ביאור הגר"א/חושן משפט/קכג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מדינא דגמ' כו'. זו היא דעת הרמב"ם וע"ש פ"ג הל' ז' וכ"כ הטור בשמו וכשיטת הגאונים:
(ב) אין כותבין כו'. כלישנא בתרא שם דסוגיא דשבועות ל"ב ב' ודבכורות מ"ט א' כלישנא בתרא:
(ג) פקדוני. לאפוקי מלוה כמש"ל:
(ד) ואם היה פקדון כו'. כמ"ש בב"ק ק"ד ב' וב"מ מ"ו א' וב"ב ע"ז ב' ולאפוקי מלוה דאין נקנה באגב כמ"ש למטה:
(ה) וכן יכול להרשות כו'. כמ"ש אמטלטלין דכפריה מטלטלין דוקא אבל קרקע אפי' ללישנא קמא כתבינן כל שיכול להוציאו בדיינים כמ"ש בריש ב"מ ז' א' וכ"ש ללישנא בתרא דכיון דאין קרקע נגזלת כמ"ש הכ"מ שם:
(ו) וכן מלוה בשטר כו'. שהקשו הא דשבועות שם דמ' דיכול להרשות ואוקמוה בפקדון ועתוס' שם ד"ה היכא כו' ובבכורות שם ד"ה ה"מ כו' וכן הא דבכורות אמרו דשמואל לשיטתו דאמר שם אם נתאכלו המעות תוך שלשים יום אין בנו פדוי וע"כ לא להוציאו נתן לו וכמ"ש תוס' בב"ק והרשב"א שם והקשה בבעה"ת ממ"ש בכתובות צ"ד ב' הנהו תרי שטרי כו' ופי' בהלואה ואמר שם יכתבו הרשאה להדדי וצ"ל במלוה בשטר והטעם דשעבוד קרקעות הוא וכקרקע דמי:
(ז) שכשם שיכול כו'. אבל בלא כתיבה ומסירה אינו יכול להרשות דהא צריך להקנות לו ולומר זיל דון וזכי וכ"ש לפימ"ש הרמב"ם וש"ע בסי' קכ"ב ס"א וס"ד שצריך להקנות לו בקנין והשטר בלא כתיבה ומסירה אינו נקנה בקנין כמש"ל סי' ס"ו וע"ש ס"ב וס"ד ומש"ש וכ"ז לדעת תוס' ופוסקים דשטר אינו נקנה באגב וכמש"ל סי' ס"ו ס"י בהג"ה אבל לדעת הר"י מיגש והרמב"ם וש"ע שם דנקנה באגב ה"ה כאן אלא שהרמב"ם כ' כאן אפי' מלוה בשטר אין כותבין הרשאה עליה והגיה הראב"ד אם לא מסר לו אבל הרמב"ם לא ס"ל כן שהרי כ' מי שהי"ל מעות פקדון כו' נותן לו קרקע כ"ש ומקנה לו המעות ע"ג כו' היתה לו מלוה ביד אחר אינו יכול לכתוב הרשאה עליה ואפי' היה החוב בשטר משמע דאפי' באג"ק אינו יכול להרשותן אלמא דלא ס"ל הרשאה כלל במלוה בשטר:
(ח) וצריך כו'. ע"ש:
(ט) וכן אין כותבין כו'. דאינו נקנה בקנין אפי' אג"ק ממ"ש בב"ב קמ"ח א' ואע"ג דליתיה בבריא כו' וערשב"ם ד"ה הלואתו כו' ושם קנ"ב א' וכתובות נ"ה ב' ארכבי אתרי ריכשי כו' ועתוס' בכתובות שם ד"ה שאם כו' וע"ל סי' ר"ג ס"ט וכל שאינו נקנה בקנין אינו יכול להרשותו כנ"ל ול"ג בעובדא דר"פ דהוי מסיק אנא ה"ל ובפקדון כמ"ש תוס' והמפרשים:
(י) אבל הגאונים כו' אבל מלוה ע"פ כו' ומ"מ לא גרע כו'. כ"ז כ' הרמב"ם ואמר אף על המלוה כו' אע"פ כו' הן שני דברים כמ"ש ברמב"ם א' דמדינא אע"ג דלא כפריה אין כותבין במלוה והב' אע"פ שכפר דאז אף בפקדון אין כותבין:
(יא) כדי שלא יטול כו'. כמ"ש בש"פ הכותב בב"ח שנפרע שלא בפניו וערשב"א:
(יב) אבל על כו'. וכ' הרמב"ם שם דעל מלוה בשטר תיקנו אע"ג דכפר משום שהוא כפירת שעבוד קרקע ואין חילוק בין מסר לו השטר או לא משא"כ במלוה ע"פ שכפר ומ' מדבריו דמלוה ע"פ שלא כפר ופקדון אע"ג דכפריה כתבינן שלא הוציא אלא מלוה ע"פ וכפר ג' דברים לגריעותא:
(יג) ומ"מ לא גרע כו'. דשליח בעדים א"צ קנין באמירה בעלמא כמ"ש בפ' השואל ואמר שלח ובפ' הגוזל ע"ש ועסמ"ע וכ"ז שיטת הרמב"ם רק מ"ש במלוה בשטר ע"י כתיבה ומסירה שהוא דעת בעה"ת וטור וראב"ד ורשב"א ושאר פוסקים:
