

ה אפי' מי שמתפלל בביתו או הדרים בישובים צריכים להמתין עד זמן שידעו שכבר הכריז הש"ץ בקהילות אבל הבא לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין יתפלל ויזכיר אעפ"י שלא שמע דמסתמא הכריזו כבר (שם):

ו במדינתינו אין אומרים בימות החמה משיב הרוח כו' ואם טעה והזכיר רק שלא סיים מוריד הגשם אין צריך לחזור ואם אמר מוריד הגשם יחזור לאתה גבור. (ונ"ל דאם התחיל רב להושיע מכלכל חיים א"צ לחזור ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה) ואפילו היה באותו זמן עצירת גשמים בכל אותה המדינה ומתפללין ומתענים על הגשמים אעפ"כ צריך לחזור דאין שייך להזכיר שבחו של מקום בדבר שהוא קללה בשאר מקומות ואם לא סיים הברכה רק שאמר בא"י יסיים למדני חוקיך והרי זה כאלו עדיין באמצע ברכה וחוזר לאתה גבור כדלקמן סי' ח':

ז אם בימות הגשמים טעה ולא הזכיר מוריד הגשם אם לא סיים הברכה יאמר במקום שנזכר ואם סיים ולא התחיל אתה קדוש יאמר משיב הרוח כו' ואח"כ אתה קדוש אבל אם כבר התחיל אתה קדוש צריך לחזור לראש התפלה כי שלשה ברכות ראשונות נחשב כברכה אחת (שם):

ח כלל גדול בדברים שמחזירין אותו כגון משיב הרוח וטל ומטר בימות החמה אם לא סיים הברכה חוזר לתחלת ברכה וזה הדין אפי' בדברים שאין מחזירין אותו כגון יעלה ויבא בר"ח ערבית ועל הניסים וכיוצא בו ולאו דוקא לתחלת ברכה אלא למקום הראוי ואם כבר אמר בא"י ולא סיים הברכה יאמר למדני חוקיך כדי שלא תהיה לבטלה ואם כן הוא כאלו לא סיים הברכה וחוזר לאותה ברכה ודוקא בדברים שמחזירין אותו אבל בדברים שאין מחזירין אותו תיכף כשאמר בא"י יסיים אותה ברכה ולא יחזור (ז"ל ריטב"א בתענית י"ג בשם רבי יונה שאפי' אמר בא"י מסיים כקורא בתורה למדני חוקיך כדין כל שרצה לברך ונפלו פירות מפיו וכיוצא בו ונמצא שלא סיים ברכתו וחוזר לאומרה כראוי אף במקום שאין מחזירין שאין זו חזרה ואין כן דעת גדולי הפוסקים אלא כל שהתחיל בחתימה חותם מכאן ואילך כדרכו במקום שאין מחזירין אותו אבל במקום שמחזירים אותו עושה כן וחוזר לדינו עכ"ל) ודוקא שטעה והזכיר כגון משיב הרוח או טל ומטר בימו' החמה אבל אם טעה ולא אמר מה שצריך לא נ"מ בזה דאם נזכר כשאמר בא"י יסיים כדין ויזכיר תיכף קודם שמתחיל האחרת:

ט אם נסתפק בימות החמה אם אמר אם לא מוקמינן אחזקה כל למ"ד יום דמסתמא אמר כמו שרגיל וכן בימות הגשמים אם נסתפק מוקמינן אחזקה כל למ"ד יום דמסתמא לא אמר ואם אמר צ' פעמים רב להושיע משיב הרוח כו' וכן בימות החמה אמר צ' פעמים רב להושיע מכלכל חיים כמנין התפלות שיש בשלשים יום ג' תפלות בכל יום וא"כ כבר רגיל לומר לפי הרגלו ולכן אם חוזר ומסתפק אין צריך לחזור דמוקמינן אחזקתו וכן ראוי לעשות בזמן הזה שמתפללין בעוונותינו הרבים בלא כוונה ומצוי להסתפק בכדי שינצל מברכה לבטלה (סימן קי"ד):

י ברכה ג' נקראת קדושת ה' שהוא אתה קדוש וחותם האל הקדוש ואם טעה וסיום המלך הקדוש א"צ לחזור (א"ה הבשם כ"ג ססי' ק"ח) בעשי"ת מסיים המלך הקדוש ואם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש ואין שייך כאן תקנה הנ"ל שיאמר צ' פעמים כי איך יאמר הברכה (תקפ"ב). והגאון מהור"ר אבלי פאסוועליר ני' אמר כאן דין מחודש שאם טעה בליל ר"ה ולא אמר המלך הקדוש אינו צריך לחזור כדין טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בליל ר"ח שאינו צריך לחזור מחמת שאין מקדשין את החודש בלילה א"כ גם בליל ר"ה הדין כן שאין צריך לחזור עכ"ל הגאון הנ"ל:

יא ברכה ד' אתה חונן ובמוצאי שבת ויום טוב אומרים בה אתה חוננתנו ואם טעה ושכח וסיים הברכה אע"ג דלא התחיל עדיין ברכה שלאחריה א"צ לחזור (רצ"ד):

יב ברכה ט' היא ברכת השנים דהיינו ברך עלינו וצריך להזכיר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר לברכה ומתחילין בתפלת ערבית של יום ס' שאחר תקופת תשרי ויום התקופה הוא בכלל ס' יום ובדיעבד היינו אם התפלל ושכח טל ומטר מונין מעת לעת (פ"ח). ולפ"ז כיון דאין תקופת תשרי נופלת אלא בג' שעות או בט' שעות בלילה או ביום לעולם אין צריך לחזור בתפלת מעריב הראשונה כיון שעדיין לא נשלם ס' יום מעת לעת וכן אם התקופה נופלת ביום א"צ לחזור אפילו בתפלת שחרית להתפלל קודם ג' שעות ביום וכשנופלת בט' שעות ביום ומתפלל מנחה קודם ט' שעות גם כן אין צריך לחזור ופוסקין לומר ביום טוב של פסח רי"ז):

יג אם לא אמר ותן טל ומטר אם נזכר קודם שהתחיל ברכה שאחריה שהוא תקע בשופר אומר ותן טל ומטר ואחר כך תקע בשופר ואם כבר התחיל תקע ונזכר קודם שומע תפלה א"צ לחזור אלא שואל בשמע קולנו שהיא ברכת שומע תפלה ואם סיים גם שומע תפלה ולא התחיל רצה אומר ותן טל ומטר ואחר כך רצה ואם לא נזכר עד אחר שהתחיל רצה אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השנים ואם עקר רגליו חוזר לראש. שכח טל ומטר ונזכר קודם שומע תפלה בענין שאומרה בשומע תפלה אם מתענה יקדים לומר טל ומטר ואח"כ עננו דזה חמור טפי שהרי אם שכח טל ומטר חוזר משא"כ בעננו (שם):

יד טעה בימות החמה ואמר ט"ומ אם נזכר אפילו לאחר כדי דיבור יתחיל מתחלת ברכת השנים ואפילו לא חזר לתחלת הברכה רק שחזר ואמר ותן ברכה כו' וסיים הברכה יצא כנ"ל ואם כבר אמר בא"י יסיים למדני חוקיך כדי שלא יהיה לבטלה ויחזור לתחלת ברכה כדלעיל סימן ח' ואם כבר סיים כל הברכה ואפילו גמר כל הי"ח רק שנזכר קודם שעקר רגליו נ"ל דא"צ לחזור רק לברכת השנים ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה [א] ואם מדינה אחת כמו ספרד בכללה ואשכנז בכללה צריכים מטר ויש שם עצירת גשמים וטעה יחיד ושאל גשמים א"צ לחזור (סי' קי"ז סעיף ב') ול"ד לסי' ו' דשם שאני כדאי' שם אבל לכתחלה לא יאמרו אותה בברכת השנים רק כמנהג שהש"ץ קובע תפלה בברכת שומע תפלה וכבר נדפס בסידורים אבל לא יאמר רק ותן טל ומטר אלא דוקא בנוסח התפלה וגם זה לא יאמר הש"ץ רק לצורך גדול ובשבת ור"ח ויו"ט מזכירין י"ג מדות ואומרים מזמורי תהלים של מטר כדאיתא בסידורים (א"ר):

טו כל מקום שנכתב עקר רגליו י"א דתיכף כשמסיים יהיו לרצון ואין דעתו לומר תחנונים עוד הוי כעקירת רגליו [ב] (מגן אברהם בסי' סכ"ט) ולי נראה דעקירת רגליו ר"ל עקירת רגליו ממש:

טז ברכה י"א השיבה שופטינו וחותם מלך אוהב כו' ובעשי"ת חותם המלך המשפט ובדיעבד יצא (תקפ"ב):

יז ברכה י"ב ולמלשינים אל יאמר ומלכות זדון אלא והזדים מהרה תעקר שהם אפיקורסי ישראל ואל יאמר וכל עושי רשעה אלא וכל הרשע' ברכה י"ד שהוא ולירושלים בט"ב אומרים בה במנחה נחם ואם לא אמר אומר' בשומע תפלה וחותם רק בשומע תפלה ולא מנחם ציון ואומרה אחר. עננו דעננו תדיר וכל התדיר קודם ואם לא יאמר במודים קודם ועל כולם ואם לא אמר יאמר אחר שים שלום בלא חתימה וא"ל אמר כלל א"צ לחזור (תקנ"ז):

יח ברכה ט"ז נקראת שומע תפלה ואם מתענה יאמר כאן עננו ומסיים שומע תפלה אפילו בת"צ וא"ל אמר כיון שסיים הברכה אינו חוזר ואומרה ומ"מ יאמרנה קודם אלקי נצור בלא חתימה (תקס"ה):

יט ברכה זו היא כוללת ולכן יכול להתפלל בו כל מה שצריך אך שלא יתבטל עי"ז מלענות קדושה ולכן יותר טוב לקבוע תפלות הצריכי' לו קודם יהיו לרצון כדי כשיצטרך לענות קדושה או ברכו יכול לומר יהיו לרצון תיכף ונכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו ושיהו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ושלא ימצא פסול ח"ו בזרעו וכל מה שיודע בלבו שצריך לו (צוואת ר"י ל"ס) ונ"ל דאם אינו יודע לדבר צחות בלה"ק יאמרנה אף בלשון אשכנז רק שיהיה מקירות לבו ויותר טוב מלאומרה בלה"ק בלא כוונה דהא תפלה היא בכל לשון אבל בשאר ברכות אם רצה להוסיף צריך שיהיה דוקא מעין אותה ברכה כגון שיש לו חולה בתוך ביתו יוסיף בברכת רפאנו ואפילו באמצע ברכה רק שישאל דוקא בלשון יחיד ויתחיל בתחילה הברכה ואח"כ יוסיף וע"ש בש"ע סי' קי"ט עוד מדין הוספה. ובשלש ראשונות ואחרונות אסור להוסיף שום דבר ודוקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ולכן נוהגים בכל המקומות לומר פיוטים אפילו בג"ר ואחרונות (קיב):

כ דילג ברכה א' מאתה חונן עד שומע תפלה או ששינה בה בענין שצריך לחזור א"צ לחזור אלא מאותה ברכה שטעה בה ומשם יגמור כסדר דוקא אבל לא מהני שיכלול אותו בשומע תפלה דהא צריך להתפלל י"ח כדאמרינן תמני סרי תיקון (ודלא כפר"ח בסי' קי"ט סעיף ג' ודבריו תמוהים) ודוקא שטעה אבל אם דילג במזיד חוזר לראש:

כא המתנמנם בתפלתו או מסיבה אחרת ואינו יודע באיזה ברכה עומד אם בג' ראשונות חוזר לראש התפלה ואם בג' אחרונות חוזר לרצה דג"ר וג"א נחשבים כברכה א' אבל אם עומד באמצעות נ"ל דמתחיל מברכה שיודע בודאי שלא אמרה אבל מה שמסתפק א"צ לחזור [ג] צ"ע:

כב ברכה י"ז היא רצה ונקראת עבודה שמתפללין בה על העבודה שתחזור ובר"ח וחוה"מ אומרים בה יעלה ויבא ואם שכח או אפילו אם מסתפק בחוה"מ בין בערבית ושחרית ומנחה ובר"ח בשחרית ומנחה אם [ד] סיים כבר הברכה של המחזיר או אפילו רק בא"י מסיים המחזיר שכינתו לציון ואומר יעלה וכו' ואח"כ מודים ואם התחיל כבר במודי' עד שלא עקר רגליו חוזר לרצה ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה אבל בר"ח ערבית בין שר"ח יום א' או ב' ימים אם שכח וסיים הברכה המחזיר שכינתו אפילו שאמר רק בא"י א"צ לחזור לפי שלא היו מקדשין החודש בלילה (סי' תכ"ב וסי' ת'):

כג שכח יעלה ויבא בשחרית ולא נזכר עד אחר שהתפלל מוסף א"צ לחזור ולהתפלל שחרית (סי' קכ"ו מ"א ס"ק ג'):

כד ברכה י"ח מודים אנחנו כו' וכורע בתחלה וסוף כמו שכתבנו כלל כ"ב ובחנוכה ופורים אומר בה על הנסים בכל התפלות ובעשי"ת אומר וכתוב. ובכל זה אם טעה ולא הזכיר כיון שסיים הברכה או שאמר רק בא"י א"צ לחזור ואינו מזכיר עוד:

כה ברכה י"ט נקראת ברכת כהנים לפי שהש"ץ מתחיל ברכה זו אלהינו כו' ואומר ברכת כהנים וזהו מתיקון שלמה המלך ע"ה וא"א או"א רק בזמן שראוי לב"כ ולישא כפים (רמ"א סי' קכ"ז סעיף ב') (וכ' בשיורי כנה"ג שהנהיג שלא לומר או"א בבית אבל וטעמו מפני שהאבל אינו נושא כפיו לכך א"א אצלו או"א. וכ' ע"ז בספר דגול מרבבה וז"ל ולע"ד תימא דא"כ לפי דברי רמ"א בסי' קכ"ח דאבל כל יב"ח אינו נושא כפיו א"כ לא יאמרו אצלו או"א וכן כשאבל מתפלל בבהכ"נ לפני העמוד לא יאמר או"א לכן נלענ"ד דלא כשכנה"ג דמה בכך שהאבל אינו נושא כפיו הלא אם עלה לא ירד ואפי' אם לא עלה עדיין אם קראוהו לעלות עובר בעשה אם אינו עולה וא"כ לא גרע ממנחה ביוה"כ ובתענית שאף שאין בו ב"כ מ"מ אומרים או"א הואיל ואם עלה לא ירד כמבוא' ברמ"א סי' קכ"ט סעיף ב' עכ"ל ד"מ. ובזמן שהש"ץ אומר ברכת כהנים דהיינו שחרית ומוסף ובת"צ גם במנחה אומרים שים שלום ובערבית ובמנחה של כל יום אומרים שלום רב ובעשי"ת אומרים בספר חיים ואם לא אמר כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן). ואם אמר בשחרית שלום רב או במנחה שים שלום יצא:

כו לאחר שסיים המברך את עמו כו' נכון שיאמר תיכף יהיו לרצון כו' כי פסוק זה שייך לי"ח. ואח"ז יאמר אלהי נצור וכל מה שרוצה להתפלל ויחזור לומר יהיו לרצון וטוב לקצר בתחנונים כדי שיוכל לפסוע ג' פסיעות קודם שיענה קדושה (קנ"ב):

כז אם צריך לענות קדיש וקדושה מותר לענות אף כשלא אמר עדיין יהיו לרצון אך אם אפשר יאמר מקודם יהיו לרצון כי י"א דאסור לענות קדיש וקדושה קודם יהיו לרצון (שם):

כח לאחר שסיים כורע ופוסע ג' פסיעות בכריעה א' כעבד הנפטר מרבו ויפסע ברגלו שמאלית תחילה כדי שיהיה נראה שאינו ממהר לפסוע ושיעור הפסיעות אלו לפחות כדי שיתן עקב בצד גודל ולא יפסיע יותר משלשה פסיעות ולא יפסיע פסיעות גסות ויפסיע ברגל שמאל תחלה פסיעה קטנה ובשל ימין פסיעה גדולה ואח"כ בשמחל כדי שישוה רגלו השמאלית להימנית (א"ח סי' כ"ח אך הוא כ' תחלה ימין) (קכ"ג):

כט אחר שפסע ג' פסיעות והוא עדיין בכריעה זו קודם שיזקיף יהפך פניו לשמאלו ואומר עושה שלום במרומיו ואח"כ יהפוך פניו לימינו ויאמר הוא יעש' שלום עלינו ואח"כ ישתחו' לפניו ויגמור ויזקוף ויאמר יהי רצון שיבנה כו' (שם):

ל במקום שכלו הפסיעות יעמוד ולא יחזיר פניו לצבור עד שיסיים הש"ץ תפלתו שלא יחשדוהו שדילג בתפלתו ולא יחזור למקומו עד שמגיע הש"ץ לקדושה או לפחו' כשיתחיל הש"ץ התפלה והש"ץ יעמוד כדי הילוך ארבע אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו. וכשאומרים בפיוטים יכול לחזור כשמתחיל ש"ץ להתפלל (ב"י בסי' תכ"ג):

לא בשעת הדחק כגון שהוא בדרך במקום שירא שיפסיקוהו עוברי דרכים או שירא שיעבור זמן תפלה או חולה מתפלל ג' ראשונות ואח"כ אומר מעין י"ח והיינו שאומר נוסח זה הביננו ה' אלהינו לדעת דרכך. ומול את לבבנו ליראתך. ותסלח לנו להיות גאולים. ורחקנו ממכאובינו. ודשננו בנאות ארצך. ונפוצותינו מארבע תקבץ. והתועים על דעתך ישפטו. ועל הרשעים תניף ידיך. וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך. ובצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה: ואח"כ יאמר ג' אחרונות וצריך להתפלל מעומד אבל במוצאי שבת ויו"ט שצריך לומר הבדלה וכן בימות הגשמים שצריך לומר טל ומטר אין מתפללין הביננו (ק"י). ומ"מ בחולה או שעת הדחק גדול יכול להתפלל אף בימות הגשמים או במ"ש ולקצר בכל ברכה כדלקמן כלל כ"ה סי' א"ב. וזו נוסחה יאמר תחלה ג' ראשונות כדרכו ואח"כ במ"ש יאמר אתה חוננתנו למדע תורתך ותבדילנו ה' אלהינו בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמי' בין יום השביעי לששת ימי המעשה וחננו מאתך כו' ובחול יאמר אתה חונן לאדם דעת חננו מאתך דעת בינה והשכל בא"י חונן הדעת. השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. סלח לנו אבינו כי מוחל וסולח אתה בא"י חנון המרב' לסלוח. ראה נא בענינו וגאלנו מהרה כי גואל חזק אתה בא"י גואל ישראל. רפאנו ה' ונרפא כי אל מלך רופא נאמן אתה בא"י רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו את השנה הזאת ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה וברך שנתנו כשנים הטובות בא"י מברך השנים. תקע בשופר גדול לחירותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל. השיבה שופטינו כבראשונה ומלוך עלינו אתה ה' לבדך וצדקנו במשפט בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. ולמלשינים אל תהי תקוה וכל אויביך מהרה יכרתו ותכניעם במהרה בימינו בא"י שובר אויבים ומכניע זדים על הצדיקים ועל החסידים ועלינו יהמו רחמיך ושים חלקנו עמהם לעולם ולא נבוש כי בך בטחנו ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים. ולירושלים עירך ברחמים תשוב ובנה אותה בקרוב וכסא דוד מהרה לתוכה תכין בא"י בונה ירושלים. את צמח דוד מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום ברוך מצמיח קרן ישועה. שמע קולנו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות אתה בא"י שומע תפלה. ואח"כ אומר ג' אחרונות ומסיים המברך את עמו ישראל בשלום. יהיו לרצון כו' עושה שלום כו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.