(יד) וי"א שעל כו'. כיון דסוגיא דגמ' דלא כלישנא קמא וגם אין הלכה כלישנא בתרא כמ"ש בכתובות פ"ה ובגטין כ"ו דלמיחזי כשיקרא לא חיישי' ואע"ג שמצינו דחיישי' למחזי כשיקרא כמ"ש בב"ב קע"ב א' התם משום דאיכא למיחש לפסול העדים כי ימצא שלא היו באותו מקום שנכתב בו וערא"ש שם ואע"ג דפריך הגמ' מלישנא בתרא דנהרדעי בשבועות ובכורות אורחא דגמ' כן כמו דפריך ממחזי כשקרא דרב פפי אע"ג דליתא אבל לפי מאי דקי"ל דלא כרב פפי גם דנהרדעי ליתא. וס' הראשונה ס"ל דכי האי מחזי כשיקרא חיישי' כמו ההיא דב"ב ואע"ג דבהנך לא חיישי' משום דהתם לבסוף מסתלק האי מחזי כשיקרא משא"כ בההיא דב"ב דלעולם מתחזי כשיקרא חיישי' וכן כאן וערשב"א שם:
(טו) ל"ש כו'. בדרך לא זו אף זו. דפקדון דלא כפריה ואפי' ללישנא קמא כתבינן משא"כ בגזל ועתוס' שם ד"ה לא כתבינן כו' וכן מלוה בשטר ובע"פ כנ"ל והטעם כמ"ש תוס' שם ד"ה אמטלטלין כיון דאנן לא קי"ל כלישנא קמא וכתבינן אגזל אע"ג דאין יכול להקנות. כמו שאין להקדישו וא"כ ה"ה למלוה ע"פ והטעם דשליח שויה וא"צ לקנין גמור ועשו תקנה כאלו היה קונה קנין גמור כיון דאינו קונה לקנות ע"ש:
(ליקוט) וי"א כו' ובע"פ כו' דשליח שויה כו' ואע"ג דא"י להקנות וראיה ממ"ש בב"ב קכ"ז א' כותבין הרשאה כו' אע"ג דא"ל קודם חלוקה כלום ועתוס' שם ובזה ניחא ג"כ ההיא דבכורות ודשבועות וא"צ לדחוקי (ע"כ):
(טז) מי שהיה כו' וה"ה מי כו'. כמ"ש בגטין כ"ט א' משום דמילי כו' וריש ב"ב ג' א' וערש"י שם ד"ה קנין דברים כו' ועש"ך ס"ק י"ג:
(יז) המרשה כו'. כנ"ל סי' קכ"ב ס"ג דיכול לבטל השליחות ועסמ"ע:
(יח) אין למורשה כו'. כמ"ש בגטין שם במתני':
(יט) לפיכך אם כו'. כמ"ש שם ב' דעושה כמה שלוחים:
(כ) הבא כו'. כיון דשליח שויה וכמ"ש בשליח בכמה מקומות:
(כא) לפיכך כו' ממ"ש ולא לעוותי שר"ל שלא שלחתיך אבל אם שלחו ש"ד:
(כב) היה לו כו'. כמ"ש ס"פ החובל קרע כסותי שבור כדי חייב היכא דלא א"ל ע"מ לפטור כ"ש כאן דהשליטו על החוב לטובתו ולא א"ל מעולם למחול:
(כג) מה שהיה שוה כו'. כמ"ש בריש מכות מעידנו באיש פלו' שגירש כו' באיש פ' שחייב כו' עד שלשים יום כו' ועב"ק שם פ"ט א' אין או' כו':
(כד) ראובן כו' ונ"ל כו'. ובירושלמי רפ"ב דסנה' ואנטלר בשבועה עבה"ג ס"ק א' ב' ג' ועתוס' ב"ק מ"ו ב' ד"ה שאין כו':
(כה) מורשה כו' ומטעם זה כו'. כמ"ש בקדושין מ"ג שליח נעשה עד היכא דאין נוגע בעדות:
(כו) אבל מורשה כו'. כמ"ש שם והשתא כו' ועפ"ג דב"ב מ"ג א' ב' ומ"ד ומ"ו. ואפי' קרוביהם כמ"ש בפ"ק דמכות ועתוס' דפ"ק דב"ק ד"ה דינא כו':
(כז) אא"כ כו'. כנ"ל ואע"ג דכ' זיל דון ואפיק כו' הא קי"ל דשליח שויה:
(כח) אבל לא את כו'. כמ"ש בגטין כ"ג ב' נראין דברים שהעבד כו' ובב"מ צ"ט א' י"ד כו':
(כט) אבל יכול כו'. כמ"ש בנדרים פ"ח ב' אע"ג דאר"מ כו' וער"ן שם ד"ה מודה ר"מ כו' ואע"ג דלא קיימא האי תירוצא שם משום דאינו נותן לה ממש וכמ"ש הר"ן שם וע"ש ד"ה אלא אמר רב אשי וכ"ש לדידן דקי"ל דלא כתי' דרב אשי ועמ"ש בש"ע א"ח סי' שס"ו:
(ל) שהרי כו'. ב"ב נ"א ב' ע"ש:
(לא) יכולים כו'. דעכו"ם קונה בקנין כמ"ש בקדושין ג' סד"א אמינא כו' ושם ח' א' ואידך ה"ק בתורת כסף כו':
(לב) דאין כו'. ב"מ ע"א ע"ב רבינא כו' ולא היא כו'. ומ"מ יכול להרשות אע"ג דק"ל שליח שויה היינו שלא יוכל לעכבם. מרדכי פ' מרובה:
(לג) בד"א כו'. כן נלמד מב"ק ק"ד ב' מרב ספרא:
(לד) וי"א כו'. עש"ך שכ' דטוש"ע ל"פ ?ע"ז והכל ענין א':
(לה) י"א דאין כו'. ועבב"מ צ"ו ב' איסורא כו'. ועש"ך ס"ק ל"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |